רגע לפני שנת הלימודים, נערך אתמול כינוס מיוחד של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אשר סקרה את המוכנות לקראת פתיחת השנה בחינוך המיוחד. במהלך הדיון בוועדה הטילה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון “פצצה”, כאשר אמרה שצריך לפתוח מחדש את הרפורמה בחוק החינוך המיוחד, מה שמוכר כתיקון 11 לחוק.
“הרציונל של החוק חשוב, אבל היישום בשטח מאוד מורכב, וזה לא נותן את המענה והפתרון לשנה הקרובה”, אמרה שרת החינוך. “אנחנו עדים למצוקה מאוד גדולה בגיוס גננות לחינוך המיוחד ובפתיחת גני חינוך מיוחד. יש עלייה מאוד גדולה באבחונים של ילדי החינוך המיוחד, ונעשה הכל כדי שכולם יקבלו את המענה הכי טוב שאנחנו יכולים לתת בזמן הזה”.
חברי הוועדה בירכו על הדברים של שאשא ביטון ביחס לרפורמה בחינוך המיוחד, והוחלט כי משרד החינוך יספק תשובות בנושא בתוך 60 יום. הוועדה גם דרשה ממשרד החינוך להוציא קול קורא עבור ההורים, הארגונים והעמותות השונות בתחום בנוגע למתווה החדש לתיקון החוק.
לפי נתונים שהוצגו בוועדה, 12% מהתלמידים בישראל זכאים לשירותי חינוך מיוחד – קרוב ל-300 אלף תלמידים. משנה שעברה נרשמה עלייה של 4.7% בזכאות לחינוך מיוחד ונפתחו 1,134 כיתות חנ”מ חדשות. למרות זאת, נוצר מחסור גדול בכיתות (בגנים ובבתי הספר), ותלמידים רבים ייאלצו בלית ברירה ללמוד בחינוך הרגיל במסלול של שילוב.
אלא שגם כאן יש בעיות. הורים מכל הארץ מדווחים כי הם לא מצליחים לגייס משלבות אישיות עבור ילדיהם, ואם הם כבר מוצאים משלבות מתאימות, אין להם ברירה אלא להשלים להן הכנסה מכיסם הפרטי, מכיוון שהשכר שמשלמת להן המדינה זעום (כ-30 שקל לשעה). מסיבה זו ומסיבות נוספות חלק גדול מההורים בוחרים במסגרות החינוך המיוחד ה”קלאסיות”, אך שם יש בעיות קשות אחרות, כמו המחסור בכיתות, באנשי צוות, ובמיוחד במטפלים פרא רפואיים.
אחד מהדוברים שייצגו את הורי החינוך המיוחד בדיון הוא רון נוטקין מאשדוד, אבא לעידו בן ה-5 שנמצא על הרצף האוטיסטי. נוטקין התייחס למחסור הגדול במטפלים פרא רפואיים בגני החינוך המיוחד. “החוק אומר שבשביל לקבל טיפולים פרטיים בהחזר מקופת החולים, צריך לוותר על כל הסל המקדם בגן” אמר בוועדה. “יחד עם זאת, אין תקנים, אין מספיק מטפלות, ובינתיים מי שנפגע אלה הילדים שבמשך חודשים שלמים לא מקבלים טיפול”.
עקב ההיעדרות של המטפלות בגן במהלך שנת הלימודים הקודמת, סיפר נוטקין, הגיע לו החזר כספי. “כמה החזר קיבלתי? מתוך 8,300 שקל ששילמתי לעמותה לילדים בסיכון בתחילת השנה, החזירו לי 866 שקל על זה שמטפלות נמצאות בחופשת לידה ואין להן מחליפות. זה בקושי מכסה שלושה טיפולים פרטיים. הבן שלי היה בלי ריפוי ועיסוק חצי שנה, בלי טיפול רגשי חמישה חודשים ובלי מנתחת התנהגות. מציגים כאן גידול בתקציב החינוך המיוחד? זה לעג לרש”.
בנוגע לבעיית המשלבות, אמר נוטקין: “הסייעות לא עוברות הכשרה, נקודה. כולם יודעים ולא עושים דבר. חייבים לתת הכשרה מקצועית לסייעות, וכרגע זה לא קיים. אנחנו נכנסים למצב שמשרד ממשלתי אחד מאשים משרד ממשלתי אחר וחוזר חלילה. לא יימצא פתרון על ידי הטחת האשמות אחד בשני”.
ח”כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד, שיזם את הדיון בוועדה, סיפר על גל פניות שהגיעו אליו לאחרונה מצד הורים לילדים בחינוך המיוחד, במיוחד בסוגיית השיבוצים. “רק אצלי בלשכה יש 57 פניות פתוחות של הורים לילדים שטרם קיבלו שיבוץ במסגרות החינוך”, אמר להב הרצנו, “אני דורש למצוא להם מענה מיידי”.
