אז גם אני בבידוד. כל כך נזהרתי, כמעט לא יצאתי, עבדתי מהבית, לא הלכתי להפגנות או תפילות, יצאתי פעם אחת לבקר מישהי, ובום, היא חולה. קוראים לזה חשיפה לחולה מאומת. אז מהיום עד אמצע אוקטובר אני מבודד מהעולם.
המתח עלה ברגע שקיבלתי טלפון מקרובת משפחה שביקרתי לפני זמן קצר. “ג’וש”, היא אמרה, “במקרה עשיתי בדיקה ויצאתי חיובית. אני עושה עוד בדיקה, אבל שתדע, הראש שלי מתפוצץ מכאב, ואין לי כוח להתמודד עם זה. כן, הייתי בבידוד באנגליה, אבל פה זה אחרת. פה יותר מחמירים, פה אי אפשר לצאת לקניות חיוניות, פה אי אפשר לצאת להתעמלות”.
אני מתגורר בירושלים בדיור מוגן עם עוד דיירים. מהשנייה שקיבלתי את הטלפון, כדי לשמור עליהם, הכנסתי את עצמי לחדר מבודד. אני בחדר כל הזמן, חוץ מגיחות קצרות לשירותים. המדריך משאיר לי אוכל מחוץ לדלת. מזל שיש לי טלוויזיה עם 400 ערוצים מחו”ל ומעל 9,000 סרטים.
ואז הגיעה החותמת הארורה. הבדיקה השנייה של קרובת המשפחה חיובית.
מיד עידכנתי את הרכז בדיור המוגן, והוא התחיל לפעול. בלילה הייתי בחדר בבידוד מוחלט, ויום למחרת הגיע צוות של מד”א ובדק אותי. אחרי טלפון ממשרד הבריאות קיבלתי אישור לצאת לדירת בידוד חדשה של העמותה, דירה ריקה . כדי להעביר אותי הזמינו אמבולנס פרטי, וככה נסעתי מהדירה שלי במרכז ירושלים לדירה בשכונת הר חומה, נסיעה של כ-20 דקות.
נכנסתי לדירה, וקיבלתי חושך בעיניים. דירה ממש בסדר, אבל אבק בכל פינה.
הרכז שלי, שהגיע למקום קצת לפניי, הביא לי סיר וכמה דברים שימושיים. ניסיתי לקנות דרך האינטרנט מוצרים לדירה, אבל לא הצלחתי להתחבר לרשת. לא היה כלום. לא אינטרנט, לא ראוטר. הקליטה בדירה עולה ויורדת, ואיתה מפלס הלחץ שלי.
הייתי רעב. הזמנתי מבורגר’ס בר. השליח הגיע ודפק בדלת. אני אומר לו מהצד השני שאני בבידוד. כשאני פותח את הדלת אני רואה שהוא השאיר את המשלוח ונמלט כמו שד.
אני מסדר את המיטה ויוצא לסיור בדירה. היא די נחמדה ומרווחת, ויש אפילו מרפסת גינה. אני יושב ורואה טלוויזיה וזולל את האוכל של בורגר’ס. כולי במתח, אני לא יכול בלי אינטרנט.
עבורי אינטרנט זה צורת חיים. שעה 20:00 מגיעה, הקניות טרם הגיעו, אני מתקשר למדריך, “הן בדרך, אל תדאג”, הוא אומר. אבל אני דואג, אני רעב, אני רק רוצה סדר. בשבילי בלי סדר זה קשה.
ב-21:30 סוף סוף מגיעות הקניות. דפיקה בדלת. אני אומר לשליח שאני בבידוד ומסתכל עליו דרך החור בדלת. הדברים שאתה עושה כשאתה משועמם. השכן ממול פותח את הדלת ואומר שאף אחד לא גר פה. השליח עונה שדווקא כן, “יש מישהו שענה שהוא בבידוד”. השכן נכנס בזריזות פנימה. לא ידעתי עד כמה מפחדים מהווירוס הזה.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
אני מכניס את הקניות, מסדר במקום ורואה סרטים בטלוויזיה, קורא קצת בספר והולך לישון. יש לי עוד הרבה ימים בבידוד. האם אהיה חיובי לנגיף? אני מהרהר, האם יסדרו לי את האינטרנט? כל השאלות מקשות עליי להירדם. פתאום תוקף אותי שיעול קצר. אני ממש לא צריך את זה עכשיו.
ואז אני נרדם.
