עקב משבר הקורונה: ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית ולמשרד הבריאות הוציאה נייר עמדה, שלפיו נכים ואנשים עם מוגבלות יהיו בתחתית סדר העדיפויות לטיפול מציל חיים במקרה שבו יהיה מחסור במשאבים ובאנשי צוות במערכת הבריאות. המסמך פורסם לראשונה על ידי הכתב אור קשתי ב”הארץ”.
“בעת פרסום נייר עמדה זה מדינת ישראל איננה במצב של מחסור באמצעים להצלת חיים ובכוח אדם מיומן”, נכתב במסמך. “אם וכאשר – ובתפילה ובתקווה שזה לא יתרחש – תגיע מדינת ישראל לאי-ספיקה של מערכת הבריאות, עם מחסור באמצעים להצלת חיים ובכוח אדם מיומן, למרות כל המאמצים הסבירים להרחיב משאבים או להשיג משאבים נוספים, ולאחר שמשרד הבריאות יכריז על מעבר למצב חירום בתנאי מחסור, יחולו הנחיות התיעדוף המפורטות בנייר עמדה זה”.
דרגת התיעדוף בהקצאת משאבים מחולקת מ-1 עד 4 על פי ניקוד תחלואה נלווית במדד התפקודי, ניקוד מדד איגוד המרדימים האמריקאי ומספר המערכות בכשל. חולה בדרגה 1 מקבל את העדיפות הגבוהה ביותר לטיפול מציל חיים; לחולים בדרגות 2 ו-3 יוקצו משאבים בעדיפות נמוכה יותר, בהתאמה; ולחולה בדרגה 4 יוקצו משאבים רק במקרים חריגים.
אז מי נמצא באיזו קבוצה?
בסדר העדיפות הגבוה ביותר (דרגת תפקוד 0-1) נמצאים מי שהם גם בתפקוד מלא/עם מוגבלות קלה, גם בריאים או עם מחלה קלה, גם עם כשל מערכתי אחד בלבד וגם עם שרידות צפויה טובה (80%).
בעדיפות שנייה (דרגת תפקוד 2) נכללים מי שאינו מסוגל כלל לעבוד, וגם/או מקבל ניקוד מחלה קלה, וגם/או סובל מכשל ב-3-2 מערכות, וגם/או עם שרידות צפויה בינונית (מעל 50%).
בעדיפות שלישית (דרגת תפקוד 3-4) נמצא מי שמרותק למיטה/כיסא עם צורך בעזרה רבה, וגם/או מקבל ניקוד מחלה קשה, וגם/או סובל מכשל של 4 מערכות או יותר, וגם/או שרידות צפויה גרועה (פחות מ-50%).
בעדיפות אחרונה (דרגת תפקוד 4) נכלל מי שעבר זה עתה דום לב, או סובל מאי ספיקה קשה של מערכת: מוח, לב, כליות, ריאות, כבד או עצב-שריר; טראומה/כוויות קשות )צפי לתמותה מעל 90%), דמנציה קשה; או משך חיים צפוי נמוך מ-6 חודשים, או ניקוד מחלה סופנית או גוסס (שרידות צפויה נמוכה ביותר (פחות מ-20%).
במסמך מצוין כי התיעדוף יתקיים רק על בסיס רפואי, ולכן אין לכלול בתיעדוף את הגורמים הבאים: דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, מצב סוציו-אקונומי, מעמד חברתי, מעמד משפחתי, מעמד אזרחי במדינה, עיסוק וכיו”ב. גם גיל כרונולוגי כשלעצמו איננו מהווה שיקול לגיטימי בתיעדוף לטיפול מציל חיים, אלא רק כחלק ממכלול גורמי הסיכון. אנשים עם מוגבלות לא הוחרגו על ידי הוועדה.
בעקבות פרסום ההנחיות שלח נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, מכתב לשר ולמנכ”ל משרד הבריאות ולחברי הוועדה, וקרא לתיקון מיידי של ההמלצות לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגיפת הקורונה.
“קראתי מספר פעמים את הדוח הכולל גם קריטריונים מעולם המוגבלות כחלק מהקריטריונים לתיעדוף חולי קורונה בטיפול חירום רפואי, והרגשתי שחזרתי שנים לאחור”, כתב הנציב. “זהו מסמך שנגוע בכל ההמלצות שלו בהפליה קשה כלפי אנשים עם מוגבלות, מסמך מבייש המחזיר את ישראל שנות אור אחורה בכל הנוגע לשוויונם של אנשים עם מוגבלות.
מדובר בהפליה המנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולאמנת האו”ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות”, סיכם הנציב.
יעל יוספסברג, יו”ר הוועד המנהל באלו”ט ואמא של מיכאל בן ה-15 על הרצף, סיפרה כי קראה את המסמך ולא האמינה למראה עיניה. “הזדעזעתי לראות שאנשים עם מוגבלויות נמצאים בתחתית סדר העדיפויות להנשמה או לקבלת סיוע רפואי בבתי החולים במקרה של מחסור במשאבים”, אמרה ל”שווים”. “חוסנה של חברה מתוקנת נמדד ביחסה לחלשים, ומה שיפה לדגול בו בתקופות שגרה נכון שבעתיים בתקופות משבר, אז נמדדת באמת המחויבות של מדינה דמוקרטית לערכי השוויון וזכויות אדם. כגוף שנלחם מדי יום למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, ועם אוטיזם בפרט, אנו מסרבים לקבל את העובדה שחייהם של אנשים כאלה שווים פחות מחייהם של אחרים, ומקווים מאוד שהמדינה לא תסתמך על המסמך המפלה הזה בקביעת הקריטריונים לקבלת טיפול רפואי”.
