“ביום כיפור הייתי מ”מ טנקים בגזרה הדרומית. נלחמתי מהדקה הראשונה ועד סיום המלחמה, למעט מספר ימים בהם שהיתי בתאג”ד עקב פציעה”, כך סיפר היום יקי מואב (69), סא”ל במיל’, במסגרת דיון של ועדת החוץ והבטחון בכנסת. מואב, בכיר לשעבר ברפאל ובתעשייה האווירית וחתן פרס בטחון ישראל, הטיל פצצה במהלך עדותו ואמר “35 שנה אחרי המלחמה, גיליתי שאני פוסט טראומטי”.
הוועדה שמעה עדויות ונתונים על הלומי הקרב בישראל, שביקשו להכיר בהם כנכי צה”ל. מואב משך את תשומת הלב כשפירט על פציעתו שהובילה גם למצבו הנפשי, “ספגתי זעזוע מוח חמור והתעלפויות חוזרות ונשנות. אחרי המלחמה המשכתי במסלול הפיקודי והגעתי לתפקיד סמג”ד. נכנסתי לאחר מכן לניתוח אורטופדי של המיניסקוס ולעוד 5 ניתוחים”.
עשרות פניות למיון פסיכיאטרי
מואב המשיך וספר על כך שבמשך שנתיים הוא החזיק את ”הסוד הנורא”, לדבריו, על היותו פוסט טראומטי. “אחרי שנתיים התפוצצתי, ועברתי לא פחות מחמישה אשפוזים פסיכיאטריים. יותר מחודשיים במצטבר, מתוכם חודש וחצי שהיתי במחלקה סגורה. רק לפני חודש השתחררתי מהאשפוז האחרון שלי”, הוא סיפר.
“פניתי עשרות פעמים למיון פסיכיאטרי עקב התקפי חרדה ומחשבות אובדניות. יש לי פוסט טראומה ברמה גבוהה מאוד. אני מתעקש לחיות בסביבת מגורים רגילה ,להמשיך להתנדב ולתרום לחברה. אני נופל וקם, נופל וקם אך תמיד נלחם”.
הפתרון: בית חם עם שגרה יומית
מואב הציע להקים בית חם שייתן מענה להלומי הקרב על-ידי פעילות יום-יומית של יצירה, הרצאות וקצת סיורים. “אנחנו זקוקים למקום שאליו נוכל לבוא במצבי משבר כשאנחנו עייפים מההתמודדות עם הסבל שמלווה אותנו במצבי דכאון, סיוטים וחרדות, ובשחיקה הנוראה במעברים התכופים בין המצבים הנפשיים השונים”, הוא אמר לחברי הוועדה.
“אנחנו אוכלוסייה ייחודית, עם בעיות ספציפיות ומובחנות ברורה ונבדלת”, הוא הוסיף והתייחס לאוכלוסיה הכללית של מתמודדי הנפש, “העירוב הזה, הן באשפוזי יום והן באשפוזים במחלקות, לא נותן לנו מענה מיטבי, ולעיתים קרובות מזיק. בית חם יאפשר לנו להירגע, לאסוף כוחות, להיפגש עם שכמותנו ולקבל טיפול משלים שיסייע לנו בהמשך ההתמודדות היום יומית עם הקשיים, הייסורים והחוויות המעיקות”.
