מדור “שווים סיפור” מתפרסם בחסות מפעל הפיס
רצף אירועים שהתרחשו במהלך חייה של אור זייד (36) הובילו אותה לאותה נקודה בזמן בה החליטה להקים את "האור של לילי", עמותה שעוזרת לאנשים שחוו פוסט-טראומה מורכבת באמצעות יצירת קשר רגשי עם כלבים.
"אנחנו מספקים לאנשים כאן מעטפת מלאה שכוללת ליווי אישי, והקניית כלים ומיומנויות לחיים", מספרת זייד. "הם מקבלים מענה טיפולי-שיקומי מבעלי מקצוע מתחום בריאות הנפש ואילוף כלבים, שעוזר להם להתמודד עם הכאב שלהם. אנשים עוברים כאן שינוי מדהים. הם מרגישים שפתאום מישהו רואה אותם".
אז מה הביא את זייד להקים עמותה דווקא כזו? כמו בהרבה מקרים, הכל מתחיל בילדות.
היא גדלה בקיבוץ בצפון, בסביבה שכמעט כולה הייתה גברים. עובדה זו השפיעה מאות על ילדותה וגרמה לה להסתגר. כילדה היא הרגישה שלא רואים אותה ולא מתחשבים בשום צורך שלה. "תמיד הייתי מרגישה שאני דחויה ושלא רוצים אותי", היא משחזרת. "לכן פיתחתי מנגנון של ריצוי אחרים, כדי להיות בחברת אנשים".
בגיל 18 התגייסה והפכה לקצינה בחטיבת גבעתי. כשהשתחררה, הלכה ללמוד ראיית חשבון. לאחר סיום הלימודים אובחנה כחולת קרוהן (מחלת מעיים), ונאלצה לשנות מסלול. באותו הזמן קיבלה הצעת עבודה חלומית בחו"ל, בחברה אמריקאית גדולה בקאריביים.
זייד החליטה לקחת את ההצעה וטסה לעבודה. שם חיכה לה בוס ישראלי, ששינה את חייה. "הוא היה גדול ממני ב-17 שנים", היא מספרת. "מהרגע הראשון הוא עשה עליי מניפולציות, והייתי מנותקת בגללו מכל הסביבה שלי".
לדבריה, בגלל נטייתה לרצות – מעשיו שטפו לה את המוח והיא הייתה מעין "שבויה" שלו במשך עשרה חודשים. "הוא ניצל אותי מכל הבחינות, פיזית ומינית. לא הצלחתי לברוח", היא אומרת. "ראיתי בו דמות אב, ובגלל שהייתי צריכה שיראו אותי, נסחפתי אחריו. הוא זיהה את הצורך הזה שלי והשתמש בו. בשלב מסוים ניסיתי להתאבד. הבנתי שאני לא יכולה ללכת לשום מקום, והיה לי מאוד רע".
********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
********************
בסיוע אימה וכמה חברות טובות, הצליחה בסופו של דבר להשתחרר וטסה חזרה לישראל. בשלב זה החלה לחקור את כל מה שקרה לה ולשאול שאלות. "הבנתי שאני מתמודדת עם פוסט-טראומה מורכבת, שנגרמת מפגיעה ממושכת על ידי אדם אחר, ויש לה מקור בילדות. זה שונה מפוסט-טראומה רגילה, שיכולה לקרות מכל אירוע טראומתי".
"זו הסיבה שאני בחיים"
מי שתמכה בה לאורך כל התקופה הזו הייתה כלבתה, לילי. "היא פשוט הצילה אותי בכל המצבים הקשים שהייתי", היא מספרת. כשחקרה עוד אודות סינדרום פוסט-הטראומה המורכבת, ראתה זייד כמה קשר עם כלב יכול לשפר את המצב. כל זה הוביל אותה להקים את "האור של לילי", לפני שנה וחצי. "הבנתי שהסיבה שאני בחיים היא כדי לעזור לאנשים שחוו פוסט-טראומה מורכבת כמוני", היא מסבירה.
בעמותה יש מספר כלבים שמוכשרים לעזור לאנשים. מתמודד שמגיע לעמותה וברשותו כלב שהוא רוצה להכשיר ככלב שירות – יכול גם לקבל הכשרה לכלב שלו. כמו כן מציעה העמותה גם קבוצות תמיכה לאנשים.
אלה בר, מתנדבת ב"האור של לילי" ובעצמה מתמודדת עם פוסט-טראומה מורכבת, נחשפה לפעילות העמותה לפני כשנה. "ארבע שנים חיפשתי מקומות הכשרה לכלבי שירות והעלויות פשוט היו גבוהות מדי, לא יכולתי לשלם אותם", מסבירה בר. כשנחשפה לסיפור של זייד, התחברה אליה מאוד בעקבות הקשר שלה עם הכלב. "פתאום ראיתי מישהי שכותבת על הקשר המיוחד שלה עם הכלב ומתמודדת עם אותו מצב כמו שלי", היא מספרת.
למרות העובדה שהיא בעצמה מתמודדת עם פוסט-טראומה מורכבת, לא חששה בר להתנדב בעמותה ולעזור לאנשים להתמודד עם מצב דומה לשלה. "ההתעסקות במצב היא יומיומית, ובגלל זה לא חששתי", מסבירה בר. "ההיכרות עם אור היא משנה חיים בשבילי. העמותה מאפשרת לי מרחב להתקיים בו ואני מאושרת שאני חלק ממנה".
