על פי ההערכות, כשליש מהאוטיסטים אינם מסוגלים לתקשר באמצעות דיבור, ולרובם גם לא ניתנה אף פעם אלטרנטיבה יעילה. יחד עם זאת, מחקר חדש של חוקרים מארה”ב מצביע על כך שרבים מהאנשים האלה יודעים קרוא וכתוב – מה שמעלה את האפשרות שהם יכולים ללמוד לבטא את עצמם באמצעות כתיבה.
לפי המחקר, שנערך באוניברסיטת וירג’יניה ופורסם בכתב העת “אוטיזם”, פי חמישה יותר בני נוער ובוגרים אוטיסטים שאינם מדברים הפגינו ידע בשפה הכתובה ממה שניתן היה לצפות מהערכות קודמות של יכולותיהם. לממצא זה יש השלכות חשובות על מיליוני אוטיסטים ברחבי העולם עם מעט יכולות דיבור או ללא יכולות דיבור בכלל, ולעתים קרובות הסביבה מניחה שהם אינם מסוגלים לרכוש אוריינות.
“אם נניח שמישהו שלא יכול לדבר לא מבין, זה מגביל את הדלתות שאנחנו פותחים עבורו”, הסביר ויקראם ג’סוואל, פרופ’ לפסיכולוגיה מאוניברסיטת וירג’יניה, שהוביל את המחקר. “במקרים כאלה אולי אפילו לא ננסה להבין מה הוא מבין. המחקר שלנו מראה שהיכולת של אוטיסטים שאינם מדברים לתחומי שפה, למידה ואוריינות זכתה לזלזל רציני”.
החוקרים התייחסו לשאלה בסיסית לגבי אוריינות: האם אוטיסטים שאינם מדברים מגיבים לאותיות, מילים ומשפטים באותו אופן כמו אנשים שיודעים קרוא וכתוב שאינם אוטיסטים. הצוות של ג’סוואל פיתח שיטה דומה למשחק “Whac-a-Mole”, שדורש מהמשתתפים להקיש על אותיות המוצגות בטאבלט ברגע שהן נדלקות. במקרים מסוימים האותיות נדלקות ברצפים המפרטים משפטים שהמשתתפים שמעו בקול קודם, ובמקרים אחרים האותיות נדלקות ברצפים חסרי משמעות.
צוות המחקר הניח שאדם שיודע קרוא וכתוב, כלומר יודע לאיית ויכול להמיר דיבור לצורתו הכתובה, יוכל לחזות את האות הבאה במשפט שנאמר בקול עוד לפני שראה את האות נדלקת . זאת אומרת, ניתן לצפות שהוא יגיב מהר יותר למשפטים מאשר לרצפים חסרי משמעות. הצוות מצא כי למעלה ממחצית מקבוצת המדגם של 31 משתתפים אוטיסטים שאינם מדברים הגיבו באותו אופן כמו אדם יודע קרוא וכתוב.
לדברי ג’סוואל, התוצאות מרשימות מכיוון שהן מראות שלמרות שרוב המשתתפים במחקר לא קיבלו הדרכה פורמלית באוריינות, רבים מהם פיתחו הבנה כיצד פועלת השפה הכתובה. “החברה הניחה באופן מסורתי שאנשים שאינם יודעים לדבר אינם מסוגלים להבין שפה או ללמוד קרוא וכתוב”, הוא אומר, “אבל הממצאים שלנו מצביעים על כך שלאוטיסטים רבים שאינם מדברים יש כישורי אוריינות בסיסיים.
“עם הדרכה ותמיכה מתאימות”, הוא ממשיך, “ייתכן שניתן יהיה לרתום את המיומנויות הללו כדי לספק גישה לצורות תקשורת כתובות כחלופה לדיבור. לימוד לבטא את עצמם באמצעות כתיבה יפתח להם הזדמנויות חינוכיות, תעסוקתיות וחברתיות, שאוטיסטים שאינם מדברים באופן היסטורי לא קיבלו גישה אליהן”.
“זה מחקר חדשני עם פוטנציאל עצום להשפעה”, אומרת כריסטה אקפורה, דיקנית המכללה ובית הספר לתארים מתקדמים לאמנויות ולמדעים באוניברסיטת וירג’יניה. “אנחנו באמת בני מזל שיש לנו את פרופ’ ג’סוואל וסטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים בקהילת המחקר של המכללה. יחד הם שואלים שאלות חשובות, ולגילוי החדש שלהם יהיו השלכות משנות חיים עבור רבים”.
************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
************************
