יניב (שם בדוי), בן 8 מרמת גן על הרצף האוטיסטי, משוגע על מים. הוא בתפקוד נמוך, לא לגמרי ורבלי ועדיין אינו גמול עד הסוף, אבל על הביקור השבועי בבריכת “דג הזהב” העירונית הוא לא מוותר. בחמש שנים האחרונות הוא מגיע למקום עם אביו יוסי (שם בדוי), ויחד הם שוחים ומשחקים ומשתוללים להנאתם. כמה רגעים של כיף בתוך ים המשימות והאתגרים הקשים שהם מתמודדים איתם.
אלא שבחודש האחרון, מספר האב, היו שני אירועים שגרמו להנהלת הבריכה “לסמן את הילד”, כדבריו. במקרה הראשון, הוא מתאר, יניב בלע מים תוך כדי שחייה ואחר כך הקיא אותם. “זה היה לא נעים”, מודה יוסי, “אבל דברים כאלה קורים לילדים בבריכות כל הזמן”. לדבריו, לא היה צורך להחליף את המים בבריכה, והוא חשב שהעניין כבר מאחוריו.
לפני שבועיים אירע המקרה השני. “יניב הולך עם בגד ים מיוחד כדי שאם חס וחלילה הוא יעשה צרכים, זה לא ידלוף החוצה”, הוא מספר. “בפעם ההיא החלפתי לו בדיוק את הבגד ים הקבוע שלו בבגד ים מדגם חדש. קיוויתי שזה יהיה לו יותר נוח. כשהיינו בבריכה ראיתי פתאום שחתיכה קטנה של צואה צפה במים והבנתי שהייתה דליפה”.
זה היה רגע מאוד מביך עבורו. “זה היה מאוד לא נעים”, הוא אומר, “שום הורה לא היה רוצה להיות במקומי שם. אני כל הזמן עם יניב, מנסה להשגיח עליו הכי טוב שאני יכול, אבל הפעם היה פנצ’ר עם הבגד ים וקרה מה שקרה”. בעקבות הדליפה, ובהתאם לנוהלי משרד הבריאות, הוציאו בבריכה את כל המתרחצים החוצה ונאלצו להחליף את כל המים כדי להשיב אותה לפעילות.
המכתב הקשה מהבריכה
מהרגע הזה, האב טוען, החליטו בבריכה, המנוהלת על ידי “בית עמנואל”, חברה בת של עיריית רמת גן, שהם לא רוצים את יניב אצלם והחלו להתנכל אליהם. “יש לי כרטיסייה לבריכה ונותרו לנו עוד לא מעט כרטוסים”, הוא מספר. “העניין הוא שמועד התוקף של הכרטיסייה עבר כי הייתה קורונה ואז הייתה עצירה בפעילות של הבריכה. ב’דג הזהב’ כיבדו את זה ואיפשרו לנו להמשיך להשתמש בה כי הבינו ששילמנו עליה מחיר מלא. אבל אחרי שהיה האירוע של הדליפה הם שינו פתאום את המדיניות ואמרו שהכרטיסייה לא בתוקף ולכן אנחנו לא יכולים להיכנס איתה. כעסתי, אבל החלטתי לשלם על כרטיסים חד פעמיים ונכנסנו לבריכה. לא רציתי לאכזב את יניב”.
לפני כשבוע שוחח יוסי עם גורם מהעירייה שאמר לו שב”בית עמנואל” מתכוונים לשלוח לו מכתב ולהודיע לו שהוא ויניב לא מורשים יותר להגיע למקום. לפני כמה ימים הגיע לתיבת המייל האישית שלו המכתב הקשה. “במהלך הביקורים שלך ושל בנך היו מקרים בהם בנך עשה צרכים בבריכה ונאלצנו להוציא את המתרחצים ולהשבית את הבריכה”, נכתב במייל. “לצערנו מקרים אלה אירעו במספר פעמים לא מבוטל בהם נכחתם בבריכה, וכתוצאה מכך נאלצנו להשבית את הפעילות בבריכה לכלל הרוחצים. כמו כן קרו מקרים דומים בשטח הציבורי של הבריכה וכן בחדר הרחצה. סיטואציות מסוג זה מסכנות את בריאותם של המתרחצים האחרים השוחים בבריכה ומהוות פגיעה במרקם הפעילויות במקום לכלל הרוחצים”.
במכתב הודגש כי בריכת “דג הזהב” אינה בריכה טיפולית, ושכזו לא עומדת, וגם לא אמורה, בסטנדרט הנדרש על ידי משרד הבריאות להפעלת בריכה טיפולית. לסיכום, כתבו ב”בית עמנואל”: “בשל כל המצוין לעיל ובשל הפגיעה בשוחים האחרים במקום לא נוכל להרשות שימוש בבריכה והשבתת הפעילות עקב אי שליטה בסוגרים”.
“הטענות לא מדויקות”
לטענת יוסי, במייל יש אי דיוקים רבים. “לא מדובר במספר פעמים אלא בפעם אחת שברח לו”, הוא מתעקש. “הפעם של ההקאה זה משהו שיכול לקרות, וגם לא היה צורך לסגור את הבריכה בגלל זה”. לגבי הטענות על עשיית צרכים בשטח הציבורי, הוא מודה שהיה מקרה אחד שבו יניב פתאום הוריד את הבגד ים ועשה פיפי על הדשא בבריכה, “אבל דברים כאלה יכולים לקרות, בטח כשמדובר בילד עם צרכים מיוחדים. חוץ מזה, בינינו, ילדים עושים פיפי גם בתוך המים כל הזמן, וגם בבריכה יודעים את זה טוב מאוד. האם מישהו מסלק אותם בגלל זה מהמקום?”
