נושאים קשורים

“דיכאון מי יודע”: ההגדה המיוחדת למתמודדי נפש ומשפחותיהם

"הגדת הנפש", שהופקה על ידי עמותת "משפחות בריאות הנפש", מבקשת לספר את סיפורם של המתמודדים ובני המשפחה ברוח החג

ליהנות מהים כמו כולם: תכירו את “חוף האוטיסטים” החדש

בשבוע שעבר הוקם בחוף אכדיה צפון בהרצליה מתחם מונגש לאנשים עם מוגבלויות בלתי נראות. במקום יש לוח תקשורת ויחולקו גם צמידי זיהוי

כשטיילור סוויפט משתפת באובדנות שלה, היא מצילה חיים

באלבום החדש שלה, "מחלקת המשוררים המעונים", הזמרת המצליחה בעולם כבר לא מסתירה כלום. אמיר שטיין, מעריץ ותיק, האזין, הזדהה והתרגש

נזרקתי השבוע כי אני “עושה סרטים”, אבל לא כל בחורה ככה?

עזבו את זה שאני עם הפרעת אישיות גבולית והתגובות שלי תמיד דרמטיות מהממוצע, אבל מה, לא כל אחת הייתה שמה לו ברקס? הטור של רננה אורן



עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי
ראשיאוטיזםמכשפה על כיסא גלגלים? האגדות האהובות עוברות מתיחת פנים

מכשפה על כיסא גלגלים? האגדות האהובות עוברות מתיחת פנים

מרובינזון קרוזו ועד סוד הגן הנעלם - סיפורי הילדים הקלאסיים שמשכתב הסופר מור דיעי חנני מתאימים במיוחד למאה ה-21. "ניסחתי מחדש בשביל הילד שפעם הייתי"

האגדות המחודשות של מור דיעי חנני. באדיבות המחבר
האגדות המחודשות של מור דיעי חנני. באדיבות המחבר

מי מאיתנו לא אוהב סיפורי אגדות? סיפורים נפלאים, מלאי אור, תקווה וקסם. פרויקט חדש מאת השחקן והעיתונאי מור דיעי חנני, מאיר את האגדות שכולנו גדלנו עליהן באור חדש ומיוחד – ומתאים אותן למאה ה-21.

היוצר של המיזם החדש והמסקרן הזה, אובחן על הרצף האוטיסטי בתקופת הקורונה, והחליט בנובמבר של שנה שעברה להקים הוצאה לאור של ספרי ילדים, המאוירים בבינה מלאכותית, שמציגים אוכלוסיות מגוונות שאנחנו בדרך כלל לא נתקלים בהם בנוף של ספרות הילדים.

איך התחיל הרעיון לפרויקט הזה בכלל?
“הסיפור שלי עם ספרים התחיל בבית הספר היסודי, כשנמלטתי מאימת הרעש בחצר, והתחבאתי בספרייה. עד היום אני זוכר במדויק את המיקום של כל ספר על המדפים. למרות שאהבתי את הספרים, היה תמיד משהו חסר שלא יכולתי להסביר”.

“הייתי בטוח שגם אני אהיה סופר כשאגדל, אבל עד שגדלתי, האפשרות להתפרנס מכתיבה הפכה לקשה במיוחד. הצעתי עשרות מחזות לאינספור קולות קוראים להצגות ילדים, תרגמתי שירים ממחזות זמר וניסיתי להציע לתיאטראות ולבמאים. בהמשך גם כתבתי ספר למבוגרים, וכשרציתי להוציא אותו, הוצע לי לשלם עשרות אלפי שקלים להוצאה לאור או לפנות למימון המונים. כשניסיתי להבין איך מימון המונים עובד, שקעתי בהתכנסות עצמית שנמשכה שנתיים עד הקורונה. בין הסגרים אובחנתי רשמית כאדם עם אוטיזם. הרגשתי הקלה עצומה, ולמעשה האבחון הסביר למה אני מאזין לספרים במשך שמונה שעות ביום, וזוכר חלקים נרחבים מהם”.

