שבועיים בדיוק נותרו עד לבחירות, ואחת השאלות הנפוצות ביותר בסביבתם של נכים ואנשים עם מוגבלות היא “למי כדאי להצביע”. או במלים אחרות: איזו מפלגה תטפל טוב יותר באוכלוסייה הגדולה והייחודית הזו. אתר “שווים” פנה לכל המפלגות הגדולות (שאינן סקטוריאליות) וביקש: שכנעו את הקהילה שלנו להצביע עבורכן. התוצאות לפניכם.
הליכוד
פנינו למפלגת השלטון לפני כ-48 שעות, אך טרם קיבלנו מצע או תוכנית עבודה הנוגעים לנכים ולאנשים עם מוגבלות. כמובן שאם תישלח תוכנית כזו, נעדכן בהקדם.
כחול לבן
המפלגה בראשות בני גנץ ויאיר לפיד נחשבת קרובה לנושא, לא מעט הודות לכך שלפיד עצמו הוא אב לילדה עם צרכים מיוחדים. לכחול לבן מטה מיוחד בשם ״מטה המיוחדים״, הפועל בימים אלה במרץ כדי לגייס בוחרים מהקהילה. ליהיא לפיד, אשתו של יאיר לפיד, היא פעילה ותיקה בתחום ומעורבת באופן אישי בעבודת המטה הזה. זו התוכנית המפורטת שמציעה לכם כחול לבן:
- קצבאות הנכות: המשך העלאה מדורגת של הקצבאות, כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות בדרגה מלאה קיום בכבוד. בנוסף, הגדלת הסכום שנכים יכולים להרוויח מעבודה בלי שקצבת הנכות שלהם תיפגע (דיסריגארד) מ-4,300 שקל בחודש כיום ל-150% מהשכר הממוצע במשק (כ-15 אלף שקל אחרי ההגדלה), וזאת במטרה להגדיל את ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.
- חקיקת חוק שירותי רווחה: החוק המתוכנן צפוי לעגן לראשונה בחקיקה ובאופן מרוכז את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בישראל. החוק נועד לתת מענה לכל אדם עם מוגבלות בכל הנוגע לשירותים ולקצבאות שהוא זכאי לקבל, וכן לשנות את שיוך הזכויות, הנקבע היום על פי סוג המוגבלות, לשיוך בהתאם לצרכים. הפרק הראשון בחוק יעסוק בזכויות אנשים עם מוגבלות תקשורתית (אוטיזם), והפרק השני יעסוק בזכויות אנשים עם מוגבלות פיזית וחושית. בהמשך תוקם ועדה שתבחן את צורכיהם של אנשים עם מוגבלות התפתחותית וקוגניטיבית ותנסח את הפרק השלישי לחוק.
- זכויות נכי צה”ל: תושלם החקיקה להסדרת זכויות נכי צה”ל. זכויותיהם יעוגנו בחוק וישופרו השירותים שהם מקבלים, בעיקר בתחום השיקום, ללא פגיעה בזכויות הקיימות היום.
- חוק זכויות המשפחות המיוחדות: בחוק זה תכיר המדינה לראשונה באחריותה כלפי המשפחות המיוחדות, נוסף על אחריותה כלפי האדם עם הצרכים המיוחדים. נקל את העומס הביורוקרטי על משפחות לילדים שהייתה להם מוגבלות ונפטרו, וכך נפיג במעט את מצוקתן הנפשית והחומרית בשעתן הקשה.
- קיצור חופשת הקיץ במעונות יום שיקומיים: חופשת הקיץ במעונות אלה תקוצר משלושה שבועות לשבועיים בלבד, כדי לא לקטוע את רצף הטיפול של הפעוטות וכדי למנוע את הקושי של הורים למצוא מסגרות חלופיות בימי החופשה.
- מינהלת לאנשים עם מוגבלויות במשרד הרווחה: מטרת הקמת המינהלת תהיה לתת מענה לאדם עם מוגבלות על בסיס תפקודו ולא על בסיס הגדרת המוגבלות, וכן לסייע לו במיצוי זכויותיו.
- חוק דיור בקהילה: החוק יאפשר העדפה של חיים בקהילה על פני חיים במסגרות.
- ייעול העברת המידע על פעוטות עם מוגבלות: ניוד המידע בין מערכת הבריאות, החינוך והרשויות המקומיות חשוב כדי שעם כניסתם של ילדים אלו למערכת החינוך הם ישובצו במסגרות המתאימות להם ולצורכיהם. כך תימנע הסחבת הביורוקרטית המאפיינת כל פתיחת שנה בחינוך המיוחד.
- תקצוב טיפולים פרא-רפואיים במכונים להתפתחות הילד: המטרה היא לשפר את המצב כיום, שבו נאלצים הורים להמתין חודשים ארוכים עד לקבלת מענה – פרק זמן קריטי עבור התפתחות הפעוטות
- שיפור הטיפול הפרא-רפואי בפריפריה: כיום טיפול זה נופל במידה רבה מזה הניתן במרכז הארץ.
