יום אחד נקלע המחזאי אורי אבירם להרצאה של מתקשר בשם יוסי יוסף לוי. מה שחווה באירוע הותיר עליו רושם משמעותי. “אהבתי מאוד את הדמות שהוא שיקף. הוא לבש חולצת טריקו פשוטה, ודיבר בצורה ישירה מאוד, שגרמה לו להישמע ציני, בוטה ואפילו נרגש”, מספר אבירם לאתר “שווים”.
אחרי ההרצאה נפגשו השניים בבית קפה. “ישבנו, ואחרי זמן מה יוסי הסתכל עליי והחל לספר לי על הוריי, על דברים שעברתי בצבא ועוד” הוא ממשיך. “זה הביך אותי. ביקשתי לסיים את הפגישה וקבענו להיפגש שוב”. לפגישה הבאה, מספר אבירם, הגיע יוסי עם מתנה: “זה היה ספר שירים שהוא הוציא, והשירים היו מרגשים”.
במהלך הפגישה שאל אבירם את יוסי אם הוא סובל מפיגור, “והוא ענה לי שהוא לא מפגר, אלא אוטיסט. רציתי לקבור את עצמי עמוק מהבושה. האמת שלא ידעתי מה זה אוטיסט, ובהתחלה לא הבנתי למה הוא לא עושה עם זה כלום – לא מקבל טיפול מתאים. בהמשך גיליתי שיוסי מאובחן עם תסמונת אספרגר, שהיא לקות התפתחותית על הקשת האוטיסטית. הלקות מתבטאת בעיקר בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות והבעות פנים, ויצירת מערכות יחסים אישיות. אנשים עם תסמונת אספרגר הם לרוב בעלי אינטליגנציה גבוהה, יכולת טובה בהבנת הנקרא, לימוד שפות וזיכרון חד במיוחד. לפי אנשי המקצוע, יש כיום כ-60 אלף אנשים עם תסמונת אספרגר בישראל, ויותר ממחציתם לא מאובחנים”.
מהחיים לבמה
אבירם הציע ללוי להפוך את סיפור חייו להצגה. המטרה העיקרית הייתה להנגיש לקהל הרחב את ההתמודדות שחווים אנשים על הספקטרום. להפתעתו, לוי הסכים ואף הציע לשחק את עצמו, למרות שאין לו ניסיון במשחק. “הבנתי שאני נכנס לפרויקט גדול ומחייב מאוד, ושאני אהיה חייב להיות מדויק מאוד בדמות שנבנה לו בהצגה. יוסי נתן לי חופש לעשות מה שנראה לי. הוא גם סייע בכתיבה.
“ההצגה באה להראות שאוטיזם זה לא מצחיק. בדרך כלל כשאנחנו רואים ושומעים אדם חריג ושונה – אנחנו מפנים את המבט הצידה. לא נעים לנו לצאת משגרת חיינו המוגנים, המוכרים והנעימים. גם אני נהגתי ככה. אבל כשהכרתי את יוסי נחשפתי לסיפור חייו, שהוא גם סיפורם של עשרות אלפי אנשים שמתמודדים עם הדחייה החברתית היומיומית. הם מתמודדים עם הקושי ליישב את מנת המשכל הגבוהה והכישורים שלהם עם הקשיים שהלקות מערימה עליהם”.
מלבד האספרגר, לוי נאלץ להתמודד בחייו עם קשיים נוספים, איומים בהרבה. “עד גיל 11 הוא לא דיבר ואבא שלו נהג באלימות כלפיו” מספר אבירם. “כשאנשים היו באים אליהם הביתה האבא היה מכה אותו ומכניס אותו למחסן, כדי שהם לא יראו איך הוא מתנהג. אביו התבייש בו. כשהוא היה לבד במחסן יוסי היה שומע צלילים ורואה צבעים. הוא חי עם החיות במחסן, שהיו חברותיו הטובות, וגם היום הוא אדם בודד”.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
תפנית בעלילה
כשנה מתחילת העבודה על הכתיבה, אבירם החליט שהגיע הזמן להתחיל בחזרות וחיפש במה. “פניתי לכמה גופים שמטפלים באוטיסטים, אבל הם היו מוכנים לעזור רק בשיווק ההצגה כשהיא תעלה, אז הבנתי שההפקה תיפול על כתפיי. פניתי למנהלי תיאטרון עכו, מוני יוסף וחאלד אבו עלי, וקיבלתי אישור לעשות שם את החזרות בחינם, והיינו אמורים להעלות את הבכורה בסיומן”.
אלא שלאחר כחצי שנה של עבודה, חזרות ולימוד משחק, התמונה השתנתה. במהלך עבודה על סצנה של השקט שהיה במחסן שבו שהה כילד, לוי פרץ בבכי וביקש לעצור את החזרות. אבירם חיפש שחקן מחליף במשך תקופה ארוכה, והחליט לפתוח את עצמו לאפשרות שזו תהיה דווקא שחקנית.
“מצאתי את מירב זכאי, שלמדה משחק בניו יורק ושיחקה בתיאטרון פלייבק”, הוא אומר. “היה לי חשוב שהיא לא תהיה מפורסמת. שתהיה רגישה מספיק ושהנושא ידבר אליה. יצאנו למסע לא פשוט. ההתמקדות הייתה בלהכיר אוטיסטים, לדבר איתם. העבודה על יוסי כדמות הפכה לעבודה על דמות של אישה”.
בשלב הבא אבירם התמקד במוזיקה, ששימשה סוג של תרפיה בחייו של יוסי. “חיפשתי נגן גיטרה שימלא את המחזה בצלילים, שיוציאו את הדמות ממצבים לא פשוטים בחייה. לבסוף בחרתי בנדב גביר. בנוסף, גיליתי שזכאי גם מציירת ועשיתי בזה שימוש במחזה – בכל פעם שהיא מציירת, נדב מנגן. הבנתי שהמוזיקה עושה טוב לאוטיסטים, ושלא פעם הם בורחים אליה כדי שתדבר אליהם ותפרוץ את השקט שבו הם חיים. גם ביקשתי מיוסי שינהל דיון אחרי כל מופע, שבו ישתתפו גם הורים לילדים אוטיסטים ואנשי מקצוע”.
החזרות החלו מחדש. “מכיוון שמירב היא שחקנית ולא אוטיסטית, הייתי חייב להעביר לה את דמותו של יוסי כפי שהיא”, מסביר אבירם. בינתיים, ההצגה שקיבלה את השם “יוספה” עברה להיכל התרבות בכרמיאל, שאיפשר לקיים אצלו חזרות בתמורה לכך ששם תתקיים הצגת הבכורה.
“הקורונה גרמה לנו לדחות את הבכורה פעמיים”, ממשיך אבירם לספר. “הקושי הגדול עכשיו הוא בגיוס כספים למשכורות למירב ולנדב, וגם לפרסום ההצגה. מכיוון שאנחנו הפקה פרטית, ועוד בצפון הארץ, אין קרן שמממנת תיאטרון מהסוג הזה. כאילו כל התרבות של ישראל מתקיימת רק במרכז הארץ”.
הצגת הבכורה של “יוספה” תתקיים ביום רביעי 15.12.2021, שעה 20:30, בהיכל התרבות כרמיאל
