נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיחדשותהנגשת מערת המכפלה: עניין הומניטרי, לא פוליטי

הנגשת מערת המכפלה: עניין הומניטרי, לא פוליטי

נאור לביא, נכה ופעיל חברתי, קורא לממשלה להנגיש בהקדם את מערת המכפלה. בשביל היהודים, בשביל הפלסטינים

כולם מדברים גבוהה גבוהה על זכויות אדם לכל אדם באשר הוא אדם. בפועל, מתברר, זה לא תמיד כך. מערת המכפלה היא המקום השני בקדושתו לעם היהודי אחרי הר הבית והכותל המערבי. באתר מבקרים קרוב למיליון יהודים בשנה. המקום גם קדוש לציבור המוסלמי, שאף הוא מבקר בו במספרים דומים.

בנוסף, מגיעים מאות אלפי תיירים, ובסך הכל כמעט שני מיליון איש בשנה. מערת המכפלה מוגדרת על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמי, וכמובן מוגדרת כך גם על ידי מדינת ישראל. המקום מנוהל על ידי המדינה והינו מבנה ציבורי בבעלות המדינה לכל דבר.

אולם בדבר אחד המדינה מסירה מעליה אחריות. מהדאגה לנכים. קרוב למאה מדרגות ממתינות למי שבא בשערי המקום. מדרגות ארוכות, קשות ומייגעות. נכה שיגיע לאתר לא יוכל לעלות ללא עזרה מאסיבית של אנשים או חיילי מג”ב המשרתים במקום. אם הוא מוסלמי, הוא ייעזר באנשי הסהר האדום.

עבור אדם שבסך הכל חפץ לבקר, להתפלל ולטייל זו השפלה פומבית, ביזיון.

נאור לביא, נכה ופעיל חברתי, קורא לממשלה להנגיש בהקדם את מערת המכפלה, גם למען היהודים וגם למען הפלסטינים
מערת המכפלה: מסייעים לאישה בכיסא גלגלים. צילום: ארגון בצלמו

למרות שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחייב הנגשת מבני ציבור, משום מה דווקא מערת המכפלה לא נגישה. לפני שנה ערך סיור במקום נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אשר נחשף לעוול הנורא והזדעזע. מיד אחרי הסיור הוא אמר שחייבים הנגשה דחופה, אך ידיו כבולות שכן מדובר על פי חוק בשטח ששייך גם לרשות הפלסטינית ועיריית חברון.

בנקודה זו חשוב להבהיר: בעיר חברון ישנן שתי מערכות עירוניות, אחת ליהודים ואחת לערבים. אולם בדבר אחד לא הגיעו להסכמה – הנגשת מערת המכפלה

לכאורה, עניין הכי פשוט והכי הומניטרי. אבל לא. מתברר שבכל מקום יש פוליטיקה קטנה וצרה, וכך נשארים בחוץ מאות אלפי נכים מהארץ ומחו”ל ויהודים ופלסטינים תושבי המקום כאחד.

ופה גם נשאלת השאלה: לאן נעלמו כל ארגוני זכויות האדם? כל חברי הכנסת שנאבקים למען נגישות לנכים בכל מקום אחר? כאן, במערת המכפלה, הם מתאדים. העניין הכי הומניטרי, והם טוענים שזה יעזור למתנחלים בעקיפין ואז לכיבוש בעקיפין. פה נעלמות זכויות אדם ומפנות את מקומן למילה “כיבוש”.

לאחרונה אושר תקציב ייעודי לתכנון ההנגשה במערת המכפלה. התוכנית הונחה על שולחנם של ראש הממשלה ושר הביטחון. בשבוע הבא ייערך דיון בנושא בכנסת.

עמדת כל ראשי מערכת הביטחון היא בעד ההנגשה, שכן גם הם מבינים שהציבור הפלסטיני בחברון ובכלל מבין את החשיבות בהנגשה, ורק המנהיגים עושים שרירים. בעוד שלגבי בניית השוק בחברון או כל בנייה יהודית פה ניתן לחלוק, בהנגשת מערת המכפלה על כלל ארגוני זכויות האדם להתייצב בקול ברור ולהגיד כן, ומייד.

זה לא פוליטי, זה הומניטרי.

הכותב הוא נכה ופעיל חברתי

כתבות אחרונות