- השלמת חקיקת הנגישות: מדובר בכל תחומי החיים של אנשים עם מוגבלות, ובפרט שירותי הבריאות והנגשת המרחב הציבורי, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לממש את זכותו להשתתפות מלאה ושוויונית בכל מישורי היום-יום.
- תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: התיקון יבטיח הקמת יחידת תלונות (אומבודסמן), שתהיה חלק מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכן שיהיה ממונה על קבלה וטיפול בתלונות של אנשים עם מוגבלות הנמצאים במסגרות דיור ובמוסדות פתוחים וסגורים. האומבודסמן יהיה מוסמך להבטיח את זכויותיהם במסגרות הדיור ולפעול לצורך כך גם באופן יזום, בדומה למודלים הקיימים במדינות שונות בעולם.
- 13. מענה הולם לילדים עם מוגבלות במערכת החינוך: מדובר בעיקר בתחום הפרא-רפואי, ללא הבדל בין סוגי ומיקום מסגרות החינוך, כך שילד עם מוגבלות הלומד בחינוך המשלב יקבל את אותם המענים להם הוא זקוק, ושהיה מקבל אותם לו היה לומד בחינוך המיוחד הנפרד. בדומה, ילד עם מוגבלות הלומד בפריפריה יקבל את אותם מענים כמו ילד הלומד במרכז הארץ.
ישראל ביתנו
בניסיון לקרב אליה את קהילת האנשים עם מוגבלות, גייסה ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן, את אלכס פרידמן, מייסד ויו”ר ארגון “נכה לא חצי בן אדם”. כשהיה ילד אובחן פרידמן עם מחלת ניוון שרירים, וזו גרמה במהלך השנים לשיתוק כמעט מלא של גופו. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד מהפעילים הבולטים בנושא אנשים עם מוגבלות. הא מוצב במקום ה-12 ברשימה. זה המצע ששלח לנו פרידמן:
1. הבטחת הפעימות הבאות ויישום החוק להעלאת קצבאות הנכות, בשאיפה לשפרו. בנוסף, הענקת תוספת שווה לנכים הקשישים והעלאת קצבת הנכות עד לגובה שכר המינימום.
2. העלאת הסכום שמותר להרוויח מעבודה מבלי שקצבת הנכות תיפגע (חוק לרון) מ-3,823 שקל בחודש כיום לרמה של 5,300 שקל בחודש, ובמקביל בחינת ביטול החוק באופן מוחלט.
3. קידום תעסוקה בשוק החופשי לאנשים עם מוגבלות: השקעה בתוכניות הכשרה לתעסוקה (לרבות הנגשת התוכניות הקיימות לציבור הכללי), אכיפת החובה לייצוג הולם ומתן תמריצים למעסיקים של אנשים עם מוגבלות.
4. הורדת נטל העסקת עובדים זרים בסיעוד מהנכים, מהקשישים ומבני משפחותיהם, והעברת הנטל אל המדינה. בשלב ראשון, כצעד מקל, הכפלת קצבת השירותים המיוחדים של הנכים המונשמים. המשמעות: 7,000 שקלים נוספים מדי חודש.
5. יצירת פתרון לטיפולי שיניים לאנשים עם מוגבלות.
6. הגברת מיצוי זכויות והורדת חסמים ביורוקרטיים.
7. הכרה בשפת הסימנים וקידום פרויקט הקמת המוסד העליון לשפת הסימנים.
8. קידום תקנות הנגישות, ובתוך כך הנגשת מוסדות ציבור, עסקים פרטיים, מבנים ושירותים ציבוריים, ודאגה לאכיפת החוק בנושא.
9. הבטחת הזכות לדיור בר השגה לאנשים עם מוגבלות, ללא הבדל סוג המוגבלות, בין היתר באמצעות דיור ציבורי והעלאת הסיוע בשכר דירה.
10. שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הכללית.
11. עיגון ואכיפת איסור אפליית אנשים עם מוגבלות בביטוחים רפואיים ובביטוח חיים.
12. גיבוש מדיניות ממשלתית אשר תוביל להתאמה והנגשה של תחום המשפחה גם לאנשים עם מוגבלות, בדגש על נישואים, פוריות והורות. זאת, לצד הקניית מעמד למשפחות של אנשים עם מוגבלות.
13. צמצום דרמטי בטיפולים ואשפוזים בכפייה במערכת הפסיכיאטרית, תוך הרחבה ופיתוח של שירותי טיפול נפשי זמינים בקהילה וחלופות אשפוז.
14. שיפור מערך התמיכה בנכי צה”ל, בין היתר באמצעות פיקוח על חברות הסיעוד, הוספת תקנים לרופאים וייעול פעילות אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
ימינה
במפלגת הימין, בראשות איילת שקד, העבירו לידינו תוכנית הנוגעת לחלק נכבד מתחומי החיים של אנשים עם מוגבלות, אולם לא נכנסת לפרטים הקטנים.
1. קידום חקיקה, מדיניות והקצאת משאבים על מנת להקל, לשפר ולהיטיב את איכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות, כדי להביא לשילובם המלא בכל תחומי החיים, בזכות ולא בחסד. יצירת חברה מכילה ונגישה, תוך הידברות עם העולם העסקי והציבורי בצורה מעשית וראויה.
