זה לקח כמעט שלוש שנים, אבל בסוף השבוע משרד ראש הממשלה פירסם את המלצותיו בסוגיה הנוגעת לחייהם של ילדים רבים בישראל – המחסור העצום בכוח אדם במקצועות הבריאות הפרא רפואיים, שרק הולך ומתגבר. להמלצות שותפים משרדי הבריאות, החינוך, הרווחה, האוצר והעלייה.
לפי הנתונים האחרונים שפורסמו ב-2021, הפער בכוח האדם בתחומים אלה עמד על 1,770 מטפלים בפיזיותרפיה, 2,146 בקלינאות תקשורת ו-2,626 בריפוי בעיסוק. כעת, בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, ההערכות הן שהפערים גדולים עוד הרבה יותר.
הדוח המדובר נכתב לפני פרוץ המלחמה. לנוכח הקיצוצים שמתכנן עתה משרד האוצר במשרדי הרווחה, הבריאות והחינוך, נראה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי ליישם את המלצות הדוח. בימים האחרונים נודע בין השאר כי האוצר בוחן הטלת דמי השתתפות מוגדלים על שימוש בשירותי התפתחות הילד ושירותים בתחום הנפש, על סך של כ-70 שקלים לטיפול, וזאת לעומת 35 עד 45 שקלים נכון להיום (לפי ההסדר עם קופת החולים או עם טופס 17) – מה שעשוי להקשות על שינוי המצב עוד יותר.
הגדלת מספר הסטודנטים
הצוות ממליץ על מספר צעדים חופפים, במטרה לנסות ולענות על המחסור הגדול שקיים במקצועות הבריאות. לדעת מחברי הדוח, אחד מהערוצים העיקריים הוא הגדלת מספר בוגרי המסלולים האקדמיים במקצועות אלה.
לפי הדוח, בשנת 2022 ניתנו 384 רישיונות חדשים בפיזיותרפיה, 372 רישיונות חדשים בקלינאות תקשורת ו-478 רישיונות חדשים בריפוי בעיסוק. מרבית מקבלי הרישיון החדשים הם בוגרי תואר ראשון מאחד המוסדות האקדמיים המוכרים בישראל.
כדי להגדיל את מספר בעלי המקצוע – כותבים מחברי הדוח – על המל״ג (המועצה הלאומית להשכלה גבוהה) לפעול להגדלת מספר המתקבלים ללימודי שנה ראשונה במקצועות הבריאות ולפרוס את התוכנית להגדלת מספר הסטודנטים לחמש שנים. על פי התכנון, בתום תקופה זו יתווספו עוד כ-70 סטודנטים למקצוע הפיזיותרפיה, כ-130 לקלינאות תקשורת וכ-130 לריפוי בעיסוק.
גידול זה, בין אם יתבצע על ידי הגדלת מספר הלומדים בחוגים הקיימים ובין אם על ידי פתיחת חוגים חדשים, כרוך לדעת המחברים במענה לשני אתגרים מרכזיים: הראשון, מציאת פתרונות למחסור בסגל אקדמי, והשני גיבוש תוכנית על ידי המל”ג ומשרד הבריאות להתמודדות עם המחסור בכוח אדם, בין השאר על ידי תמרוץ בוגרי תואר ראשון במקצועות הבריאות להמשיך לתארים מתקדמים.
לטענתם, פתרון זה יחד עם הגדלת והרחבת השדות הקליניים שבהם הסטודנטים מבצעים את “הכשרות הליבה” של מקצועות הבריאות, יובילו להגדלת מספר הסטודנטים. לדברי המחברים, במהלך החודשים פברואר-מאי 2022 מיפה משרד ראש הממשלה את השדות הקליניים הפועלים כיום ובדק את הפוטנציאל להרחבתם על פי אזור גיאוגרפי ומקצוע. ממצאי העבודה מעידים על קיומו של פוטנציאל תיאורטי של מוסדות וגופים שיוכלו לשמש שדות קליניים להכשרה במסגרת לימודי התואר הראשון במקצועות אלו, וכבר בשנת הלימודים הנוכחית גישה זו הובילה להתווספות של 50 סטודנטים לפחות.
עוד טוענים מחברי הדוח כי משרד הבריאות יבחן יחד עם המל”ג והמוסדות האקדמיים את האפשרות להתרת חסמים, ובכלל זה סיוע לסטודנטים עם הסדרי נסיעות או לינה במקרה של ימי הכשרה קלינית רצופים. הצוות בדק ומצא כי שדות קליניים (מקומות להתמחות) הממוקמים באזורי פריפריה נתפסים כלא אטרקטיביים בעיני סטודנטים, ועל כן לא מנוצלים באופן מיטבי, וזאת על אף זמינותם של מדריכים במקום ונכונותם לקלוט סטודנטים. ההגעה למקום ההכשרה בפריפריה, הרחוק ממקום הלימודים והמגורים, דורשת מאמץ רב (זמן, תשלום נסיעות, לעיתים תשלום עבור סידורי לינה) – כך שמרבית הסטודנטים אינם מעוניינים לבצע את ההדרכה המעשית במקומות אלו.
