נושאים קשורים

הורים נגד גן התקשורת: “הצוות לא מדווח לנו על אלימות”

מספר הורים פנו ל"שווים" עם טענות קשות נגד צוות הגן בראשל"צ. בין השאר נטען כי ילדים חוזרים עם סימני נשיכה בלי שהצוות מדווח להורים, וכי המקום סובל מהיגיינה נמוכה. הנהלת הגן בתגובה: "חידדנו את נוהלי הדיווח"

yes ופלאפון מרחיבות את השירות לחירשים ולכבדי שמיעה

השירות יינתן באמצעות אפליקציית Sign Now המחברת בין החברות ללקוחות באמצעות מתורגמן לשפת סימנים בשיחת וידיאו. "מחויבים להנגשת השירות לכל האוכלוסיות"

אחת ולתמיד: מה בעצם ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?

פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג מתארת את עצמה כאדם עם אספרגר, בעוד שאחרים על הספקטרום האוטיסטי בוחרים לתאר את עצמם כ"אוטיסטים". עושים סדר בהגדרות

אב לאוטיסט ביקש להפחית תשלום מזונות – השופט סירב

האבא ביקש לשלם רק 1,000 שקל בחודש לגרושתו, בטענה כי הוא נכה ולא יכול להתפרנס. השופט חייב אותו לשלם 3,000 שקל בחודש ומחצית מכל ההוצאות הרפואיות



“הפועל שווים”: הכירו את קבוצת הכדורסל הראשונה לאנשים עם מוגבלות

שבעה שחקנים עם מוגבלות שאינן פיזיות ושבעה אוהדי הפועל תל אביב מתאמנים יחד בכל שבוע – ויוצרים קשרים ספורטיביים וחבריים. מקים הקבוצה: "המטרה - להקים ליגה משלנו"
ראשיאנשים עם מוגבלויותיש עדיין כאלו שחושבים שאדם עם מוגבלות לא יכול להיות חבר קיבוץ

יש עדיין כאלו שחושבים שאדם עם מוגבלות לא יכול להיות חבר קיבוץ

ראיון סיום קדנציה של מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר נאמן, במוסף "הארץ" הזכיר לי שהמאבק באייבליזם חי ונושם | דעה

כסא גלגלים (אילוסטרציה). צילום: ביגסטוק
כסא גלגלים (אילוסטרציה). צילום: ביגסטוק

ב-15 בפברואר 2024 התפרסמה במוסף הארץ כתבת שער על ניר מאיר, המזכ”ל היוצא של התנועה הקיבוצית, שמסיים בימים אלה כהונה בת תשע שנים. בריאיון, אמר מאיר אמירות רבות שלדעתי, וכנראה לדעת רבים, הן בעייתיות, פוגעניות ובעיקר מפלות. אבל אני רוצה להתרכז בנושא אחד, נושא האייבליזם.

אייבליזם (או יְכוֹלתָּנוּת), היא אפליה של אנשים עם מוגבלויות שנובעת מצורת חשיבה המסמנת אותם בשל מוגבלויותיהם, והחשבתם כנחותים מאלו שאין להם מוגבלות. במילים אחרות, במקום לראות אדם, שגם יש לו מוגבלויות, רואים רק את המגבלה. שם מתחיל האדם ושם הוא נגמר.


עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova


בכתבה, המראיינת (מרב מורן) שואלת את מאיר סדרת שאלות:

יהודי דתי יוכל להתקבל כחבר קיבוץ?

“כן”.

אדם שעבר את גיל 50 יתקבל?

“כן, ברור”.

חולה במחלה כרונית?

“כנראה שלא. לא פתחנו בית תמחוי. הקיבוץ אינו רק מקום מגורים, הוא מערכת עם ערבות הדדית ואי אפשר להעמיס עליה נזקקים בלי הגבלה”.

חזרה לימי רחל המשוררת

חולה כרוני, או במילים אחרות, אדם עם מוגבלות, לא יכול להתקבל כחבר בקיבוץ. לאנשים עם מוגבלויות, הרי, אין מה לתרום. הם רק שק של צרות, ולא חלילה אזרחים שגם תורמים לחברה.

הריאיון הזה החזיר אותי שנים אחורה, לסיפורה הכואב של רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, הידועה גם כרחל המשוררת. רחל גורשה מקיבוץ דגניה בעקבות העובדה שחלתה בשחפת. “את חולה ואנחנו בריאים, ולכן את צריכה לעזוב”. במילים אלו היא גורשה.

אני בעצמי, למרות היותי אדם עם מוגבלויות, חוטא לפעמים באייבליזם. למשל, כשגיליתי על הפרלמנטרית מאר גלסראן המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה “איזה גימיק”. לקח לי רגע לתפוס את עצמי בידיים. אחרי בדיקה מעמיקה גיליתי שלמרות שגלסראן היא אישה עם תסמונת דאון, היא גם אשת ציבור עם 27 שנות ותק. ממש לא גימיק.

המחשבה האייבליסטית עצמה היא לא הבעיה, הבעיה היא כשנשארים איתה, ולא מפרקים אותה. לא מנסים להתבונן ולשאול “אולי אני טועה”?

בעיניים של אנשים כמו ניר מאיר, אנשים עם מוגבלויות הם רק עול. הוא לא יכול לדמיין עולם בו אנשים עם מוגבלויות הם נכס לחברה סביבם. הוא ושכמותו רוצים שכנים שנראים אותו דבר, מדברים אותו דבר. ה”אנחנו בריאים ואת חולה”, שוב ושוב. אבל חברה שבאופן מוצהר לא מוכנה לקלוט לתוכה אנשים מגוונים – האם היא באמת בריאה? מי החולה פה?

אמיר שטיין, יליד 1996, הוא כותב ומרצה, בעל ערוץ יוטיוב חינוכי, מתמודד נפש, יוצא החברה החרדית, טרנסג'נדר א-בינארי וסטודנט לספרות ופילוסופיה יהודית.

כתבות אחרונות