בעלת עסק וגם נכה? את לא זכאית למענק

לא מעט נכתב על המצוקה הגדולה של העצמאים עקב משבר הקורונה. כדי לנסות להתמודד עם היעדר ההכנסות ולמנוע את קריסת העסק, עשרות אלפים הגישו בקשה למענק שהבטיח ראש הממשלה. אלא שהמדינה מתקשה לטפל בכמות הפניות הגדולה, התהליך לוקח זמן רב, וחלק מהעסקים מגלים שהם בכלל לא עומדים בקריטריונים. בינתיים, הכסף שהם זקוקים לו כמו חמצן מגיע למעטים מדי, והחשש הוא שעבור חלקם זה יהיה כבר מאוחר מדי.

אבל מה קורה כאשר אדם הוא לא רק עצמאי, הוא גם מתמודד עם נכות או מוגבלות? הייתם מצפים שהמדינה דווקא תלך לקראתו. זהו, שלא.

תכירו את עדי מלול שני, בת 36, בעלת עסק לניהול שירותי משרד לחברות ועצמאים. עדי לוקה בניוון שרירים והיא מרותקת לכיסא גלגלים מאז שנולדה. למרות המוגבלות, היא הצליחה להקים עסק מצליח והיום היא נהנית ממשכורת מכובדת. על קצבת הנכות שלה היא ויתרה, מכיוון שעברה את תקרת השכר שמזכה אדם עם מוגבלות בקצבה מביטוח לאומי.

עכשיו, כמו חלק גדול מבעלי העסקים בישראל, היא נאלצה להפסיק לעבוד. "בעקבות המשבר, העסקים שאני עובדת איתם נמצאים במצב לא טוב והעבודה הופסקה לצערי", היא מספרת ל"שווים". "החלטתי להגיש בקשה למענק של ה-6,000 שקל. כמו כל עצמאי שמשלם ביטוח לאומי ומסים, ציפיתי שהמדינה תהיה איתי ברגעים האלה, ומסתבר שממש לא".

בפוסט שהעלתה אתמול בקבוצת העצמאים "אני שולמן", תקפה עדי את רשות המסים ומשרד האוצר, שקבעו שהיא לא זכאית למענק. למה? אחד התנאים לקבלת המענק הוא שההכנסה החייבת במס בשנת 2018 לא עלתה על 240 אלף שקל (שנתי). ההכנסה של עדי לא הייתה גבוהה מהסכום הזה, אלא שרשות המסים קבעה שיש להוסיף להכנסה מעבודה גם את קצבת השירותים המיוחדים וקצבת הניידות שהיא מקבלת. ביחד ההכנסה שלה גבוהה מדי בכדי לקבל את המענק.

קצבת נכות, כאמור, היא לא מקבלת. "מהרגע שהתחלתי להיות עצמאית, הלכתי לביטוח לאומי ואמרתי להם שאני לא רוצה את קצבת הנכות", היא מספרת. "אני עובדת בכוחות עצמי, מרוויחה יפה מאוד ולא צריכה את העזרה שלהם. אני מקבלת שירותים מיוחדים עבור המטפלת וניידות עבור הרכב שלי. שירותים מיוחדים זה יוצא 5,000 שקל, אבל זה לא מספיק כדי לממן את המטפלת. בפועל אני משלמת עליה 8,000 שקל. קצבת הניידות היא 7,000 שקל, אבל היא הולכת לרכב גדול עם מעלון מיוחד, טיפולים יקרים, דלק ועוד. רק הקצבאות שלי מגיעות ל-12 אלף שקל, אבל לכל אחד ברור שלא מדובר בהכנסה".

עדי מאוכזבת וכועסת. "זה כל כך לא בסדר", היא אומרת. "ביטוח לאומי לא מעודד לעבוד, וזה ברור להרבה נכים בישראל. יש שתי אפשרויות – לא לעבוד כי זה נוח לקבל כסף, או לעבוד, ואני עובדת קשה מאוד, ולהרוויח בכבוד, כי אני לא רוצה להישען על ביטוח לאומי. אבל כשאתה צריך את העזרה, פתאום המדינה נעלמת. אני הרי עונה על כל הקריטריונים, אבל ברגע שהוחלט לשקלל את הקצבאות אני לא זכאית למענק. מדינת אבסורד כבר אמרנו?"

לדבריה, הראייה של המערכת נורא צרה, גם כלפי העצמאים וגם כלפי הנכים. "ומי שהוא גם וגם נמצא בבעיה גדולה עוד יותר", היא מוסיפה. " אני משלמת לביטוח לאומי מקדמות כל חודש כמו שעון, משלמת מע"מ וכל מה שנדרש כחוק, ועדיין מוצאת את עצמי חסרת אונים מול מערכת דרקונית ומסורבלת שלא מוצאת את הידיים והרגליים של עצמה בימים אלה.

"זה מקומם, מרתיח, פוגע ומעליב גם יחד", היא מסכמת, "דיברו איתי מרשות המסים ואמרו לי שלצערם הרב אני לא יכולה לקבל את המענק בגלל הקצבאות, אבל מסרו לי שבודקים את זה. אני מקווה לטוב".

מרשות המסים נמסר: "הסוגייה מוכרת ואנחנו בוחנים כיצד ניתן לטפל בה".