ומה עם הכסף?
מרכיב מרכזי נוסף שמציעה התוכנית הוא שיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של המטפלים הפרא רפואיים. רבות דובר בעבר על השכר הנמוך במגזר הציבורי – בין 60 ל-80 שקלים לשעת טיפול, בעוד שעלות טיפול פרטי נעה בין 300 ל-450 שקלים לשעה.
לפי מחברי הדוח, יצירת תנאים שווים במקצועות הבריאות, הכוללים גם את עובדי משרדי הבריאות, החינוך והרווחה, תוביל למיתון התחרות הקיימת בין הסקטור הציבורי לפרטי. לפיכך, הם מציעים העסקה באמצעות חוזה אישי בשכר דיפרנציאלי (אישי), שיאפשר למעסיקים בשירות הציבורי גמישות ומענים מתאימים לאוכלוסיות ולאזורים המתמודדים עם אתגרי גיוס ייחודיים (פריפריה למשל); תגמול כספי לעובדים המחזיקים בהיקפי משרה גדולים, ותק ומומחיות (לדוגמה, עובדים שיגדילו את משרתם משליש לחצי) ועוד. צעדים אלו, הם מקווים, יסייעו בגיוס ושימור דרג הביניים במערכת הציבורית ויתמכו בשימור הידע הקיים בתוך הארגון ובחיזוק מערך ההדרכה, וזאת מבלי לגרוע מהעובדים הנוכחיים במערכת.
גם משרד הרווחה, טוענים המחברים, צריך לשנות את מודל התקצוב ולהעלות את התגמול של המטפלים באופן שיתמרץ את ספקי השירות (העמותות) לאייש את המשרות בהתאם לאחוזי התקן במלואם. זאת, על מנת לשפר את המצב הקיים בו הספקים לא מצליחים להעסיק בעלי מקצוע בהיקפי המשרה הנדרשים עקב התקצובים הנמוכים, וכתוצאה מכך חלק גדול מהמשרות אינן מאוישות או מאויישות חלקית, ואספקת השירותים לילדים נפגעת.
הגדלת תעריפי טב”ם, ביטול החזרים מקופ”ח
חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי ילדים עד גיל 7 שאובחנו על הרצף האוטיסטי זכאים לסל טיפול בריאותי מקדם (טב”ם) בתוך המסגרת החינוכית שבה הם לומדים, במימון משרד הבריאות. הטיפולים אמורים להינתן בהיקף של 14 שעות שבועיות לילד, מתוכן 10.5 שעות מיועדות לטיפול ישיר בילד (טיפול פרטני, טיפול קבוצתי והדרכת הורים) ו-3.5 שעות מיועדות לעבודה עקיפה הקשורה לטיפול.
מחברי הדוח מציינים כי טיפולים אלה בתוך מסגרת הלימודים מומלצים יותר, ולכן ממליצים למשרדי הבריאות והאוצר לבחון את גובה התעריפים שמקבלים המטפלים לשעות טיפול במקצועות הבריאות במסגרת סל הטב”ם ומעונות היום השיקומיים. במילים אחרות, ההמלצה היא להעלות את שכרם על מנת שיהיה תחרותי יותר ולהימנע בכך מהמצב כיום, שבו קיים איוש חלקי של המשרות וכתוצאה מכך אי עמידה בשעות הטיפול המגיעות לילדים.
במקביל, מחברי הדוח מציינים כי בתחום התפתחות הילד, לאורך השנים, בין השאר בשל המחסור בכוח אדם, התקשו קופות החולים לספק שירותים בתחום התפתחות הילד, וכתוצאה מכך חלה התארכות משמעותית בזמני ההמתנה לטיפולים. כדי לתת מענה לבעיה, לפני 13 שנה החלה יצירת אלטרנטיבה לקבלת שירותים אלה מקופות החולים, המוכרת “שיטת ההחזרים”. במסגרת שיטה זו, מי שנאלצו להמתין זמן לא סביר לטיפול, הופנו לקבלת מענה בסקטור הפרטי וקיבלו החזרים כספיים מקופות החולים. דבר זה יצר אינפלציה של מטפלים בסקטור הפרטי (מכיוון שזה משתלם כלכלית) ומחסור במטפלים בסקטור הציבורי, וכן להעלאת תעריפים בתחום – תוצאה הפוכה ממה שקיוו לו קובעי המדיניות.
לכן, מחברי הדוח ממליצים עתה לבטל את ההחזרים באופן מדורג עד לביטולם באופן מלא, ובמקביל ליישם תוכנית שמטרתה להגדיל את היקפי כוח האדם המקצועי המועסק בקופות החולים בתחומי התפתחות הילד. בכך, לדבריהם, יגדילו את הזמינות של שירותי התפתחות הילד במערכת הציבורית ויסייעו לקופות החולים לספק למבוטחיהן שירותים ישירים בתחום. כל זאת, תוך ניסיון לא לפגוע במטופלים שכבר נמצאים בטיפולים פרטיים, שיעברו לטיפולים בשירות הציבורי, וכך זמני ההמתנה הארוכים גם כך (למעלה מחצי שנה ואף יותר) עשויים להתארך עוד יותר.