“כשגילתי את המשמעות של החיים עם אוטיזם לא מאובחן במשך שנים, הבנתי כמה תעצומות נפש השקעתי במטרות שלא יכולתי להשיג ללא כישורים חברתיים או אדמיניסטרטיביים נחוצים. אבל מצד שני, הבנתי שיש משמעות רבה יותר מכפי ששיערתי לדמיון ויכולות החריזה שלי. הייתי מוכרח לתת לעצמי סיכוי אמיתי. כך התחלתי לכתוב את האגדות האלו, ולפרסם אותן בתור פודקאסט”, הוא מספר.

מור דיעי חנני. צילום: באדיבות המצולם
מור דיעי חנני. צילום: באדיבות המצולם

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova


הדמויות הראשיות – עם צרכים מיוחדים

הפודקאסט של מור דיעי חנני, “סיפורים לילדים בעברית”, הצליח מאוד, וגרף למעלה מ-130,000 האזנות עד היום. לאור ההצלחה, חנני החליט לפתוח הוצאת ספרים, המגישה גרסאות עדכניות ומחורזות של אגדות הילדים הקלאסיות, בהן משולבות דמויות מגוונות. כך למשל, ניתן למצוא את אצבעונית שעוצבה כשחורת עור, ובספרו “הוקוס פוקוס סטופ” מוצגת מכשפה על כיסא גלגלים. ניתן למצוא עוד עיבודים יוצאי דופן בארסנל ההוצאה, כמו טרזן ומוגלי בגרסה גאה, גרסה של “היפהפייה הנרדמת” שנכתבה מהסוף להתחלה, ועוד. בספריו של דיעי חנני, אינספור דמויות של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים, בדגש על אוטיזם, הופכים לגיבורים הראשיים במקומן של הדמויות הקלאסיות.

למה דווקא אגדות?
“בתקופה לאחר האבחון עם אוטיזם, השתדלתי לא להביט אחורה בזעם. בחיים הבוגרים עברתי חוויות איומות ומזעזעות, אבל לא יכולתי שלא לחמול על הילד השונה והבלתי מובן שהייתי. למרות שספרות הייתה צינור התקשורת שלי לעולם, שום ספר בספרייה לא שיקף את הזהות המזרחית שלי, את החריגות שלי, ואפילו לא את תחילת הלבטים בקשר לזהות המגדרית שלי. כשניסחתי לעצמי את האגדות מחדש, הרגשתי בהתחלה שאני כותב מחדש את האגדות שראויות לילד שהייתי פעם, או לילד שיום אחד יהיה לי”.

“בחרתי באגדות מפורסמות ומוכרות, בגלל שהן מתעדכנות ומתחדשות בכל דור מחדש”, הוא מוסיף. “סינדרלה עברה אינספור שינויים בין שארל פרו, האחים גרים, דיסני ואורי פסטר, הגיע הזמן שתיכתב גם סינדרלה לסבית”. ממשיך דיעי חנני. בכתיבה על אוטיזם הוא מרגיש כי יש לו אחריות גדולה יותר, כך בגרסה שלו לסיפור ‘סוד הגן הנעלם’, הפגיש בין ילד עם אוטיזם שלא מדבר, לבין ילד אוטיסט עם יכולת תקשורת גבוהה יותר.

כיום הספרים לא יוצאים רק בגרסת הפודקאסט, אלא משווקים לקריאה גם דרך אתר “עברית” ואפליקציית “סטוריטל”, ומוגשות כספרים קוליים (אודיו-בוק) או דיגיטליים, בשילוב איורים שצוירו על ידי בינה מלאכותית.

“כששואלים אותי מה החלק הקשה ביותר בכל תהליך הכתיבה, ההקלטה והאיורים – אני משיב שאני עד מתקשה במיוחד עם העריכה הסופית של הספרים, והמשלוח המסודר להוצאה עם הכריכה והתקציר בצורה מסודרת”, מספר דיעי חנני בגילוי לב לסיכום.

לקריאת הספרים לחצו כאן

כתבות אחרונות