גם את הטענה על המלתחות הוא דוחה על הסף: “מלתחות זה מקום פרטי של המתרחצים ואני נמצא איתו כל הזמן. לא מבין את הטענות שלהם לגבי מה שקורה בחדר הרחצה. זה פשוט לא נכון”. לדבריו, יחסית לחמש שנים שהם מגיעים לבריכה, לא מדובר בכמות מקרים שמצדיקה סילוק של ילד אוטיסט מהמקום לצמיתות. “זה מקרה יוצא דופן. בשביל זה צריך להשפיל ככה הורה וילד אוטיסט ולתת להם הרגשה שהם מוקצים?”
בעקבות המכתב יוסי ניסה להבין האם באמת מדובר באיסור גורף על יניב להגיע לבריכה והחליט לצלצל למקום. אחת העובדות ענתה לו, וככה נשמעה השיחה ביניהם:
יוסי: אני רוצה לדעת אם אני יכול להגיע לבריכה (היום) בשעה שש.
עובדת המקום: אני הבנתי שאתה לא יכול.
יוסי: אני לא יכול או שאני עם הילד לא יכול?
עובדת המקום: אתה עם הילד לא יכול.
יוסי: אני לבד יכול להגיע?
עובדת המקום: אתה לבד כן…
יוסי: אני והילד לא יכולים להגיע…
עובדת המקום: הילד לא יכול להגיע, ככה אני הבנתי.
יוסי: מה הסיבה?
עובדת המקום: לא יודעת, אתה קיבלת את המכתב.
יוסי: אם אני עכשיו מגיע לבריכה לא תיתנו לי להיכנס? אני פשוט לא רוצה לגרום לו לעוגמת נפש.
עובדת המקום: אני דיברתי ברור. זה לא עבודה שלי, אני לא מחליטה ולא אחראית פה. אתם לא יכולים להיכנס, לא תיכנסו כי זו ההוראה. הילד לא יכול להיכנס.
“למרות שידעתי שזה עומד להגיע, זה הרג אותי”, האב אומר ל”שווים”. “כל הזמן מדברים על הכלה, על קבלת השונה, אבל בסוף, באמת של החיים, לא רק שלא מקבלים את השונה, גם זורקים אותו החוצה מהבריכה. אפילו לא פנו אלינו פעם אחת לשמוע אותנו לפני שקיבלו החלטה כל כך אכזרית. איזה מסר עובר פה ליניב? הוא לא מדבר ואני לא יכול לשמוע ממנו מה הוא חושב, אבל אני בטוח שהוא מרגיש הכי דחוי שיש.
“מדובר בבריכה עירונית”, הוא ממשיך, “שאמורה להיות בשירות כל התושבים, בשביל כולם. אבל ב’בית עמנואל’ כנראה שכחו את זה. גם היו הערות בעבר שיניב צועק בבריכה. אז מה? כל הילדים צועקים מהנאה, למה באים דווקא אליי? אומרים לי למה הבאת אותו, היית צריך להשאיר אותו בבית. לילד שלי כיף שם, ובגלל זה אנחנו מגיעים. להתחיל להרגיל אותו עכשיו לבריכה אחרת זה ייקח זמן, הוא לא ילד רגיל. זה שובר לי את הלב”.
במקום לבטל את ההחלטה, בעירייה הציעו חלופה
לאחר פניית יוסי ל”שווים” פנינו אל העירייה בבקשה לתגובה. בעקבות זאת צילצל בכיר בעירייה ליוסי והציע לו חלופה – להעביר את יניב לבריכה טיפולית אלטרנטיבית במקום אחר בעיר. “הוא אמר שזה פתרון טוב בשבילו”, מספר האבא, “אבל יניב אוהב את הבריכה שהוא רגיל אליה ולמה לקחת את זה ממנו? הילד שלי הוא לא חיית מחמד, ואף אחד לא יגיד לי אל תוציא אותו מהבית. משהו לא טוב עובר על הבריכה. הצוות שם לא יודע מה זה אוטיזם, אז אני מסביר, אבל לאף אחד אין קשב שם”.
לדבריו, “מדובר בפגיעה קשה בנו בתור הורים לילד עם צרכים מיוחדים. יש עוד הרבה הורים כמונו שיכולים להיקלע למצב הזה וחשוב לנו שישמעו אותנו גם בשביל הילדים האחרים. זו אפליה לכל דבר. איך אפשר להגיד לילד כזה לא להיכנס לבריכה? איזה לב יש לאנשים האלה? הם חייבים ללמוד שהיחס למשפחות המיוחדות חייב להשתנות”.
מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: “מטעמי צנעת הפרט לא נוכל לפרט אודות פרטי האירוע. רמת גן חרטה על דגלה שוויון וכבוד לכלל האוכלוסיות בעיר, ובתוך כך לאנשים עם מוגבלות. בבריכה המדוברת מתקיימת פעילות ענפה עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, הכוללת בין היתר קבוצות שחייה של ילדים על הרצף האוטיסטי. יובהר כי על פי תקנות משרד הבריאות, אדם שלא שולט בסוגרים אינו יכול להיכנס לבריכה רגילה, אלא לבריכה טיפולית עם סחרור מים מאוד גבוה. בריכת ‘דג הזהב’ אינה בריכה טיפולית העומדת בתקנים אלו. יובהר כי התהליך נעשה ברגישות מירבית ותוך הצעת חלופות הולמות. צר לנו על המקרה אך מחובתנו לשמור על בריאות המתרחצים ותו התקן התברואתי הנדרש”.