“מנגנון זה גם פוגע בעקרון השוויון בחוק”, מציינים המחברים, “בכך שמבוטח בעל אמצעים שיכול לשלם 350 שקלים לשעת טיפול יזכה להחזר של 190 שקלים, ומבוטח ללא אמצעים אלו לא יוכל לממן שירות זמין זה. מנגנון ההחזרים פוגע גם בתמריץ לקופת החולים לשפר את שירותיה, שכן בפועל היא מעבירה את האחריות למבוטח לקביעת תור בזמן סביר. שילוב שני גורמים אלה מנוגד לעקרון השוויון שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי”.
חיזוק מערך התפתחות הילד
עוד מהלך שעליו ממליצים בדוח הוא חיזוק תקציבי של מערך התפתחות הילד. בישראל יש 117 יחידות להתפתחות הילד, המספקות שירותים חיוניים לאלפי ילדים במקצועות הבריאות. נכון לשנת 2022 היחידות מספקות כ-30% מהטיפולים בתחום התפתחות הילד. מרבית היחידות מופעלות על ידי עמותות ציבוריות בעזרת הרשות המקומית, והיתר מופעלות על ידי קופות החולים ורשת המתנ”סים.
לדברי המחברים, קיים פער בין התשלום המשולם על ידי קופות החולים לטיפול לבין העלות להפקת טיפול בפועל ביחידה. לטענתם, התשלום מקופות החולים אינו מכסה את כלל הוצאות ההפעלה, הכוללות את העלויות הישירות והנלוות, הנגזרות בין השאר מדרישות רגולטוריות של משרד הבריאות להכרה ביחידות – מה שהוביל את היחידות להסתמך על תקציבים מטעם רשויות מקומיות, תוכניות לאומיות שונות ותרומות. כתוצאה מכך, מצויות היחידות בגירעונות גדולים, שבעקבותיהם מרביתן נתונות היום במצוקה תקציבית, המעמידה בסיכון את המשך פעילותן.
אז מה עושים? בדוח מוצע להגדיל תקציבים ולתעדף את שירותי התפתחות הילד. המחברים העלו את האפשרות לחיזוק היחידות השונות, אך טוענים גם כי בשל התחרות על כוח האדם, השרוי במחסור גם ככה, התערבויות תקציביות יגררו עליית מחירים של שירותי מקצועות הבריאות בשירות הציבורי – כך שאולי לטווח הקצר זה ייתן פתרון, אך לטווח הבינוני והארוך פתרונות אלו לא יהיו אפקטיביים ויותירו את היחידות במצב גירעוני.
חיזוק המתי”א במשרד החינוך
לפי הדוח גם קיים צורך בתגבור של כלי הערכה סטנדרטיים וציוד טיפולי במתן טיפולים בתחומי מקצועות הבריאות במסגרות החינוך השונות. “ייחודה של עבודת המטפל במערכת החינוך באה לידי ביטוי בכך שהיא מאפשרת היכרות עם התלמיד בסביבה היומיומית”, כותבים המחברים, “ומתוך כך היכולת להתערבות טיפולית בסביבתו הטבעית של התלמיד היא יתרון”. הדוח מציין כי במסגרות החינוך המיוחד יש יותר זמינות לטיפולים אלה מאשר בבתי הספר והגנים בחינוך הרגיל, ובאלה האחרונים חסרים התשתיות והתנאים הבסיסיים לטיפולים אלה.
לאור העלויות הגבוהות של הציוד הנדרש, מציינים בדוח, יש קושי להרחיב את המלאי, ולכן הטיפולים במסגרות אלה לא מספקים ואף עשויים לפגוע באיכות הטיפול ובמוטיבציה של המטפלים לעבוד במערכת החינוך. לכן, לדעתם “משרד החינוך צריך לפעול יחד עם משרד האוצר ולתגבר את הציוד הטיפולי במתי”אות לטובת המטפלים העובדים בבתי הספר ובגנים בחינוך הרגיל”.
שיפור המצב בדרום ובמגזר הבדואי
מחברי הדוח מדגישים כי המצב הקשה בכל הארץ קשה עוד יותר באזור הדרום ובאופן ספציפי בחברה הבדואית. שיעור המטפלים מקרב החברה הערבית נמוך באופן ניכר, ועובדה זו מובילה לזמינות נמוכה של מטפלים. לפיכך, במסגרת שיפור אטרקטיביות העבודה במגזר הציבורי נבחנו חלופות אפשריות ליישומה של תוכנית עתודה למגזר הציבורי עבור האוכלוסייה הבדואית באזור הדרום. המלצת המחברים היא שמשרד הבריאות יפעל ליישום תוכנית לחיזוק אוכלוסייה זו, תוך מתן תמיכה לסטודנטים וסיוע במימון לימודיהם בתמורה להתחייבות לעבודה במגזר הציבורי בדרום הארץ למספר שנים. כל זאת, מתוך מחשבה כי סטודנטים אלה ככל הנראה ישתקעו באזור הדרום ויהיו חלק מנותני השירות באזור זה.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letovaקישור חיצוני.
