“מכיתה ג’ עד כיתה י’ לירי (ילד על הרצף האוטיסטי) לא למד. הוא היה עם אמא שלו, המשוגעת. אבל בכיתה י’ הוא נכנס לתיכון, כמו שרציתי. בערך באותה תקופה הבנתי שהוא התחיל לעשן קנאביס. אצלנו בבית הכל פתוח. מגיל אפס יודעים שאמא מעשנת, וזה בסדר, אמא נורמלית. העדפתי שיעשן חשיש מאשר סיגריות ואלכוהול. הוא לא נוגע באלכוהול, הוא לא נוגע בסמים קשים, מבחינתי – הצלחתי בחינוך. אמרתי לו: ‘תעשה לי טובה, רק לא כימיקלים, שאני אדע מאיפה אתה קונה’. עם החשיש התחלתי לראות שינוי – לטובה. הוא הצליח להחזיק במסגרת בלי יותר מידי התפרצויות, בלי שאף אחד יעצבן אותו. הוא עשה חמש יחידות בגרות בלשון, גיאוגרפיה, אנגלית.
“בינתיים, התחלתי לעבוד אצל ע’, אישה שגם לה נולד ילד אוטיסט, ואיכשהו הצלחתי לשכנע אותה שאולי קנאביס יכול לעזור לילדים שלנו. כבר היו מחקרים בעולם, וגם פרופ’ משולם כבר דיבר על זה. היא אישה מאוד עשירה, והיא לקחה את זה צעד קדימה. ב-2015 נסעה לאמסטרדם והתחילה לבדוק, ואני הייתי ‘שותפת המחקר’ שלה. ככה הגענו למרטין. זה בחור באמסטרדם שעושה שמני קנאביס. קנינו אצלו שמן CBD. ע’ נתנה את השמן לבן שלה. זה ילד שהיה נושך את עצמו, מכה את עצמו, הולך עם קסדה במרשם רופא, כי הוא היה דופק את הראש שלו בקיר בכוח. ופתאום – זה הפסיק!
“גם אצל לירי ה-CBD השפיע מעולה. הוא הצליח לעבוד משמרות מלאות. לפני כן הוא לא הצליח להחזיק מעמד יותר משלוש שעות. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתה לו חברה, שהוא הצליח עם זה. ראיתי שהוא מצליח לקיים קשר עם רגש, עם נתינה. הבחור הזה עד כיתה י’ היה ללא חיי חברה בכלל, אין לו כישורים חברתיים. עצם זה שהוא היה עם בחורה – זה היה בשבילי הכל”.
הקטע המרגש הזה, שמאחוריו עומדת אמא בשם סיגל גולן, לקוח מתוך הספר “מלחמות הקנאביס” של היוצר תום וגנר. וגנר – איש תקשורת, בעלים של משרד יחסי ציבור וקמפיינר פוליטי ששימש בעבר כיועץ התקשורת של ראש הממשלה אהוד ברק, שר הביטחון עמיר פרץ ופוליטיקאים בכירים נוספים – מגייס בימים אלה כסף מהציבור במטרה להוציא את הספר לאור.
הספר, אומר וגנר, “שם לעצמו למטרה לחשוף את האמת המדהימה והמזעזעת מאחורי מדיניות הקנאביס בישראל והשפעתה על המטופלים והחולים”. הוא מכיל אוסף סיפורים של קהילה גדולה שמבקשת להקל על מכאובים קשים באמצעות קנאביס, אך מוצאת מולה, לטענתו, מערכת ביורוקרטית, אטומה ומנוכרת לחלוטין לסבל שעובר עליה.
בקהילה הזו חברים שלא מרצון חולי סרטן ואפילפסיה, הורים לילדים אוטיסטים, בני משפחות של חולי פרקינסון ואלצהיימר, מטופלי הלם קרב ופוסט טראומה ועוד. “אלה אנשים שמחפשים מזור לבעיותיהם ונתקלים בקשיים בלתי אפשריים ומחרידים ממש מול המדינה”, הוא אומר ל”שווים”.
הסיפור של אבא
כמעט כמו תמיד, הכל התחיל מסיפור אישי. אבא של וגנר חלה בסרטן, ובמטרה לנסות ולהקל על הכאבים החל להשתמש בקנאביס רפואי. כאשר המינון כבר לא הספיק, ביקש וגנר להגדיל אותו. זה לקח זמן, יותר מדי זמן. בעודו ממתין לאישור מוועדה מיוחדת שנדרשה לאשר את הוראת מנהל המחלקה בבית החולים, אביו נפטר.
