החששות של הורים רבים מקבלים עכשיו אישוש ממחקר חדש שמגיע מקנדה: לפי המחקר, שפורסם לאחרונה ב-JAMA Network, נמצא קשר בין רמות גבוהות של שימוש במסכים לבין החמרה בתסמינים של בריאות הנפש בילדים במהלך מגיפת הקורונה.
המחקר, שכלל כ-2,000 ילדים בגילאי שנתיים עד 18, עקב אחריהם לאורך כשנה – ממאי 2020 ועד אפריל 2021. המעקב נעשה באמצעות שאלונים שהוריהם התבקשו למלא, ובהם שאלות על התנהגויות ותסמיני בריאות הנפש של ילדיהם, זמן חשיפה לטלוויזיה ולמדיה דיגיטלית, משחקי וידיאו, למידה מקוונת ווידיאו צ’אט.
מה מצאו החוקרים? בקרב הילדים הצעירים יותר (ממוצע גילאים 6), זמן רב יותר בטלוויזיה או במדיה דיגיטלית היה קשור ליותר בעיות התנהגות, היפראקטיביות ובעיות קשב וריכוז. אצל ילדים גדולים יותר ובני נוער (ממוצע גילאים 11), זמן ממושך יותר של צפייה בטלוויזיה או במדיה דיגיטלית התקשר ליותר דיכאון, חרדה ובעיות קשב וריכוז.
אפקט דומה היה גם למשחקי וידיאו, שנקשרו ליותר דיכאון, עצבנות, חוסר ריכוז והיפראקטיביות. עוד קובע המחקר שזמן ממושך יותר של למידה מקוונת היה גם הוא קשור ליותר דיכאון וחרדה, ובאופן כללי שאינטראקציה פנים אל פנים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות לא הועילה לילדים.
החוקרים מקפידים לציין שהמחקר בדק קשרים ואינו יכול להסיק סיבתיות. כלומר, לא ניתן לקבוע שיותר זמן מסכים גרם ליותר תסמינים של בריאות הנפש בילדים. בנוסף, הם מעלים את האפשרות שאתגרי בריאות הנפש של ילדים במהלך המגיפה עשויים היו לתרום לשימוש גבוה יותר במסכים – זאת אומרת סיבתיות הפוכה. ילדים עם תסמינים של בריאות הנפש, מסבירים החוקרים, גם נוטים להיות מבודדים יותר חברתית ולבלות זמן רב יותר במסכים – מה שעשוי היה להחמיר עוד יותר במהלך המגיפה.
צוות החוקרים טוען כי מחקר זה מחזק מחקר אחר שנעשה לפני המגיפה, אשר הראה “באופן עקבי” שרמות גבוהות של שימוש במסכים קשורות לדיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות ובעיות קשב בילדים ובני נוער, “אם כי גם שם לא ניתן היה להסיק סיבתיות”.
יחד עם שימוש רב במסכים ובידוד חברתי במהלך המגיפה, המחברים אומרים שהחמרה בבריאות הנפשית יכולה להיות קשורה גם לפגיעה בשינה, בפעילות גופנית ובפעילויות חברתיות אחרות. בריונות מקוונת, חדשות מלחיצות ופרסומות מזיקות עשויות אף הן לתרום לנושא.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאגודה הקנדית לרפואת ילדים ממליצות לילדים על שימוש במסכים של לא יותר משעה עד שעתיים ביום. לדברי החוקרים, המלצה זו יחד עם ממצאי המחקר שלהם מחייבים התערבות דחופה של קובעי המדיניות כדי לקדם בריאות נפשית בילדים, ובכלל זה “שימוש בריא” במסכים.
בין ההתערבויות שהם מציעים ניתן למנות חידוש למידה אישית, צמצום זמן הלמידה המקוונת ועידוד ילדים להפחית את השימוש במסכים. “למרות שהורים ומטפלים יכולים לאמץ באופן פרטי אסטרטגיות לקידום שימוש בריא במסכים ולהפחתת נזקים, לנוכח המצב הייחודי והמאתגר של מגיפת הקורונה, אנו מאמינים ששיפור המצב יסתמך במידה רבה על שינויי מדיניות מערכתיים”, סיכמו החוקרים.
יש לציין כי מחקר אחר שנערך בארצות הברית, ושפורסם לפני כחודשיים, קבע דווקא כי זמן ממושך מול המסכים לא מזיק להתפתחות של ילדים, אפילו אם הם מבלים מול הטלוויזיה, המחשב או הסמארטפון חמש שעות ביום. המסקנה הזו התבססה על נתונים שנלקחו מכמעט 12 אלף ילדים בגילאי 9-10 – מה שהפך את המחקר לגדול מסוגו בארה”ב לטווח הארוך.
בין השאר בדקו החוקרים כיצד זמן המסך משפיע על שינה, בריאות נפשית, התנהגות וקשרים חברתיים. התוצאות, שפורסמו בכתב העת PLOS One, לא מצאו קשר בין מסכים לדיכאון או לחרדה בילדים. יתרה מכך, החוקרים אף ציינו כי שימוש במסכים לצורכי משחקי וידיאו או גלישה ברשתות חברתיות דווקא סייע בטיפוח קשרי חברות.
