המשק מתחיל להתאושש מהסגר שכפה עלינו משבר הקורונה ואט-אט נפתחים עוד מקומות תעסוקה ובילוי. אבל עבור רוני (63) הלוקה במוגבלות שכלית לא מדובר בבשורה כלל, כי הוא סובל ממחלות רקע שונות ולכן אינו רשאי לחזור למקום עבודתו. חשוב לציין שבמשרד החינוך, למשל, דווקא מצאו פתרונות שונים ומגוונים לילדי החינוך המיוחד שסובלים ממחלות רקע – החל מאחיות במוסדות הלימוד, הפרדה בין הילדים ועוד.
מקום עבודתו של רוני הוא מרכז העבודה השיקומי “מע”ש אחיקם” של עמותת “צ’יימס ישראל” הממוקם ברמת החיל בצפון תל-אביב. מטרתו העיקרית של המרכז המיועד לבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ונכויות התפתחותיות נוספות, היא קידום אנשים בעלי לקויות בתחום התעסוקתי, תוך שילובם בחיי הקהילה .כעת, המשפחה חוששת לחייו של רוני שמעביר את מרבית ימיו ללא מעש ומסתובב ברחובות תל-אביב.
”ברגע שהמסגרות חזרו לפעול, ביקשנו שיחזירו אותו לעבודה אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לנו”, אומרים קרובי משפחתו. ”בחינוך המיוחד החזירו את כל הילדים עם מחלות רקע שונות, אז למה לרוני אי-אפשר לעזור? הטענות ששמענו מגוחכות: אי-אפשר להקצות לו חדר לבד או הדרכה, ואין אפשרות להשגיח עליו. כל הזמן יש מדריכים במסגרות והם אף פעם לא לבד, לא יכול להיות שלא ימצאו פיתרון ראוי לרוני שלנו”.
”הם לא יכולים להפלות אותו בגלל המצב הרפואי שלו”, אומרים בני משפחתו של רוני. ”לא יכול להיות שמצאו פיתרון לילדי החינוך המיוחד ולו ולדומיו לא ימצאו פיתרון. הוא עזב את הבית ואנחנו לא יודעים איפה הוא מסתובב. בשיחה האחרונה שלנו הוא אמר שהוא בתחנה המרכזית בתל-אביב. הפיתרונות שמציעים לנו – לשלוח מישהי אליו הביתה לשעתיים להעסיק אותו – זה בדיחה. המצב הנפשי שלו על הפנים, הוא עזב את הבית ואנחנו דואגים לו”.
”היום מרבית מאזרחי ישראל סובלים ממחלות רקע שונות, אבל הם הולכים לעבודה. התירוצים האלה מגוחכים והגיע הזמן שידאגו לרוני. הוא לא יכול להכיל עוד את ההתעללות להיכלא בבית במשך חודשים ללא תקווה”.
לדברי עו”ד זהבה גור, המטפלת בעניינו של רוני, ומתמחה בזכויות בעלי מוגבלויות: ”אני מכירה את רוני היטב, הביקורים במסגרת רק היטיבו עימו וכעת הוא בנסיגה מבחינה נפשית, פיזית ויכולתו החברתית. הוא מבודד וזה רק הרע את מצבו. זאת רק שאלה של משאבים שמרכז התעסוקה לא מוכן להשקיע. לא יכול להיות שהרשויות ימשיכו להתעלל בחוסים חסרי ישע רק בשל שיקולים תקציביים. ניתן וצריך למצוא פתרונות במסגרות השונות, אבל ההתנהלות גובלת באטימות ואף אחד לא מנסה למצוא פיתרון בנושאים הללו”.
ממשרד הרווחה לא נמסרה תגובה והיא תפורסם כשתתקבל.
מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה: “בשל צנעת הפרט וחובת הסודיות המוטלת עלינו, לא נוכל להתייחס לפרטי המקרה הספציפי. עם זאת, נציין כי בראש מעיינינו שמירה על בריאותם של תושבי העיר בכלל ואנשים עם מוגבלויות בפרט. כמו כן, אנו פועלים על פי הוראות משרד הרווחה הקובעות כי אנשים מגיל 55 ומעלה ו/או עם מחלות רקע, החשופים יותר להדבקה, יגיעו למסגרת רק בשלב מאוחר יותר, בהתאם ללו”ז ולהנחיות שיתקבלו על ידי המשרד. עבור אנשים אלו המסגרות מספקות, ככל הניתן, חלופות שונות של תעסוקה בביתם”.
