את המייל הבא שלח לפני כמה ימים אבירם (השם המלא שמור במערכת), תושב תל אביב, אב לילד עם אוטיזם, למחלקת פניות הציבור של העירייה:
“מכל האוכלוסיות, עיריית תל אביב בחרה לצאת למלחמה דווקא מול אוכלוסיית הנכים. אחרי שחיסלתם את כל החניות בצד הצפוני של רחוב ארלוזורוב ובצד הדרומי, נשארה מדרכה רחבה ונוחה, כ-4.5 מטרים, עליה יכלו רכבי הנכים לחנות, מבלי להפריע (לא לחסום כניסות, ללא חסימת שדה ראייה של נהגים ליד מעברי חציה, עם המון שטח למעבר עגלת תאומים ואף יותר). מה היה בוער לחסום לנכים את החניות האלה? אין לנו שום פתרון אחר. ידעתם שבטווח 350 מטרים יש רק חניית נכים אחת, והיא תמיד תפוסה? בעיקר מרגיש שאתם לא מבינים את המשמעות של חניה זמינה וסמוכה לבית עבור אנשים (ובפרט ילדים) עם מוגבלויות. אשמח אם יצור איתי קשר האחראי לתחום צרכים מיוחדים בעיר. הוא או כל גורם אחר מוזמנים להגיע לסיור יחד איתי, ולראות במו עיניכם את המשמעות של צעידה לרכב במרחק 400 מטרים עם ילד אוטיסט. הקפה והצרחות – עליי”.
גם בעירייה מכירים בבעיית החניה שנוצרה בשנה האחרונה ברחוב ארלוזורוב, בין הרחובות אבן גבירול לרמז, וזאת בשל עבודות הרכבת הקלה. מדובר בקטע רחוב של 350 מטר, שבו “גולחו” כל החניות משני צידי הכביש. מכיוון שבאזור אין כמעט חניות נכים מסודרות, ובהיעדר פתרונות אחרים, החלו רכבי נכים לחנות על המדרכה בצד הצפוני של הכביש.
למי שאינו בקיא בחוקים, לרכב נכים שמורה האפשרות לחנות על מדרכה (לא משנה מה הסימון – כחול לבן, אדום לבן) ללא תשלום, בתנאי שהוא אינו מפריע לתנועת הרכבים והולכי הרגל.
לדברי אבירם, לפחות עשרה רכבי נכים חנו מדי לילה על המדרכה במקטע המדובר, עד שהעירייה החליטה לאחרונה, משום מה, להציב עמודים חוסמים – אחד בכל כמה מטרים – ולמנוע לחלוטין את האפשרות לחנות על המדרכה. במקביל, הוצבו עמודים חוסמים גם ברחבה שלפני בניין “לב העיר למשפחה”, גם שם נהגו לחנות רכבי נכים. לא עוד.
יש לציין כי רוחב המדרכה, כאמור 4.5 מטרים, וגם רוחב הרחבה, כ-9 מטרים, איפשרו לחנות בנוחות מבלי להפריע לאיש. עכשיו, כבר לא נותר שום פתרון חניה לנכים ולהורים לילדים עם מוגבלויות המתגוררים ברחוב וברחובות הסמוכים.
“אני נאלץ ללכת עם הילד שלי מהרכב עד הבית, ולהיפך, מאות מטרים בכל יום”, אומר אבירם בכעס. “יום אחד, בחיי, הלכנו שעה ועשרים דקות עד לאוטו, כי זה ילד שמתעכב כל דקה ומוסח בקלות מכל תנועה וכל רעש, זה פשוט סיוט. שגרת היומיום הפכה לבלתי נסבלת בשבילנו, וכמונו יש עוד תושבים עם מוגבלויות פיזיות ואחרות שנמצאים באותה בעיה”.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: “ליבנו עם הנהגים, ואנו מודים לכם על שהפניתם את תשומת ליבנו לנושא. אכן, בשל עבודות הקו הסגול נגרעו כלל החניות ברחוב. עם זאת, העירייה אינה מתעלמת מהסוגייה, ולתושבים נכים בעלי תו נכה ישנה אפשרות לחנות בחניון קאנטרי ‘ארלוזורוב 97’, הכולל 8 מקומות חניה השמורים לנכים, כאשר החניה מוצעת חינם בלילות לתושבי האזור בשעות 21:00 ועד 07:00 ביום שלמחרת. בנוסף, ישנם מקומות חניה חלופיים ברחובות הסמוכים”.
על תגובת העירייה אומר אבירם כי אינה מספקת כלל. “החניות אכן נגרעו בגלל עבודות הקו הסגול”, הוא מאשר, “אבל ביטול החניה על המדרכות המאוד רחבות לא הכרחי לשיפוצים. ולראיה, המדרכות סגורות בעמודים – כך שרכב כבד לא עובד שם בין כה וכה. חניון הקאנטרי הוא בתשלום ומוגבל בשעות, וגם לא קרוב אלינו הביתה. המרחק הוא בערך 300 מטרים. המעשה הנכון שיכולה לעשות העירייה הוא להוריד את העמודים שהניחה ללא סיבה, ולתת לנכי הרחוב לחנות באופן שאינו מסכן את הנהגים, את הולכי הרגל ואת עצמם, ולמעשה לא גובה מחיר מאף אוכלוסייה בעיר”.
