מערכת שווים
שיני חלב אצל ילדים עם אוטיזם מכילות יותר עופרת רעילה ופחות מהחומרים הנחוצים אבץ ומנגן, לעומת שיני חלב אצל ילדים שאינם אוטיסטים. כך עולה ממחקר חדשני שמומן על ידי המכון האמריקאי הלאומי למדעי הבריאות והסביבה (NIEHS).
החוקרים במחקר התמקדו בזוגות תאומים, כדי לנטרל השפעות גנטיות, ועל מנת להתמקד בתרומה של השפעות סביבתיות על אוטיזם. הממצאים, שפורסמו בתחילת יוני ב-journal Nature Communications, מלמדים שהבדלים בחשיפה למתכות בשלבי החיים הראשונים של הילד, או יותר חשוב איך גופו של הילד מעבד את אותן מתכות, משפיעים על הסיכון ללקות באוטיזם.
ההבדלים בספיגת המתכות בין ילדים עם אוטיזם לילדים ללא אוטיזם היו גדולים במיוחד במהלך החודשים שלפני ואחרי הלידה. החוקרים הגיעו למסקנה הזו באמצעות שימוש בקרן לייזר, שנועדה למפות את טבעות הצמיחה בשיני הילדים שנוצרו בשלבי התפתחות שונים.
החוקרים זיהו רמות גבוהות יותר של עופרת אצל ילדים עם אוטיזם במהלך ההתפתחות, כאשר ההבדל הכי מובהק אותר בתקופה שלאחר הלידה. כן מצאו החוקרים ספיגה נמוכה יותר של מנגן אצל ילדים אוטיסטים, גם לפני וגם אחרי הלידה. לגבי אבץ, התמונה הייתה מורכבת יותר. אצל ילדים עם אוטיזם נמצא פחות אבץ בזמן שהיו ברחם אמם, אבל רמות האבץ עלו לאחר הלידה בשיעור גבוה יותר לעומת ילדים ללא אוטיזם.
החוקרים מציינים במפורש כי נדרשים מחקרים נרחבים יותר כדי לאשר את הקשר בין ספיגת מתכות לבין אוטיזם. "אנחנו חושבים שאוטיזם מתחיל מאוד מוקדם, סביר להניח שעוד ברחם, והמחקר מציע שהסביבה שלנו יכולה להגדיל את הסיכון עבור הילד", אמרה ד"ר סינדי לוולר, ראש תחום גנים, סביבה ובריאות במכון האמריקאי הלאומי למדעי הבריאות והסביבה. "אבל עד שילדים מאובחנים בגיל 3-4, זה כבר קשה ללכת לאחור ולבדוק למה האימהות שלהם היו חשופות. באמצעות בחינת שיני הילדים, אנחנו יכולים לעשות את זה".
רמת ספיגת המתכות נבדקה באמצעות בחינת שיניים של 32 זוגות תאומים ו-12 ילדים שיש להם אח תאום. החוקרים בדקו מאפיינים בתאומים שרק לאחד מהם יש אוטיזם, כמו גם בתאומים ששניהם אוטיסטים ובתאומים ללא אוטיזם. הבדלים קטנים יותר נמצאו ברמת ספיגת המתכות כאשר לשני התאומים יש אוטיזם. הבדלים גדולים יותר זוהו כאשר רק אחד מהתאומים הוא אוטיסט.
המחקר החדש התבסס על מחקר קודם שהראה כי חשיפה למתכות רעילות, כמו עופרת למשל, ומחסור בחומרים חיוניים, דוגמת מנגן, עשויים לפגוע בהתפתחות המוח במהלך השהות ברחם ובתקופת הינקות. למרות שמנגן הוא חומר חיוני, הוא עלול להיות רעיל בכמויות גדולות. חשיפה לעופרת ולרמות גבוהות של מנגן נקשרה בעבר למאפיינים של אוטיזם ולרמת החומרה שלו.
את המחקר הוביל ד"ר מניש ארורה, מדען סביבה ורופא שיניים מבית ספר לרפואה במאונטסייניי (Mount Sinai) בניו יורק. ארורה ועמיתיו למחקר הראו כבר בעבר שכמות העופרת בשכבות השונות של השיניים תואמת לחשיפה לעופרת בתקופות התפתחות שונות של הילד.
לדברי ד"ר ארורה, באוטיזם משחקים תפקיד גם גנים וגם השפעות סביבתיות, אבל להבין אילו גורמים סביבתיים מעלים את הסיכון לאוטיזם היה מאוד קשה עד היום. "מה שהיה צריך זה חלון לחיים העובריים שלנו", אומר ד"ר ארורה. "בשונה מגנים, הסביבה שלנו כל הזמן משתנה, והגוף שלנו מגיב למזיקים סביבתיים לא רק בהתאם לרמת החשיפה שלנו אליהם, אלא גם בהתאם לגיל שבו נחשפנו אליהם".
מחקרים קודמים שקשרו בין מתכות רעילות ומחסור בחומרים חיוניים לבין אוטיזם נאלצו להתמודד עם מגבלות משמעותיות. למשל, להעריך חשיפה לחומרים באמצעות בדיקות דם אחרי האבחון של האוטיזם במקום לפניו, או חוסר יכולת לשלוט בהבדלים שהמקור שלהם עשוי להיות גנטי. "מחקרים רבים עד היום השוו רמות של עופרת אצל ילדים שכבר אובחנו בעבר עם אוטיזם", מסבירה ד"ר לוולר. "עכשיו, אנחנו מסוגלים למדוד משהו שהילדים נחשפו אליו בעבר, וזה יתרון גדול".
