בצל המלחמה, ועדת הבריאות של הכנסת אישרה בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המעלה את מס הבריאות לאזרחי ישראל, וזאת על מנת לממן את התוכנית הלאומית הנדרשת בתחום בריאות הנפש.
בתחילה התכוונו במשרדי הבריאות והאוצר להעלות את דמי הבריאות, המנוכים ממשכורות העובדים, מ-5% כיום ל-5.15% ב-2025. בנוסף, תיכננו להעלות את מס הבריאות המופחת לחלק הבסיסי של ההכנסה מ-3.1% כיום ל-3.25%. למרות שההעלאה מתייחסת לשנה הבאה ואילך, ההחלטה כעת נועדה לאפשר לפנות ב-2025 כמיליארד שקלים ייעודיים למערכת בריאות הנפש.
במהלך הדיון, יו”ר הוועדה, ח”כ יוני משריקי (ש”ס), דרש התחשבות בבעלי ההכנסות הנמוכות, ובמשרד האוצר נענו בחיוב לדרישתו. דניאל פדון, רכז רווחה באגף התקציבים של האוצר, הסביר כי לבעלי הכנסה נמוכה (עד 60% מהשכר הממוצע במשק) מס הבריאות יהיה בשיעור של 3.235% (במקום 3.1% כיום), ואילו לבעלי ההכנסה הגבוהה המס יעמוד על 5.165% (במקום 5% כיום). כלומר, בעלי הכנסות נמוכות ישלמו קצת פחות לעומת התוכנית המקורית ובעלי הכנסות גבוהות קצת יותר.
על פי התיקון, מי שיוחרג מההעלאה הם מקבלי קצבאות נכות, זקנה, הבטחת הכנסה, תלמידים וסטודנטים. מי שמקבל קצבת נכות ימשיך לשלם, כמו היום, 116 שקלים בחודש, שהם דמי ביטוח הבריאות המינימליים. כנ”ל לגבי מקבלי קצבת נכות מעבודה (עד גיל פרישה) ונפגעי פעולות איבה. מי שפטור לחלוטין מדמי ביטוח בריאות וימשיך להיות פטור הם מקבלי קצבת שירותים מיוחדים, קצבת ילד נכה, גמלת סיעוד וגמלת ניידות.
עוד דרש יו”ר ועדת הבריאות כי משרד הבריאות ימסור לוועדה את פרטי עבודת קופות החולים בתחום הנפש, מה נעשה היום ומה נדרש מהן להוסיף בשנה הקרובה, והבטיח לערוך ישיבות מעקב כדי לוודא שהקופות אכן מעלות בצורה משמעותית את היקף הטיפול בבריאות הנפש. בחוק שאושר גם נקבע ששר הבריאות ידווח לוועדה בכל שנה על התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש. חובת הדיווח נקבעה למשך שמונה השנים הקרובות.
עו”ד רננה מיסקין, נציגת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, הציגה את מבחני התמיכה של המשרד לקופות החולים, בהיקף 320 מיליוני שקלים לשנת 2024, כאשר בשנת 2025 הסכום יעלה. התמיכה תוענק לטיפולי בריאות הנפש, לגיוס ולהתקשרות עם מטפלים נוספים, להכשרת מטפלים, להרחבה משמעותית של מספר הטיפולים, להקפדה על רצף טיפולי, ליצירת מענים חדשים ולפיתוח כלים טכנולוגיים, ליצירת חלופות אשפוז, לשיפור איכות האשפוז הפסיכיאטרי ולבניית מרכזי טיפול.
הקופות יחויבו לדווח למשרד מדי חודש על פי מדדים מוגדרים. כמו כן הוגדר לקופות מהו הסכום המינימלי שעליהן להוציא בכל תחום. לתחום הפגישות עם מטפלים, למשל, הוקצו 156 מיליוני שקלים ב-2024, כאשר בשנה שעברה הוקצו לכך 75 מיליוני שקלים בלבד. השנה יוקצו למערכת בריאות הנפש כולה 950 מיליוני שקלים.
ד”ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד, ציין כי רוב מבחני התמיכה ניתנים לפי מספר המבוטחים, וחלקם מתייחסים במיוחד לפריפריה. לדבריו, התמיכה ניתנת לפי תשומות בתחילתה ולפי תפוקות בהמשך, והן נמדדות בצורה מדויקת. ח”כ ירון לוי (יש עתיד) הדגיש בדיון את הצורך להקדיש סכום ייעודי לקיצור זמני ההמתנה לפסיכולוג.
************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
************************