“הביורוקרטיה בישראל הורגת תרתי משמע”, הוא קובע. “די מהר הסרטן אצל אבא שלי עלה למוח, והיינו במצב שהרופאים לא נתנו תקווה גדולה, וגם לא יותר מדי זמן לחיות. ניסינו למצוא פתרונות מחוץ למערכת שלא נתנה לנו דבר, והגענו לעולם הקנאביס ולקהילות החולים והמתנדבים. אנשים יוצאי דופן באוכולוסייה שלנו, שמוצאים את הנכונות לעזור כנגד כל הסיכויים, ללא תמורה ובחשיכה מוחלטת. בחודשים האחרונים לחייו של אבא היינו עסוקים רוב הזמן בהשגת שמן קנאביס בדרכים שנויות במחלוקת. רק מי שחווה את המצבים הללו מבין את המצוקה”.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
לוגנר יש ביקורת רבה, וגם כעס, על הליך קבלת ההחלטות בישראל בנוגע לקנאביס, ועל ההחלטות שמתקבלות בוועדות השונות. “הוועדה לא סיימה לדון בעניין של אבא גם אחרי שהוא נפטר. חלפו שנתיים ולא קיבלנו תשובה עד היום. מי שלא בתוך זה לא יודע מה צריך לעבור כדי להשיג שמני קנאביס טובים ואיכותיים בישראל. לפעמים אנשים נאלצים אפילו לעבור דרך סוחרי סמים ללא ביקורת והשגחה. החששות מהמשטרה גם עולים בראש. אם יתפסו אותך, מה יהיה? אך השיקול של להשיג את השמן ולהקל על הכאבים גובר על הכל. זה לא רק הסיפור שלי, אלא של רוב האנשים והמשפחות שמתעסקים בקנאביס רפואי וצריכים אותו ביום יום”.
“בבריטניה מוכרים את זה בתחנות דלק”
כאמור, יש לו הרבה מה לומר על ההתנהלות של המדינה בנושא. “המדיניות של משרד הבריאות לא הגיונית. “כאן ה-CBD (קנבידיול, מרכיב מרכזי בצמח הקנאביס) לא חוקי, ובבריטניה מוכרים את זה בתחנות דלק. ברגע שיש לך ילד עם אוטיזם או אפליפסיה, למשל, אתה לא חושב על ההשלכות, אתה רק רוצה לעזור לילד שלך. ברוב העולם המפותח הקנאביס הוא הרבה יותר חופשי, ופה אנשים הולכים למעצר ומגיעים לכלא ומסתבכים, וההבטחות וההצהרות של ההשרים והח”כים נמשכות בלי שום שינוי ממשי בשטח. הדריפה של רשויות החוק בישראל אחרי הסטלנים גורמת להן לא לחשוב על כל מי שצורך את הקנאביס בשביל טיפול רפואי”.
לטענת וגנר, גם לחברות התרופות יש כאן אינטרס כלכלי ברור, כיוון שרוב מטופלי הקנאביס ניסו לפני כן תרופות שונות ללא הצלחה, ואם יאשרו לגליזציה מלאה, החברות האלה יפסידו הרבה כסף. “המלחמה בסטלנים זה תירוץ של הלוביסטים וחברות התרופות להצדיק מדוע לא מאשרים קנאביס רפואי מלא בישראל”, מאשים וגנר. “יש המון אנשים שרוצים לטפל בעצמם בקנאביס, אך לא מאשרים להם, ואז קוראים להם סטלנים. אנשים לוקחים כאן את החוק לידיים, מגדלים בעצמם את צמחי הקנאביס, ואם תעבור משטרה במקרה ליד הבית או הדירה, הם ייכנסו לכלא. ועל מה? על גידול צמח? יש לא מעטים שנמצאים כיום בין כותלי הכלא רק בגלל שימוש בקנאביס עם רישיון. יש איומים של שוטרים, יש חיפושים בבתים בלי שום סיבה, יש התנכלויות מצד הרשויות שלא נפסקות”.
“פקידים מחליטים בשביל רופאים”
הוא קורא לזה עיוורון מוחלט של המערכת. “סמים כמו הירואין וקוקאין אפשר לחלק לחולים, אבל קנאביס זה אסור ומסוכן, וכולם סובלים. אדם בביתו שמעשן קנאביס לא מפריע לאף אחד. המיסים שלנו הולכים על בדיקות מעבדה של חומר שכבר מאושר ברישיונות הרפואיים – מה שמעכב את המטופלים ומונע מהם בזמן הזה לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו. ד”ר ג’וני גריפילד, רופא שטיפל בחולי סרטן במינונים גבוהים, וכתוצאה מכך שללו לו את הזכויות, אמר לי שנבנה מערך שלם כדי לכפות החלטות מנהלתיות על שיקול דעת רפואי. משמע, פקידים מחליטים לרופאים למי לאשר את הקנאביס ולא ההיפך. זה דבר אבסורדי, אבל זו מדיניות הקנאביס של מדינת ישראל”.
רוצים להזמין את הספר של תום וגנר? הקליקו
