ועדת העבודה והרווחה דנה הבוקר (ראשון) בתקנות להקמת מאגר מידע על אנשים עם מוגבלות הזקוקים לסיוע בעת חירום בכל רשות מקומית. המאגר יוקם במטרה לאפשר לרשויות לסייע מיידית ובאופן אקטיבי לתושביה בעת חירום, לרבות לכאלה שלא מוכרים למחלקות הרווחה ברשות.
“זה נשמע פשוט, אבל ישנה חשיבות גדולה בהסדרה של המידע שיופיע ברשימות ועדכון שלהן, לדעת בדיוק מי נמצא במאגר, מה הם הצרכים שלו ומי האחראי על ניהול המידע ויצירת הקשר”, אמר יו”ר הוועדה חה”כ ישראל אייכלר. “אנחנו נזהרים מאוד בפרטיותם של אנשים, אבל בזמן חירום אנחנו צריכים שהרשויות ידעו מי צריך עזרה. המטרה שלנו היא לדאוג שבזמן אמת לא יהיה אדם אחד שלא יגיע אליו”.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >>> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
מה יהיה בתקנות?
על פי התקנות, המאגר יכלול מידע אודות אנשים עם מוגבלות הזקוקים לסיוע בעת חירום בחלוקה לשתי קטגוריות: מאגר מצומצם של אנשים שאין ביכולתם להסתדר בעצמם בעת חירום, ומאגר מורחב שיכלול גם אנשים המוגדרים כבעלי קושי משמעותי להסתדר בעצמם בעת חירום.
המאגר המצומצם יונגש למורשים ברשויות המקומיות גם בעת שגרה, במטרה לאפשר לרשויות ליצור קשר עם האנשים המופיעים בו, לדייק ולהרחיב את המידע באופן שיקל על השימוש בו בזמן אמת.
בשעת חירום יורחבו הרשאות הגישה על פי המוגדר בתקנות, ותוך חתימה של המורשים על חובת סודיות כדי להגן על פרטיותם של הנכללים במאגר. על פי הערכת נציגי משרד הביטחון, המאגר המורחב יכלול 200-300 אלף איש, והמצומצם יעמוד על כשליש מכך.
על מה המאגר יתבסס?
המאגר ישאב נתונים מרשויות שונות בהן הביטוח הלאומי, משרדי הרווחה והבריאות, המשרד לאזרחים ותיקים ועוד. הוא יעודכן אחת לשלושה חודשים לפחות, ולנכללים בו תינתן האפשרות להסיר עצמם ממנו, אם ירצו.
במהלך הדיון בוועדה היום, העלו מספר ארגונים ביקורת על כך שעל פי הנוסח הקיים המידע במאגר המורחב אינו נגיש גם הוא לרשויות בעת שגרה, מה שיקשה על פנייה וסיוע למופיעים בו בעת חירום.
עו”ד יהודה מירון, המייצג את משרד הביטחון ציין כי אבחנה זו קיימת ונועדה לוודא כי נציגי הרשויות האמונות על הנושא אכן יצליחו, במסגרת המשאבים הקיימים, לפנות אקטיבית למופיעים במאגר ולטייב את הנתונים, מחשש שדרישה לעשות זאת עבור המאגר המורחב תעמיס עליהן מלאכה שלא יוכלו לעמוד בה.
ישי יודקביץ, ממשרד הביטחון, הוסיף: “זה מקרה קלאסי של ‘תפסת מרובה לא תפסת’. הנחת העבודה היא שאנחנו מתמודדים עם משאב במחסור, ולכן צריך להתמקד ראשית בטיוב הנתונים של המאגר המצומצם ולתעדף אנשים שלא מסוגלים להתמודד בעצמם על פני אנשים עם קושי משמעותי”.
בנוסף, ביקשו נציגי הארגונים לוודא כי אלפי אנשים המוכרים על ידי משרד בריאות בתחום בריאות הנפש יכללו גם הם במאגר. כמו כן ביקשו נציגי ארגונים אזרחיים לאפשר להם מראש גישה למידע בעת חירום בלבד, כדי שבזמן אמת יוכלו לסייע מיידית לרשויות לתת מענה לאנשים הזקוקים לכך.
עו”ד ענת אריאל מעמותת נגישות ישראל הדגישה את חשיבות תקנון התקנות: “ב-7 באוקטובר אנחנו וארגונים נוספים קמנו ועזרנו לרשויות המקומיות. פנינו לאנשים ופינינו אותם. כרגע במצב חירום אין לשום ארגון אפשרות לסייע מיידית. צריך להסדיר הליך ביורוקרטי בשגרה שיקל על הדברים בשעת חירום”.
