נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותהפיתוח הישראלי שאמור להקים משותקים על הרגליים

הפיתוח הישראלי שאמור להקים משותקים על הרגליים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להפוך תאי שומן לחוט שדרה אנושי כדי לרפא שיתוק. בתוך מספר שנים ינסו אותם בבני אדם

חוקרים ישראלים הצליחו, לראשונה בעולם, להנדס חוט שדרה תלת ממדי ולהשתיל אותו בעכברים שסבלו משיתוק כרוני, כש-80% מהם חזרו ללכת. החוקרים נערכים עכשיו לשלב הבא של המחקר – ניסויים קליניים בבני אדם. המטרה היא להצליח לייצר תוך מספר שנים, חוט שדרה אנושי שיאפשר לאנשים משותקים לחזור ולעמוד על הרגליים.

פריצת הדרך העולמית במחקר, שנעשה באוניברסיטת תל אביב, נערכה בהובלת קבוצת המחקר של פרופ’ טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, בית ספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע”ש שמוניס והמחלקה להנדסה ביו-רפואית. צוות המעבדה של פרופ’ דביר כולל את הדוקטורנטית ליאור ורטהיים, והחוקרים ד”ר ראובן אדרי וד”ר יונה גולדשמיט.

למחקר סייעו, בין השאר, פרופ’ עירית גת-ויקס, גם מבית ספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע”ש שמוניס, ופרופ’ יניב אסף מבית הספר סגול למדעי המוח, וד”ר אנג’לה רובן מבית הספר למקצועות הבריאות ע”ש שטייר, כולם מאוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר מתפרסמות היום בכתב העת היוקרתי Advanced Science.

תהליך יצירת חוט השדרה מרקמות שומן
תהליך יצירת חוט השדרה מרקמות שומן

שומן מהבטן הפך לחוט שדרה

“הטכנולוגיה מתבססת על לקיחת ביופסיה קטנה של רקמת שומן ביטני מהמטופל”, מסביר פרופ’ דביר. “כמו כל רקמה בגוף שלנו, הרקמה הזאת מורכבת מהתאים ומהחומר החוץ-תאי, כמו קולגן וסוכרים. הפרדנו את התאים מהחומר החוץ-תאי, ובהנדסה גנטית החזרנו את התאים למצב הדומה לתאי גזע עובריים – כלומר, תאים שיכולים לאחר הכוונה מדויקת להפוך לכל סוגי התאים בגוף”.

דביר הסביר כי במקביל, הם ייצרו מהחומר החוץ-תאי ג’ל מותאם אישית לחולה, “על מנת שלא לעורר תגובה חיסונית ודחייה של השתל לאחר ההשתלה. את תאי הגזע הכנסנו לתוך הג’ל, ובתהליך המחקה את ההתפתחות העוברית של חוט שדרה הפכנו את התאים לשתלים תלת-ממדיים של רשתות עיצביות המכילות תאי עצב מוטוריים”.

את שתלי חוטי השדרה האנושיים השתילו פרופ’ דביר וצוותו בחיות מודל שסבלו משיתוק. החיות נחלקו לשתי קבוצות: כאלה שסובלות משיתוק זמן יחסית קצר (המודל האקוטי) וחיות מודל שסובלות משיתוק ממושך, זמן שמקביל לשנה שלמה בחיי אדם (המודל הכרוני). לאחר ההשתלה, 100% מהעכברים שסבלו משיתוק אקוטי ו-80% מהעכברים שסבלו משיתוק כרוני הצליחו ללכת.

ליאור ורטהיים (מימין), פרופ’ טל דביר וד”ר יונה גולדשמיט. צילום: מרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית

לסייע למיליוני משותקים

“בעצם השתלנו חוטי שדרה אנושיים לחלוטין בעכברים” מסביר פרופ’ דביר”, כאשר השאיפה שלנו היא כמובן להשתיל שתלים אנושיים בבני אדם. צריך להבין שיש בעולם מיליוני אנשים משותקים כתוצאה מפגיעות בחוט השדרה – ואין להם שום טיפול קיים. אותם אנשים שנפצעו בגיל צעיר מאוד, יאלצו עד יומם האחרון לשבת בכיסא גלגלים, עם כל העלויות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות של שיתוק. המטרה שלנו היא לייצר שתלי חוט שדרה מותאמים אישית לכל משותק ומשותקת, להשתיל אותם, ולגרום לשיקום הרקמה הפגועה ללא חשש מדחייה”.

על בסיס הטכנולוגיה המהפכנית להנדסת איברים שפותחה במעבדה\ הוקמה ב-2019 חברת מטריסלף, שכבר מייצרת את שתלי חוטי השדרה האנושיים ותשתיל אותם.

“התוכנית הפרה-קלינית של החברה כבר נידונה עם ה-FDA”, אומר פרופ’ דביר, “מאחר שמדובר בטכנולוגיה מתקדמת ברפואה רגנרטיבית, ומאחר שלמטופלים המשותקים אין כיום חלופה טיפולית, ישנו סיכוי סביר כי הטכנולוגיה תאושר יחסית במהירות”.

יליד 1986. ממנצ'סטר באנגליה. על הרצף האוטיסטי. הבן השביעי מתוך 14 אחים לרב חרדי. נשוי לאישה גם עם מוגבלויות. משמש כעיתונאי במעריב ובאתר שווים. מתנדב בוועד של עמותת Keep Olim , ובמגן לקהילות.

כתבות אחרונות