במשך עשרות שנים נאבקה מאר גלסראן מספרד כדי להבטיח שאנשים עם מגבלה שכלית יהיו חלק מהשיח הציבורי. רק לאחרונה הפכה גלסראן לחברת הפרלמנט הראשונה עם תסמונת דאון בספרד. “חדשות נהדרות לפוליטיקה ולהתגברות על מחסומים, ברוכה הבאה מאר”, כתב מנהיג המפלגה האזורית, קרלוס מאזון, ברשתות החברתיות.
“החברה מתחילה לראות שלאנשים עם תסמונת דאון יש הרבה מה לתרום, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה מאוד”, אומרת גלסראן בת ה-45. כאשר הייתה בת 18, הצטרפה גלסראן למפלגת העם השמרנית, לאחר שהיא נמשכה לתחושה שאותה היא מתארת כ”חיבוק המסורת שלי”. לאט לאט היא פילסה את דרכה במנגנון המפלגה. המחויבות שלה השתלמה במאי האחרון, כאשר התברגה למקום ה-20 ברשימת המועמדים שהמפלגה הציגה בבחירות האזוריות של ולנסיה.
********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
********************
ההישג מזניק את גאלסראן לראש הרשימה של קומץ האנשים עם תסמונת דאון שפרצו מחסומים ונכנסו לעולם הפוליטיקה. בשנת 2020, אלאונור ללוקס הפכה לאישה הראשונה עם תסמונת דאון שנבחר לתפקיד ציבורי, כחבר מועצת עיר בעיירה הצפונית אראס בצרפת, בעוד פינטן בריי זכה להערכה על עשיית היסטוריה, לאחר שנבחר לתפקיד פוליטי באירלנד בשנת 2022.
דרכה של גאלסראן לפוליטיקה נטוותה על ידי אנג’לה באצ’ילר, אשר בשנת 2013 הפכה להיות חברת מועצת העיר הראשונה עם תסמונת דאון בעיר ויאדוליד שבצפון המדינה, אולם גלסרן עשויה להיות הראשונה באירופה שמצטרפת לפרלמנט אזורי או לאומי, כך על פי נתונים מטעם הפדרציה של תסמונת דאון בספרד.
“לא שמענו על אף אחד אחר שעשה זאת לפניה, זהו צעד ענק קדימה ודוגמה להכללה אמיתית”, אמר אגוסטין מאטיה אמור, מעיתון “דאון אספנייה”. הוא מיהר לציין שההישג הוא גם שיקוף של עשרות השנים שבהן פעלה גלסראן בפעילות לקידום מעמדם של אנשים עם תסמונת דאון בספרד. במשך יותר מ-20 שנה עבדה גלסרן כעובדת מדינה בוולנסיה. לאחרונה סייעה בפיתוח מדיניות מכילה, וכן כיהנה במשך כארבע שנים בראשות ‘אסינדאון’, ארגון עירוני המוקדש לסיוע למשפחות עם ילדים עם תסמונת דאון.
גלסראן מספרת כי בעוד השבעתה התקבלה בברכה על ידי התקשורת הספרדית, התגובות ברשת היו מעט מעורבות. “יש אנשים שתומכים בי, ויש גם אחרים שחושבים שאני לא מסוגלת, אבל מדובר באנשים שלא מכירים אותי או את הרקע שלי. אני רוצה ללמוד לעשות את התפקיד שלי טוב עבור תושבי העיר ולא פחות מזה, עבור אלה מאיתנו שיש להם יכולות שונות. בסופו של דבר אני מקווה שהנוכחות שלי בפרלמנט האזורי תעזור לפרק את הדעות הקדומות הרבות שממשיכות להתקיים בחברה, במיוחד כשמדובר באנשים עם תסמונת דאון. אני רוצה שאנשים יראו את האדם שאני, ולא רק את המגבלה שאני מייצגת”.
