על פי דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי המתפרסם היום (שלישי), רק 23% מהרשויות המקומיות שנבדקו דיווחו כי הן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושבים עם מוגבלות. כמו כן על פי ממצאי הדוח, 90% מהרשויות שולחות פעוטות בגילאי חצי שנה עד שלוש למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה, כשחלקם נאלצים לנסוע אפילו 70 ק”מ ביום עד למעון ובחזרה.
בחודשים אפריל עד דצמבר 2022 בדק מבקר המדינה את השירותים שמספקות הרשויות המקומיות לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, בדגש על הפערים בין המרכז לפריפריה. המבקר בדק לעומק את התנהלותן של עיריות אופקים, בני ברק ורמת השרון, וגם את מועצה המקומית כפר כנא והמועצות האזוריות אל-קסום וחוף הכרמל.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
הבדלים משמעותיים בין המרכז לפריפריה
על פי ממצאי הדוח, מגוון השירותים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, והיקף כוח האדם העוסק בתחום בפריפריה מצומצם לעומת המרכז. ברשויות הפריפריה נמצא כי מספרם של המועדונים החברתיים קטן יחסית, היציאה לנופשונים ממומנים ממומשת רק באופן חלקי, ובמרביתן אין גורם מקצועי שדואג לרווחתם של תושבים עם מוגבלות.
בנוסף, קיימים הבדלים ניכרים בין הרשויות בהעסקת עו”סים ייעודיים לתחום המוגבלויות. 78% מהרשויות במרכז מעסיקות עו”סים המטפלים בתחום המוגבלויות, לעומת 15% מהרשויות בפריפריה. מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים והעו”סים העוסקים בתחומי המוגבלות פעלו רק במקרים שהונחו לפתחם, ולא היו פנויים להרחיב את מעגל הזכאים ומיצוי זכויותיהם של האנשים שלא פנו מיוזמתם למחלקות.
על פי החלטת ממשלה משנת 2014, גוף ציבורי המעסיק פחות מ-100 עובדים חייב להבטיח כי לפחות 3% מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות. החל משנת 2017 על גוף ציבורי גדול המעסיק 100 עובדים ומעלה – ובכלל זה הרשויות המקומיות – להבטיח כי 5% לפחות מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות משמעותית. אולם בשנת 2021, כ-26% מהרשויות המקומיות בישראל שבהן רוב התושבים יהודים, לא עמדו ביעד הייצוג ההולם במלואו. בקרב רשויות שרוב תושביהן לא-יהודים – 62% לא עמדו ביעד.
“צריכים להצדיק את קיומנו”
לפי הערכות, אנשים עם מוגבלות נפגעים מאלימות ומעבירות מין פי ארבעה עד פי עשרה יותר מהאוכלוסייה הכללית, אבל המבקר מצא כי משרד הרווחה אינו אוסף מידע הנוגע למקרי אלימות שבהם נפגעים אנשים עם מוגבלות, כדי לטפל בתופעה. “הבן שלי היה קורבן של תקיפה ושל אונס, והרשויות לא ספרו אותו”, העידה אם לאדם עם מוגבלות שהשתתפה בקבוצת מיקוד של מבקר המדינה. “הרשות המקומית הייתה צריכה לתת טיפול פסיכולוגי, אבל צריך תור”.
אנחנו לא מוכנים לקבל חיים של הדרה, אנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה חלק מהסביבה שמקיפה אותו בלי התנצלויות ובלי תנאים”, אמרו הורים שהשתתפו בקבוצות המיקוד של משרד מבקר המדינה. “באחד המקרים שניסינו להביא פעילות פנאי לילדים עם צרכים מיוחדים זה נכשל, לא התקבלנו בדלת הפתוחה של העירייה. נאבקנו קשה, והיינו צריכים להצדיק את קיומנו”.
“אני לא צריכה מועדונית מיוחדת, אני צריכה חיי חברה עם חבר’ה צעירים”, אמרה אישה עם מוגבלות שהשתתפה בקבוצת המיקוד של משרד מבקר המדינה. משתתפת אחרת העידה כי “חלק גדול מהעיר לא נגיש והמדרכות לא נגישות. אני לא יכולה להגיע לבריכה שהיא שני רחובות ממני בלי רכב, כי סגרו את הרחוב לכיסא גלגלים”.
בהתאם לממצאים אלו ולטענות שהועלו בקבוצות המיקוד בדוח, המבקר, מתניהו אנגלמן, ממליץ כי הגופים המופקדים על תחום המוגבלות בכלל משרדי הממשלה (הרווחה, החינוך, הפנים ועוד) יעמדו על הסיבות שהובילו לפערים הקיימים בין הרשויות, ויגבשו פתרונות שיצמצמו את הפערים.
