מאז 7 באוקטובר הגישו 82,453 אנשים בקשה להכרה כנפגעי פעולות איבה. המספר המדהים הזה נחשף בדיון מיוחד בוועדת הרווחה של הכנסת, שעסק בטיפול של הביטוח לאומי בנפגעי פעולות איבה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לשם השוואה, מקום המדינה ועד 6.10.2023 הוכרו 9,027 איש בלבד בביטוח לאומי”.
“לא היה דבר כזה מקום המדינה”, אמר יו”ר ועדת העבודה והרווחה, ח”כ ישראל אייכלר. “הביטוח הלאומי צריך היערכות מיוחדת כדי לעמוד במשימה הזאת. המשימה שלנו היא לתמוך, לקדם ולתת לו את הכלים שהוא צריך כדי לוודא שלא יהיה אף אחד שזכאי לסיוע ולא יקבל אותו בגלל ביורוקרטיה”.
כדי להקל על קבלת הזכויות, בביטוח הלאומי קיצרו עבור המבקשים את התהליך ויצרו במיוחד טופס מקוון מקוצר לקבלת תגמול טיפול רפואי או תגמול נכות. לטופס יש לצרף מסמכים רפואיים ו/או דוח מטפל ממרכזי החוסן ושאלון למטופל. הטופס מותאם ומנחה לגבי התגמול שמגיע לזכאים, בהתאם למצבם.
לטופס המקוצר >>> https://www.btl.gov.il/About/news/Pages/TofesMekuzarNifgaeiEiva.aspx
בדיון, המשנה ליועמ”ש הביטוח הלאומי, עו”ד שלומי מור, דיווח לוועדה כי חלק גדול מהפונים להכרה כנפגעי פעולות איבה הם נפגעים בנפש. ההערכה היא שמרבית הבקשות יאושרו. מור דיווח כי מאז ה-7 באוקטובר ועד היום שילם המוסד לביטוח הלאומי 768,923,403 שקלים לנפגעי המלחמה. זאת בנוסף לתשלומים השוטפים שהיו לפני כן. זה כולל תשלום וסיוע למשפחות החטופים, למשפחות של פצועים, לחטופים ששבו וסיוע ראשוני לנפגעים.
********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> bit.ly/Shavvim-igul-letova
********************
“מדובר בתרחיש שאף אחד לא נערך אליו”, הדגיש. “אנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי לתת מענה מהיר ויעיל לכל הפונים. באוקטובר-נובמבר הענקנו מענה ראשוני על בסיס תצהירים בלבד, בלי לבקש יותר הוכחות ובלי להכביד בפרוצדורות. נתנו כל מה שאפשר על פי חוק, אבל לא נוכל לעולם להמשיך כך”.
מור טען כי הביטוח הלאומי כבול בהיעדר חקיקה, ואמר שהוא חושש שהמדינה לא תוכל לתת מענה טוב ומתאים לנפגעים. לדבריו עדיין קיימים פערים רבים לתת עליהם מענה, כמו הצורך בהכרה קהילתית ובמענים מותאמים לצעירים שנפגעו במסיבות; סיוע למעגלי תמיכה משפחתיים של משפחות חטופים; מתן שיקום מקצועי ונפשי לפני קביעת אחוזי נכות ועוד.
גיא אהרון מזר, ניצול הנובה, ניסה לתאר לחברי הוועדה את תחושותיו ואמר: “ביטוח לאומי בא הרבה לקראתנו, אבל יש מה לשפר. המענה הקיים לא מותאם לנו כי התט”ר (תגמול ימי מחלה) זה רק למי שלא עובד. מה, אני צריך לא לעבוד כדי לקבל כסף? אם אני עובד פעמיים בשבוע כדי שיהיה לי למה לצאת מהבית, זה לא אומר שאני בסדר. אתם מעודדים אותנו לשקוע ולא להשתקם. אף אחד לא הולך להתעשר על הביטוח הלאומי, האינטרס של כולנו זה לחזור לשגרה”.
ח”כ קארין אלהרר (יש עתיד), בעצמה נכה המתניידת בכיסא גלגלים, אמרה: “הביטוח הלאומי היו הראשונים שעבדו ועשו מה שאפשר. הם מתחו את החבל כמה שהם יכולים והיו מחויבים לנושא. אם למישהו יש טענות, צריך לבוא לממשלה ולמחוקק – כי החוק הקיים לא נותן מענה למקרה הקצה, ולא לאנשים שלא רוצים להיות מוסללים לבריאות הנפש אלא רוצים לצאת לעבוד. צריך לחוקק חוק פיצוי על אסון, שייתן מענק חד פעמי למי שהיה באזור, ליד, ולא נפגע ישירות. אם זה לא ייעשה, הביטוח הלאומי עלול לקרוס”.
ח”כ אפרת רייטן (העבודה) ציינה כי הצעת חוק שקידמה בשנה שעברה, הנותנת מענה לנפגעי אסונות אזרחיים, לא קודמה על ידי משרד האוצר.
יעל פלוס, תושבת כפר עזה, דיברה על הצורך בהכרה קהילתית לתושבי עוטף עזה. “אני איבדתי את העסק, את הבית ואת המשפחה”, סיפרה. “מאדם שתמך ועזר לאנשים הפכתי לנזקקת, ועכשיו רוצים שאגיש תביעה כנכה. אנחנו לא נכים, אנחנו נפגעי פעולות איבה. הרסו לנו את הבית, רצחו לנו משפחה וחברים. המדינה צריכה להכיר בנו בלי שנוכר כנכים. אנחנו לא צריכים להתחנן לקבל את מה שמגיע לנו. אני לא מבינה איך שלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, אין החרגה של ישובים שנפגעו. איך כבר ב-8.10 לא הוצע לנו סל פינוי למשך כל התקופה?”.
לטופס המקוצר של הביטוח הלאומי >>> https://www.btl.gov.il/About/news/Pages/TofesMekuzarNifgaeiEiva.aspx
