שנה ושלושה חודשים חלפו מאז נכנסה לתוקף הרפורמה בהתפתחות הילד של משרד הבריאות, ששמה לה למטרה לקצר את התורים הארוכים לטיפולים התפתחותיים ולשפר את השירות לילדים ולהוריהם. במרכז הרפורמה עמדה החלטה שנויה במחלוקת להפסיק את מתן ההחזרים הכספיים להורים עבור טיפולים שמקבלים ילדיהם אצל אנשי מקצוע פרטיים, וכך למשוך את המטפלים מהשוק הפרטי לעבודה בקופות החולים, שעם כוח האדם הנוסף הזה יוכלו לתת את כל המענים המקצועיים הנדרשים בזמנים הנדרשים.
למרות הרפורמה, הורים רבים טוענים שלא רק שהתורים לטיפולים – אצל מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים – לא התקצרו מאז ספטמבר 2020, אלא שבחלק מהמקרים הם אף התארכו. מנגד, במשרד הבריאות מנסים לשדר “עסקים כרגיל”, ואף מדווחים מפעם לפעם על שיפור במועדי ההמתנה לטיפולים. בדיקות שערכנו כאן ב”שווים” איששו דווקא את טענות ההורים כי מצב התורים ממשיך להיות גרוע כשהיה.
עכשיו, בכל מקרה, מגיעה התשובה הרשמית למחלוקת הזו, עם פרסום דוח של נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, גוף שיושב תחת משרד הבריאות ובוחן תלונות של מבוטחי קופות החולים. הדוח, שיצא בחודש שעבר ומתפרסם לראשונה כאן ב”שווים”, קובע שנכון לעשיו הרפורמה בהתפתחות הילד נכשלה, ושעל משרד הבריאות וקופות החולים לעשות צעדים משמעותיים לתיקון המצב. אם עד עכשיו הביקורת הגיעה מבחוץ – מהורים, מטפלים וחברי כנסת – הפעם היא מגיעה מתוך הבית.
נתחיל מהמספרים: לפי נתוני הנציבות, מתחילת 2021 התקבלו אצלם 207 קבילות בנושא מערך התפתחות הילד – פי שניים יותר מאשר בשנת 2020, אז הגיעו 105 קבילות כאלה. בשנת 2019 עמד מספר הקבילות על 112, וב-2018 על 108. מדובר בזינוק דרמטי במספר התלונות. “עם כניסתה של הרפורמה, וביתר עוצמה מתחילת שנת 2021”, נכתב בדוח, “התקבלו בנציבות הקבילות תלונות רבות של מבוטחים, אשר מהן עולים קשיים במימוש הזכאות הקיימת בסל עבור ילדיהם לקבלת שירותי התפתחות הילד, וזאת בעיקר בשל המתנה ותורים ארוכים.
“מעבר לריבוי התלונות”, ממשיכים בנציבות, “אנו מוטרדים גם מתוכן הקבילות שהתקבלו. המבוטחים הלינו כי על אף חיזוק שירותי התפתחות הילד במסגרת קופות החולים, טיפולי התפתחות הילד אינם זמינים להם בזמן סביר, וזמן ההמתנה שהם נדרשים להמתין הינו ארוך משמעותית משלושה חודשים”.
לפי הדוח, המטופלים גם התלוננו כי קופות החולים אינן מפנות אותם לקבלת טיפול מחוץ לקופת החולים תוך מתן החזר כספי, כפי שהיה מקובל קודם לרפורמה, וזאת גם כאשר יש דחיפות רפואית בתחילת הטיפול, או שזמן ההמתנה ארוך במיוחד. “מהטיפול בקבילות אלו אנו עדים ליצירת סטנדרט חדש ונמוך יותר לפיו קופות החולים אינן רואות עצמן מחויבות בפועל לזמינות תורים של עד שלושה חודשים, וכן אינן שוקלות מתן החזרים אלא אם תקופה ארוכה יותר כבר עברה (לרוב סביב חצי שנה, תלוי בגילו ומצבו של המטופל). זאת, גם כאשר צפי התורים מראה כי לא יהיו תורים בקרוב (כלומר, תחילה יש להשלים את תקופת ההמתנה הארוכה, בין אם היא תניב בסופה תורים ובין אם לאו)”.
בנציבות גם לא היו מרוצים מהתשובות שסיפקו בקופות החולים לטענות. “מתוך תשובות קופות החולים לקבילות אנו מבינים כי בכל אחת מן הקופות קיימים נהלים פנימיים למתן החזרים כספיים רק בחלוף תקופת המתנה ארוכה, שאינה תואמת את הסטנדרט כפי שנקבע בחוזר משרד הבריאות בנושא זה. נהלים אלו אינם שקופים ואינם מפורסמים לציבור, וכל אחת מן הקופות מתנהלת באופן שונה”.