להב הרצנו הדגיש גם את המחסור העצום במטפלים פרא רפואיים: “זוהי התקופה הכי קריטית בהתפתחות הילדים, ומציאות בה אין טיפולים או החזר על טיפולים היא לא סבירה באופן קיצוני. לצד רפורמה שתשפר את תנאי ההעסקה, יש לתת מענה מיידי לאותם ילדים. אני פועל למציאת מענה נוכחי במסגרת תקציב המדינה הנוכחי. לגבי הסייעות, הן לא נטע זר בבית הספר, אלא חלק בלתי נפרד מסגל ההוראה ומיכולתו של התלמיד להשתלב במסגרת החינוכית, ויש להתייחס אליהן בהתאם – בהכשרות, ביחס ובהתנהלות הכללית”.
ח”כ שירלי פינטו מימינה הצטרפה לדברים. היא סיפרה על הילדים הרבים שנמצאים עדיין בוועדות הזכאות, ושכרגע לא יפתחו את שנת הלימודים, ועל חוסר המוכנות של משרד החינוך לשנה הקרובה. נציגת משרד החינוך בדיון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד רחלי אברמזון, התבקשה לדווח כמה מקרים יש של הורים שלא קיבלו את ההמלצות של הוועדות, והביעה לכך התנגדות נחרצת.
“אין דבר כזה”, אמרה אברמזון, “החוק מגדיר שההורה יכול לבחור בסוג המסגרת ולא באיזה בית ספר הבן שלו ילמד, ואלה רוב הפניות. יש תשעה מקרים שנוגעים לסוג המסגרת, ומקרה אחד מתוכם שהוחזר לוועדה. מה שחברת הכנסת פינטו מדברת עליו הוא שילדים הגיעו לוועדות החריגות וההורים רוצים גן חינוך מיוחד, אבל אי אפשר לפתוח ב-16 באוגוסט עשרים גני חינוך מיוחד. אין צוותים ואין מבנים ברשויות המקומיות, זה המצב. שייתנו לנו איזה רעיון שיאפשר לנו לפתוח 30-40 גנים כי הורה הביא עכשיו את האבחון. יש כעת 98 מקרים של תלמידים שנמצאים בהליך שיבוץ, והם יקבלו תשובות בהקדם”.
חברים בוועדה השיבו לאברמזון כי חלק קטן ביותר מהמקרים נובעים מאיחור בהגשת הבקשות, ובוודאי שאין כאן אשמה של ההורים. הוועדה קראה למשרד החינוך לעשות כל מאמץ למצוא מענה לילדים אלה ביומיים הקרובים, ולהבא למצוא פתרון לנושא לפני תחילת שנת הלימודים. ללא קשר למסגרות חינוך מיוחד או שילוב, ביקשה הוועדה ממשרד החינוך להעניק לכל התלמידים את מלוא סל השירותים שהם זכאים לו, ולמצוא פתרון למאות ילדים שעשויים להתחיל את שנת הלימודים ללא סייעת.
עוד המליצה ועדת החינוך כי בעקבות המחסור במטפלים הפרא רפואיים ונותני השירותים במערכת החינוך, ובהם פסיכולוגים, יש להעלות את שכרם כדי להבטיח את בואם למערכת. הוועדה קראה למשרד החינוך להציג לה תוכנית בנושא, וכן לדרוש תוספת תקציב לכך ממשרד האוצר. הוועדה גם ביקשה דוח על מחסור בפסיכולוגים במערכת.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
יו”ר הוועדה, ח”כ שרן השכל מתקווה חדשה, סיכמה את הדיון: “אנחנו מברכים על ההתנהלות של משרד החינוך ועל הקשב הרב שיש לו לעניין החינוך המיוחד, ועל כך שעובדי המשרד נותנים מענה להורים בסיטואציות לא פשוטות. עם זאת, אנחנו נמצאים בזמנים לא פשוטים ומקבלים המון פניות מהורים, מורים ומנהלים, שגורמות לנו להבין שיש פה בעיה רוחבית באופן השיבוץ של התלמידים במוסדות החינוך. בנוסף, יש בעיה בעניין המטפלים הפרא רפואיים ומחסור אדיר בתקנים של סייעות. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להביא תוכנית איך הוא מצמצם את הפערים האלה. אנחנו מבקשים שתגיעו לדיון בעוד 60 יום עם תוכנית מסודרת לתיקון חוק החינוך המיוחד שמקובלת על דעתכם. אנחנו רוצים להכניס את זה לסד זמנים כדי שנוכל לפתור את הדברים כמה שיותר מהר”.
