בשבת הקרובה יקיימו חירשים וכבדי שמיעה הפגנה ברמת השרון, במחאה על מיעוט שעות התרגום השנתיות הניתנות להם ובדרישה מהממשלה להגדילן.
מאות אלפי חירשים וכבדי שמיעה יש בישראל נכון ל-2023, מהם כ-8,000 זכאים לשעות תרגום שנתיות הממומנות על ידי המדינה. בעוד שחירשים זכאים ל-70 שעות תרגום שנתיות, חירשים-עיוורים זכאים ל-90 שעות.
עד שנת 2022 מכסת השעות לחירשים עמדה על 45 שעות שנתיות, ובשנה הנוכחית מכסת השעות הוגדלה ל-70 שעות. יחד עם זאת, לטענת ארגוני החירשים גם מכסת שעות זו לא מאפשרת להם לנהל אורח חיים תקין. “הצורך בהנגשה בתרגום לשפת הסימנים לאנשים חירשים ובתמלול לכבדי שמיעה הוא כאוויר לנשימה”, מסבירה חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו, שהודות לפעילותה שעות התרגום השנה הוגדלו. “אין לאותם אנשים אפשרות להשתלב בעולם ללא הנגשה בתרגום”.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לאתר שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> עיגול לטובת שווים – למען אנשים עם מוגבלויות – האגורות שלך יכולות לשנות חיים! (igul.org.il)
**************
מורדי וויס, חירש-עיוור עם תסמונת אשר, מתגורר בחולון ועובד כשחקן. הוא מקבל השנה מהמדינה 90 שעות תרגום שנתיות, ועד היום ניצל כבר 30 מתוכן. כדי לשמור למקרה חירום, הוא מסביר, הוא מימן מכספו שעות תרגום נוספות. “אני מפחד שאזדקק לקראת סוף השנה ולא יהיה לי, ואני גם לא אוכל לממן מכיסי”, הוא אומר. “בגלל זה אני מוותר על הרבה פעילויות ביום יום שלי”.
בנוסף לעבודתו כשחקן, וויס עובד ב”מרכז נא לגעת” ביפו, שם מכירים בצרכיו ודואגים לתת לו שעות תרגום כדי שיוכל לעבוד כראוי. עדיין, כמות השעות שמקציבים לו אינה מספיקה. “אני נאלץ להשתמש במכסת השעות הפרטית שלי כדי לעבוד”, הוא מציין.
המועדון נסגר
ויש לזה השלכות נוספות. מועדון “בית דוד”, אשר סיפק פעילויות וטיולים לחירשים וחירשים-עיוורים, נסגר בחודש האחרון עקב חוסר תקציב. סגירתו מקשה עוד יותר על חייהם, ועתה גם פעילויות שעשו שם – הם צריכים לממן מכיסם, מה שרק מגביר את הצורך בהגדלת השעות. “נהנינו מאוד במועדון וכיום אנחנו נאלצים להישאר בבית”, אומר וויס.
יערה ברם, גם היא חירשת-עיוורת עם תסמונת אשר, עבדה כמדריכה שיקומית, אך נאלצה לעזוב את העבודה עקב חוסר שעות תרגום. “אני מאוד אוהבת את העבודה ורציתי להמשיך בה, אבל בגלל שאין שעות תרגום נאלצתי לעזוב”, היא מספרת בצער. בעבודתה כמדריכה שיקומית לא מספקים שעות תרגום מטעם העבודה, כך שהיא משתמשת בשלה החל מהשעה הראשונה. בתקופה האחרונה היא נמצאת כל היום בביתה, כיוון שהיא לא יכולה להסתדר בחוץ ללא תרגום.
ברם זקוקה ל-4-5 שעות תרגום בחודש כדי לקיים שגרת חיים הכוללת לימודים ועבודה. שעת תרגום עולה 150 שקל, מה שמביא אותה לסכום מוערך של בין 600 ל-750 שקלים לחודש – סכום אותו היא לא יכולה לשלם מכיסה, ולכן גם לא יכולה ללמוד.
עקב המצב הקשה, ליהי ברנוי, ממובילי המאבק על זכויות קהילת החירשים וכבדי השמיעה, ובעצמה כבדת שמיעה, אירגנה ביחד עם הדר שוויצר הפגנה בקריאה לממשלה להגדיל את מכסת השעות. ההפגנה תיערך בשבת הקרובה, 20.5, בשש בערב בכיכר העצמאות ברמת השרון. “אנחנו יוצאים להפגנה כדי לשים את זכויותיהם של החירשים על השולחן”, מסבירה ברנוי, “בלי שעות תרגום נורמליות אנחנו לא יכולים לתפקד והולכים לאיבוד”. בהפגנה ישתתפו בין השאר ח”כ דבי ביטון (יש עתיד) והזמרת סי היימן. ההפגנה תונגש בשפת הסימנים.
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: “במסגרת שירותי תמיכה בתקשורת ומתוקף הסכם שנחתם בין הממשלה לנציגי החירשים, משנת 2002 זכאים חירשים וכבדי שמיעה למכסת שעות תרגום שפת סימנים שנתית. משרד הרווחה והביטחון החברתי מבין ומכיר בצורך של אוכלוסייה זו במענה הייחודי, ואכן, בשנת 2022 מכסת השעות השנתית כמעט הוכפלה. המשרד ימשך לפעול למתן מענים ושירותים לאוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה בכל האמצעים העומדים לרשותנו”.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לאתר שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> עיגול לטובת שווים – למען אנשים עם מוגבלויות – האגורות שלך יכולות לשנות חיים! (igul.org.il)
**************