נושאים קשורים

כלל ביטוח הפלתה מועמד עיוור בקבלה לעבודה. זה הפיצוי שתשלם לו

המועמד, בעל ניסיון בשירות ומכירות, ביקש התאמות שיאפשרו לו לעבוד באמצעות קורא מסך. בית הדין קבע כי כלל לא בחנה אותן באופן רציני ודחה את טענתה כי נפסל מסיבות מקצועיות בלבד

מדריך הביטוח הלאומי: כמה אפשר להרוויח בלי שתופחת קצבת הנכות

בביטוח הלאומי מבהירים: גם כשיוצאים לעבוד דרגת האי-כושר אינה משתנה ובכל מקרה ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה תמיד תהיה גבוהה יותר מקצבה לבדה. כל השאלות והתשובות

14 דיונים ירדו לטמיון: התקנות לחוק המוגבלויות שוב נתקעו

משרד הרווחה משך ברגע האחרון את התקנות שהיו אמורות לעבור בינואר 2024. הסיבה: מחלוקת על שירותים למתמודדי נפש עם מוגבלות קוגניטיבית. ח"כ וולדיגר: "בושה". משרד הרווחה: "הם מקבלים את השירותים ממשרד הבריאות"

כאוס בהסעות החינוך המיוחד בחולון; הורים: "נאלצים להסיע בעצמנו"

כשבוע לפתיחת שנת הלימודים, משפחות בעיר מדווחות על הסעות שלא מגיעות, איחורים ממושכים ונסיעות שמתארכות לשעה. החברה העירונית: "מודעים לבעיות אבל ניכר כבר שיפור"

איבד את שתי רגליו בעזה: אלישע מדן שוריין ברשימת הליכוד לכנסת

לוחם המילואים נפצע אנושות בבית חאנון ואיבד את שתי רגליו באירוע שבו נהרגו ארבעה מחבריו. מאז הפך לדמות המזוהה עם שיקום ואיחוי הקרעים בחברה ואף השיא משואה
ראשיאנשים עם מוגבלויותיש עדיין כאלו שחושבים שאדם עם מוגבלות לא יכול להיות חבר קיבוץ

יש עדיין כאלו שחושבים שאדם עם מוגבלות לא יכול להיות חבר קיבוץ

ראיון סיום קדנציה של מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר נאמן, במוסף "הארץ" הזכיר לי שהמאבק באייבליזם חי ונושם | דעה

כסא גלגלים (אילוסטרציה). צילום: ביגסטוק
כסא גלגלים (אילוסטרציה). צילום: ביגסטוק

ב-15 בפברואר 2024 התפרסמה במוסף הארץ כתבת שער על ניר מאיר, המזכ"ל היוצא של התנועה הקיבוצית, שמסיים בימים אלה כהונה בת תשע שנים. בריאיון, אמר מאיר אמירות רבות שלדעתי, וכנראה לדעת רבים, הן בעייתיות, פוגעניות ובעיקר מפלות. אבל אני רוצה להתרכז בנושא אחד, נושא האייבליזם.

אייבליזם (או יְכוֹלתָּנוּת), היא אפליה של אנשים עם מוגבלויות שנובעת מצורת חשיבה המסמנת אותם בשל מוגבלויותיהם, והחשבתם כנחותים מאלו שאין להם מוגבלות. במילים אחרות, במקום לראות אדם, שגם יש לו מוגבלויות, רואים רק את המגבלה. שם מתחיל האדם ושם הוא נגמר.

Igul-Letova

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova


בכתבה, המראיינת (מרב מורן) שואלת את מאיר סדרת שאלות:

יהודי דתי יוכל להתקבל כחבר קיבוץ?

Igul-Letova

"כן".

אדם שעבר את גיל 50 יתקבל?

"כן, ברור".

חולה במחלה כרונית?

"כנראה שלא. לא פתחנו בית תמחוי. הקיבוץ אינו רק מקום מגורים, הוא מערכת עם ערבות הדדית ואי אפשר להעמיס עליה נזקקים בלי הגבלה".

חזרה לימי רחל המשוררת

חולה כרוני, או במילים אחרות, אדם עם מוגבלות, לא יכול להתקבל כחבר בקיבוץ. לאנשים עם מוגבלויות, הרי, אין מה לתרום. הם רק שק של צרות, ולא חלילה אזרחים שגם תורמים לחברה.

הריאיון הזה החזיר אותי שנים אחורה, לסיפורה הכואב של רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, הידועה גם כרחל המשוררת. רחל גורשה מקיבוץ דגניה בעקבות העובדה שחלתה בשחפת. "את חולה ואנחנו בריאים, ולכן את צריכה לעזוב". במילים אלו היא גורשה.

אני בעצמי, למרות היותי אדם עם מוגבלויות, חוטא לפעמים באייבליזם. למשל, כשגיליתי על הפרלמנטרית מאר גלסראן המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה "איזה גימיק". לקח לי רגע לתפוס את עצמי בידיים. אחרי בדיקה מעמיקה גיליתי שלמרות שגלסראן היא אישה עם תסמונת דאון, היא גם אשת ציבור עם 27 שנות ותק. ממש לא גימיק.

המחשבה האייבליסטית עצמה היא לא הבעיה, הבעיה היא כשנשארים איתה, ולא מפרקים אותה. לא מנסים להתבונן ולשאול "אולי אני טועה"?

בעיניים של אנשים כמו ניר מאיר, אנשים עם מוגבלויות הם רק עול. הוא לא יכול לדמיין עולם בו אנשים עם מוגבלויות הם נכס לחברה סביבם. הוא ושכמותו רוצים שכנים שנראים אותו דבר, מדברים אותו דבר. ה"אנחנו בריאים ואת חולה", שוב ושוב. אבל חברה שבאופן מוצהר לא מוכנה לקלוט לתוכה אנשים מגוונים – האם היא באמת בריאה? מי החולה פה?

אמיר שטיין, יליד 1996, הוא כותב ומרצה, בעל ערוץ יוטיוב חינוכי, מתמודד נפש, יוצא החברה החרדית, טרנסג'נדר א-בינארי וסטודנט לספרות ופילוסופיה יהודית.

כתבות אחרונות