שר האוצר ישראל כ”ץ הפך השבוע ליקירם של אנשים עם מוגבלות כשהעביר 500 מיליון שקל כפיצוי למקבלי קצבאות הנכות. בכחול לבן לא התנגדו, לא התרעמו, לא השתוללו שמדובר בכלכלת בחירות. פתאום כשמדובר בנכים, אין ימין ושמאל, יש רק אנשים מסכנים שצריך לעזור להם.
האמת, לא חשבתי על הנקודה הזו עד שקיבלתי חיזוק מאירוע נוסף שפרטיו עדיין עלומים אך הוא מבטא מסר זהה: בחורה שכנראה מתמודדת עם מוגבלות נפשית כלשהי הסתבכה בסוריה, ופתאום כל העולם וגנץ ופוטין נחלצים לעזרתה. ישיבת הממשלה לא הודלפה, לא נשמעו בה צעקות ולא הוטחו בה עלבונות. למה? כנראה מאותה הסיבה.
אז האם יכול להיות שאנשים עם מוגבלות הם בעצם פלטפורמה לאיחוי השברים בעם? אם כן, שמחנו לעזור!
סייג לחוכמה
ראש הממשלה ניפק המון כותרות ליונית לוי השבוע. מהודאה כי דיבר עם עד התביעה במשפטו, דרך חוסר יכולתו לשלוט על יאיר בנו, ה’נה נ הנה נה נה’ המפורסם, וההתעלמות האובססיבית מגדעון סער והסטת האש לכיוון יאיר לפיד.
הופעתו המרשימה והקולחת, תוך שמירה על הומור וקור רוח (למעט כמה נגיעות חשודות באף…), הותירו בקרבי שאלה אחת פשוטה: כיצד אדם כה חכם, חד מחשבה ובעל כושר ביטוי מעולה שכזה נאלם דום בחקירותיו, אינו זוכר פרטים ואינו מודע לנעשה בסביבתו הקרובה?
נשיאה טובה
ועוד משהו בשולי הראיון. נתניהו הודיע כי לא יתמודד לנשיאות. הנחרצות אצל ראש הממשלה אמנם משתנה מעת לעת בהתאם לנסיבות, ולכן אין לקחת ברצינות גמורה את הצהרתו, אולם היא בעלת משקל מכריע לגבי התמודדותה של המועמדת המובילה, לפחות בעיני הציבור, מרים פרץ.
בשעה שיולי אדלשטיין, שמעון שטרית, עמיר פרץ, יצחק הרצוג ואפילו יהורם גאון החלו בלטישת עיניים לתפקיד הנכסף, נזהרה מרים פרץ מלהודיע על התמודדותה, כל עוד לא תדע האם ראש הממשלה יגיש אף הוא מועמדות. פרץ הניחה כי יקשה עליה לגבור על נתניהו, וכעת, כשהודיע שאינו מעוניין בנשיאות, גוברות ההערכות שפרץ תאזור אומץ ותכריז על כניסתה למרוץ. הבעיה היא שאת נשיא המדינה בוחרים חברי הכנסת ולא הציבור, ולנו נותר רק לאחל לה הצלחה במסעה ו…נשיאה טובה!
