כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, מחלקת ”לצדך” בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב תיסגר וחלק מהאגף יופנה לטובת חולי קורונה.
פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית שלח היום (שלישי) מכתב לפרופ’ חיליק לבקוביץ’, מנהל בית החולים, שבו מחה על הצעד. ”הבחירה לסגור את המחלקה בעת הזו ומתוך שיקול מערכתי של צמצום מצבת העובדים, אינה מתקבלת על הדעת”, כתב הפורום. “כיום נותרו 15 מאושפזות מתוך 30 אשר זקוקות להמשך הטיפול הממושך ולגיבוש תוכנית שיקומית מקיפה ומתאימה. לחלקן הגדול אין מקום בטוח להגיע אליו, והצוות לא יכול להבטיח את שלומן ברגע שהמחלקה תיסגר”.
”לצדך” היא מחלקה שנועדה לתת מענה טיפולי ואינטנסיבי רב מקצועי ומקיף לנשים המתמודדות עם קשת רחבה מאוד של בעיות וקשיים נפשיים: הפרעות אכילה, טראומות על רקע פגיעות מיניות, דיכאונות ואף אובדנות.
מאושפזת לשעבר: “כלום לא מחכה לנו בחוץ”
זהר, מאושפזת לשעבר במחלקה, סיפרה כי שוחררה ממנה בשל דלקת גרון, על מנת לא לסכנה בהידבקות בנגיף. ”אחרי שאני השתחררתי, שוחררו נשים נוספות ללא טיפול ומסגרת, בהן גם אימהות לילדים קטנים”, אמרה בשיחה עם “שווים”. אלמלא הקורונה, 15 הבנות הללו עדיין היו במחלקה”.
לדבריה, אחת הבעיות הקשות היא הוואקום שנוצר אצל המטופלות עם סיום האשפוז. “מאז ששוחררתי, אני מקבלת שיחות טלפון שבועיות מהמטפלת שלי, מהתזונאית שלי ומהפסיכיאטרית שלי”, היא מספרת. “בשיחה האחרונה עם המטפלת, היא הודיעה לי שלפי הנחיות בית החולים, אחרי שבועיים לא ניתן יהיה יותר להתקשר אליי. למה לא מאפשרים המשך טיפול מרחוק, או איזושהי מסגרת אלטרנטיבית?
“אנחנו משוחררות ממסגרת מאוד עוטפת לכלום”, היא מוסיפה. “בכל הנוגע לטיפול שיקומי, במיוחד בתחום הנפשי, המשכיות היא דבר חשוב, וכאן אין המשכיות. אנחנו לא עוברות מהמחלקה לטיפול אחר, אנחנו יוצאות מהמחלקה בלי שום דבר שמחכה לנו בחוץ מבחינת המסגרת ומבחינת השיקום”.
ירדן מנדלסון, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, סיפרה ל”שווים” כי “מדובר במחלקה מיוחדת, אחת המחלקות הטובות ביותר במערכת בריאות הנפש בישראל, שהולכת להיסגר”. המחלקה הזו מטפלת בנשים שמאושפזות לתקופות ארוכות של בין 8 ל-10 חודשים עם טיפול מאוד אינטנסיבי ותומך לקראת הכנה לחיים שבחוץ. חשוב להבין שהנשים האלה לא מתפקדות, לא מחזיקות בעבודה קבועה, מערכות היחסים שלהן פוגעניות וצריך לתת להן את כל התמיכה שהן צריכות”.
“ביה”ח עוטף את זה יפה כאילו מגנים עליהן מהקורונה”
לדבריה, במחלקה היו מאושפזות 30 נשים, כאשר בשבועיים האחרונים החלו לצמצם את מספרן עד ל-15 נשים. “אתמול”, המשיכה מנדלסון, “הודיעו שצריך לסגור את המחלקה ולשחרר את כולן. מדובר פה על נשים אובדניות שפשוט זורקים אותן לרחוב. אף אחד לא יכול לתת להן מענה ראוי. לוקחים את הנשים האלה אחרי תהליך עמוק ואינטנסיבי, והן יצטרכו להתחיל הכל מהתחלה. אי אפשר להבין את ההחלטה הזו של בית החולים, שעוטף את זה בצורה מאוד יפה כאילו מגנים עליהן מהקורונה”.
מנדלסון לא מאמינה להבטחות של בית החולים להמשיך ללוות את המטופלות: ”מנהל בית החולים התראיין באחת מתחנות הרדיו ואמר כי הם ימשיכו עם המעקב אחרי הבנות, אבל הוא שכח לציין כי הצוות הרפואי קיבל הנחיה שלאחר שבועיים מסיימים את המעקב. מה גם שבית החולים לא מאפשר לפסיכולוגים להמשיך לעבוד מהבית ולבצע את המעקבים הדרושים לכך. מה זה יעזור לנשים שישוחררו? אצל מרביתן הסביבה הפוגעת היא הבית. חשוב להפנים שלנשים הללו אין לאן ללכת. אף אחד לא לוקח אחריות על המחדל הזה. הם משתמשים בתירוץ של הקורונה כדי לסגור את המחלקה, אבל למה דווקא את המחלקה הזאת צריך לסגור? תסגרו מחלקה אחרת שהיא פחות קשה בבית החולים. ההחלטה הזו לא מובנת לי בכלל”.
ביה”ח: “פעולות מצילות חיים, נשמור קשר עם המטופלות”
מבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב נמסר בתגובה: “בית החולים ממשיך בסדרת פעולות מצילות חיים מאז פרוץ משבר הקורונה בעולם ובישראל. בין יתר הפעולות מצילות החיים מתבצע שחרור מטופלים במחלקות בהן המטופלים נמצאים במחלקות פתוחות, בסביבה פתוחה ובתנאים חופשיים, וניתן להיכנס ולצאת מבית החולים לקהילה ולסביבה החיצונית. לאחר שנערכה בדיקה דקדקנית המתייחסת לכל מטופל/ת בנפרד ובשיתוף עם משפחת המטופל/ת, הוחלט לשחרר אל חיק המשפחה והסביבה התומכת כל אדם הנמצא בסיכון. הצוות קיים שיחות מקדימות עם בני המשפחה והסביבה התומכת ושומר על קשר עם כל אחד ואחת מהמטופלים והמטופלות בטיפול מרחוק, שיחות טלפון, שיחות ZOOM ועדכונים שוטפים נוספים. המטרה העליונה המנחה את בית החולים היא הצלת חיים של מטופלים ומטפלים לאורך כל ניהול משבר הקורונה בבתי החולים בישראל”.