2. קידום שילובם של ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך. הרחבת הכשרות של צוותי הוראה והקצאת משאבים בהתאם לרפורמה שיזם שר החינוך לשעבר נפתלי בנט. הגדלת מספר בתי הספר המכילים במערכת החינוך, ומתן חופש בחירה להורים לגבי שילוב ילדיהם.
3. הטמעת חשיבות השילוב של אנשים עם מוגבלויות במקומות העבודה, ועידוד שילובם על ידי מתן תמריצים חיוביים למעסיקים.
4. קידום הנגישות במרחבים ובמקומות ציבוריים על מנת ליצור חיי פנאי ותרבות לכל.
5. הרחבת ההנגשה של שירותי הבריאות עבור אנשים עם מוגבלויות, תוך חתירה לעקרון מתן שירות רפואי שווה, נגיש ומכבד.
המחנה הדמוקרטי
למחנה הדמוקרטי, שייסד אהוד ברק ומנהיג ניצן הורביץ, יש תוכנית עבודה מפורטת ביותר לטיפול באנשים עם מוגבלות. מי שקרובה במיוחד לנושא היא חברת הכנסת סתיו שפיר, מבכירי המפלגה, שלה אחות עם מוגבלות. ואלה עיקרי התוכנית כפי שנשלחה אלינו:
1. מניעת חקיקה סקטוריאלית ומפלה; חקיקת הפרקים הנותרים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות; תיקונם של חוקים מיושנים שאינם עומדים בהלימה עם האמנה הבינ”ל ועם חוק שוויון זכויות.
2. החלת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות על כלל משרדי הממשלה והרשויות השלטוניות, ובכלל זה משרד החינוך ומשרד הביטחון.
3. חקיקת חוק זכויות משפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים במהירות האפשרית.
4. הנגשת מערכת החינוך לכלל הילדים וקידום חקיקת זכויות לילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך, באופן שיקדם את הכלתם המכובדת בקהילת הילדים בישראל.
5. חקיקת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות והקמת רשות שיקום לאומית.
6. הבטחת אכיפה אפקטיבית של החוק, כך שתימנע כל אפליה בתעסוקה ותובטח נגישות במקומות ציבוריים ובתחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות.
7. העלאת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום.
8. שינוי הגדרות התשלומים, כך שאדם הזכאי לקצבה בהתאם למצבו ולתפקודו לא יידרש למבחן הכנסות, אך ישלם מס בהתאם לכלל הכנסותיו, לרבות הקצבאות, הפטורות היום מתשלום. יבוטל האיסור על כפל קצבאות.
9. העלאת קצבאות השירותים המיוחדים לרמה שתאפשר העסקה הוגנת של עובד סיעוד.
10. חקיקת פרק בנושא דיור בקהילה, סיוע אישי וחינוך בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
11. צמצום עד למינימום האפשרי של הוסטלים מרובי דיירים ותמיכה במעבר לדיור נתמך בקהילה, בהתאם לצורכי האדם הזכאי לסיוע ותמיכה.
12. הקמת מנגנון פיקוח וטיפול בפניות וזכויות של אנשים החיים במוסדות.
13. שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל, בהתאם לרצון הוריהם, ותקצוב סל שילוב השייך לילד (ולא למסגרת אליה הוא משתייך) באופן דיפרנציאלי לפי רמת תפקוד.
14. הקצאת משאבים להשוואת רמת השירותים לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
15. יישום הרפורמה בבריאות הנפש, כך שיובטח טיפול זמין והולם בתוך הקהילה.
16. הוצאת הוועדות הרפואיות מידי הביטוח הלאומי בהתאם להמלצות ועדת גולדברג, והחלת רפורמה במבנה הוועדות, כך שתובטח זכותו של הנכה ליחס הולם ולנציגות מטעמו בוועדה.
17. השוואת זכויות בתחום הבריאות בין נכי צה”ל, נכי תאונות עבודה ונכים בכלל.
18. קידום הנגישות של השכלה גבוהה לאנשים עם מוגבלויות. זאת, באמצעות השקעה ממשלתית בהתאמות פיזיות וחושיות של מוסדות הלימוד האקדמיים, קידום תוכניות לעידוד לימודים אקדמיים של אנשים עם מוגבלויות, והגדלת התגמולים שניתנים למעסיקים של עובדים עם מוגבלות.
19. חקיקת חוק עידוד השקעות הון על מפעלים שלמעלה ממחצית מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות, וקביעת הטבות במיסוי למי שמעסיקים מעל 10% אנשים עם מוגבלות.
20. צמצום משמעותי של העסקת עובדים בדרך של “מפעלים מוגנים” ושילוב כמה שיותר אנשים בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי.
העבודה-גשר
מהמפלגה, בראשות עמיר פרץ ואורלי לוי אבקסיס, טרם נשלחו מצע או תוכנית עבודה בנושא. כמובן שאם תישלח תוכנית כזו, נפרסם אותה.