אם לא די בכך שמשרד הבריאות והקופות לא עומדים ביעדי הרפורמה, מתברר עכשיו שהם גם ניסו לשנות את היעדים כך שיתאימו לתוצאות הכושלות בשטח. “ערב הוצאת דוח זה (דוח נציבות הקבילות – א.ח.) פורסם ב-24.10.21 חוזר בתחום התפתחות הילד על ידי קופות החולים הקובע זמני המתנה ארוכים יותר לאבחון וטיפול מאלו שהיו קבועים בחוזר קודם שבוטל. הארכת זמני ההמתנה המקסימליים בתחום התפתחות הילד, וקביעת זמני המתנה ארוכים יותר מאלו הקבועים היום, הם תוצאה מצערת ביותר, שאינה עולה בקנה אחד עם מטרות הרפורמה. אנו קוראים להנהלות קופות החולים ולגורמים המקצועיים במשרד הבריאות לפעול בדחיפות לצמצום זמני ההמתנה”.
על פי הערכות, ככל הנראה במשרד הבריאות ידעו על הדוח שעומדת להוציא הנציבות והחליטו לשנות את כללי המשחק. במקום מועדי תורים מקסימליים לפי החוזר הקודם של עד 3 חודשים, שלאחריהם תינתן האפשרות למתן החזרים כספיים על טיפולים פרטיים, האריכו במשרד את המועדים ל-4 עד 5 חודשים.
“ילדים מתחת לגיל שנה יתקבלו לאבחון וטיפול תוך שלושה חודשים לכל היותר”, נכתב בחוזר החדש של משרד הבריאות. “ילדים מעל גיל שנה יתקבלו תוך ארבעה חודשים, וילדים מעל גיל ארבע או ילדים עם לקות ממוקדת בתחום אחד כמו ריפוי בעיסוק, שפתי המצריך קלינאות תקשורת או פיזיותרפיה, יקבלו טיפול במרפאות התפתחות הילד או יופנו לספקים חיצוניים עד חמישה חודשים”.
כזכור, בספטמבר 2020 נכנסה לתוקף הרפורמה בתחום התפתחות הילד שהבטיחה רבות. לשם כך הוקצו 80 מיליון שקלים כדי לשפר את האיכות, הזמינות והיקף השירותים הציבוריים בתחום, להפחית את הנטל הכלכלי הכבד על המשפחות בתשלום לטיפולים פרטיים, ולעודד מעבר של מטפלים ומטפלות חזרה מהתחום הפרטי למערכת הציבורית. עוד נקבע כי במידה שהקופה לא תוכל לעמוד ולתת שירות כמצופה בזמן סביר של עד 3 חודשים, המטופלים יקבלו החזר כספי.
בנוסף, התחייב משרד הבריאות לשקיפות מוחלטת בפרסום הנתונים הנוגעים למועדי התורים לטיפולים בכל אחת מהקופות, אולם גם כאן הדבר לא מתבצע כפי שהובטח. כך למשל, המספרים המעודכנים ביותר נכון להיום שפירסם האגף לפיקוח על קופות החולים במשרד נוגעים לזמני ההמתנה בסוף שנת 2020. מה קרה מאז ובכל שנת 2021? זה כרגע בגדר תעלומה.
בסוף הדוח ביקשו בנציבות להזכיר שוב לקופות את ייעודן. “חובתה של קופת החולים לסייע למבוטח בתיאום תור במועד הקרוב ביותר, ולעשות ככל שביכולתה לקיצור זמני ההמתנה, ולספק את השירות בתוך מועד סביר”, הם מסכמים, “ככל שאין מענה, על הקופה לשקול לגופו של מקרה את הצורך בהפניית המבוטח לקבלת השירות על ידי ספק אחר, תוך מתן החזר כספי. כמו כן, על הקופות לפרסם לציבור את נהליהן הפנימיים בנושא זה ולפעול בשקיפות וצורה שוויונית מול המבוטחים שלהן”.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “הרפורמה מצליחה ונועדה לצמצם את זמני ההמתנה ולשפר ולקיים תהליכים המחזירים את השירות למסגרת הציבורית, על מנת לאפשר שירותים ציבוריים וזמינים גם לאוכלוסיות מוחלשות. כתוצאה מהרפורמה והתקציבים הרבים שהופנו לתחום, נפתחו 20 יחידות חדשות להתפתחות הילד (עוד 9 נמצאות בתהליך הכרה), פתיחת 3 מכונים חדשים, קליטת מעל 200 תקנים בקופות החולים, וזאת בנוסף לצמצום זמני ההמתנה לאבחונים וטיפולים. במסגרת הצעדים עודכן חוזר חטיבת הרפואה בנושא. החוזר מגדיר תורי המתנה בהתאם לגיל ותפקוד הילד – צעד חיוני ונחוץ למתן השירותים בהתאם לתיעדוף קליני. אין הגדרה של משך הזמן למתן החזר לטיפול פרטי (על פי הרפורמה, בוטלה החובה למתן החזר) וזה נתון, כמו תמיד, להחלטת הקופה ועל פי שיקול דעת מקצועי וזמינות השירותים. המשרד ממשיך לעקוב אחרי יישום הצעדים והשפעותיהם ופועל על מנת להמשיך לצמצם את זמני הממתנה”.
