fbpx

שכר הרעב בהוסטלים: סתיו שפיר ורמי ורד נגד משרד הרווחה

לאן באמת הולך התקציב שמועבר למפעילי המעונות? זהו, שלמשרד הרווחה אין מושג. מה שבטוח, למי שעובדים הכי קשה נותרות רק שאריות

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בעקבות התפוצצות פרשיית ההתעללות בחוסים במעון “בני ציון” בראש העין, צף ועולה מחדש נושא תנאי העבודה של עובדים במעונות לדיירים עם מוגבלויות. לאורך שנים ארוכות טוענות משפחות של דיירים בהוסטלים כי כוח האדם שמגיע לעבוד במקומות אלה אינו מיומן דיו, לא עובר הכשרות מקצועיות שיכינו אותו להתמודדות עם אוכלוסיות מאתגרות, מקבל שכר זעום בתמורה לעבודה קשה ושוחקת, ולכן גם לא מחזיק מעמד לאורך זמן – מה שגורם לתחלופה מהירה ולא בריאה של עובדים.

הבעיה הזו ידועה היטב לכל השחקנים הנוגעים בדבר, ובראשם למינהל המוגבלויות במשרד הרווחה, הממונה על המעונות המדוברים. למרות זאת, ואף שפעמים רבות התריאו הורים כי המצב הזה גורם נזק גדול לטיפול בילדיהם, לעיתים עד כדי מעשי אלימות קשים מצד צוותי העובדים כלפיהם, המערכת לא עושה דבר. משרד הרווחה ממשיך להוציא מכרזים להפעלת מעונות, זכיינים פרטיים לוקחים את ניהול המקומות לידיהם, והעובדים ממשיכים לקבל שכר מינימום.

לפני ארבע שנים התכנסה ועדה מיוחדת בכנסת לדון בנושא הכאוב. הוועדה, בראשות חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר, בעצמה אחות לצעירה עם אוטיזם, ביקשה להעלות את בעיית היעדר שקיפות התקציבים שמפנה משרד הרווחה להוסטלים של אנשים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית-התפתחותית. זאת, עקב הטענות לתנאי עבודה גרועים של העובדים במעונות, השכר הזעום, רמת המקצועיות הנמוכה ושחיקת הצוותים המטפלים.

סתיו שפיר ורמי ורד. צילומים: מוויקיפדיה ופייסבוק

בדיון נכחו בין היתר בכירים במשרדי הרווחה, הכלכלה, נציגי הביטוח הלאומי, מנהלי מעונות, ראשי עמותות, הורים ומדריכים. את משרד הרווחה ייצג ראש מינהל מוגבלויות, הסמנכ”ל גדעון שלום, האיש הבכיר ביותר במשרד בתחום אנשים עם מוגבלויות ומי שאחראי על כל המעונות שתחת פיקוח המשרד.

לאחרונה פורסמה באתר “שומרים” הקלטה של שיחת טלפון שהתקיימה בשנה שעברה בין אותו שלום לבין אמא לבן המתגורר במעון “בני ציון”. בשיחה מתלוננת בפניו האם כי בנה חזר מהמעון עם סימני אלימות על גופו וביקשה ממנו לברר את העניין. בתגובה ענה לה שלום (כמה פעמים) באדישות: “מה את רוצה ממני? תפני למשטרה”.

בעקבות הפרסום פנינו ב”שווים” לשר הרווחה מאיר כהן ושאלנו האם הוא מתכוון לנקוט צעדים נגד שלום, וכהן השיב במהלך מסיבת עיתונאים כי שלום הוזמן לבירור והנושא ייבדק איתו. עד כה לא ברור מה עלה בגורל הבירור.

מפרוטוקול הוועדה עולה כי כל הבעיות שהוצגו לעיל אינן מטופלות על ידי המדינה, למרות שכולם מודעים להן ולמחיר הכבד שמשלמים החוסים בגינן. עוד מתברר שהפיקוח התקציבי על המעונות מצד מינהל המוגבלויות למעשה לא קיים.

להלן קטעים מהפרוטוקול של אותו דיון המובאים כלשונם:

יו”ר הוועדה סתיו שפיר: “מאוד הופתעתי שבמשרד הרווחה לא מסתכלים על מידע תקציבי כמעט בכלל, שלא מסתכלים על תלושי שכר בכלל. כששאלתי מנהלי הוסטלים מה השכר של המדריכים ושל המטפלים, בחלק מהמקרים קיבלתי תשובות שונות ממה שסיפרו לי המדריכים בעצמם. כולנו יודעים שהסוגייה של ההדרכה היא אולי החשובה ביותר לדייר שגר באותו בית. האפשרות לחיות ולהכיר את המדריך לאורך זמן היא מאוד מאוד משמעותית לטיפול בו ובכלל לאיכות החיים שלו”.

גדעון שלום, ראש מינהל מוגבלויות: “בנושא של תלושי שכר – אנחנו בעיקרון לא בודקים תלושי שכר של גורמים פרטיים וציבוריים, כי אם היינו רוצים לבדוק את תלושי השכר, אז בעצם היינו ממשיכים להפעיל אותם כמערכת ממשלתית. כל התפיסה בהפעלה של המערכות הפרטיות והציבוריות היא כזו שבעצם השכר שניתן לעובדים נקבע על ידי המעביד שלהם.

“מה שאנחנו כן בודקים זה שהתעריף שאנחנו נותנים מנוצל לטובת הצרכים של האנשים. כאשר יש תלונות של עובדים על פגיעה בהם בנושא של למשל שכר מינימום או חוק שעות עבודה ומנוחה שמחויבים על פי חוק, אז את הדברים האלה אנחנו בודקים. אבל אנחנו לא בודקים את הקטע שמעסיק נותן שכר יותר גבוה או יותר נמוך לאנשים מתוך סך הסכום שאנחנו נותנים לו”.

סתיו שפיר: “אתם לא מוצאים קשר בין תנאי השכר לבין היכולת של אנשים להישאר בעבודה הזאת?”

גדעון שלום: “השכר הוא אחד מהמרכיבים שקובעים את משך השהות של האנשים בעבודה. יש לנו שונות מאוד גדולה שלא נובעת אך ורק מהנושא של השכר. יש אנשים שנמצאים בתוך המערכת, במיוחד במערכת הממשלתית, עשרות רבות של שנים, ובמערכות אחרות נמצאים קצת פחות”.

סתיו שפיר: “אתה יכול לפרט את הממוצע, איפה נשארים ולאיזה טווח זמן?”

גדעון שלום: “במערכת הממשלתית נשארים הכי הרבה זמן, חלקם נשארים גם 30-40 שנה בתפקיד”.

סתיו שפיר: “באיזה גובה שכר?”

גדעון שלום: “זה שונה בין כל אדם לאדם בהתאם לוותק שלו ולתפקיד שלו, אבל אנשים יכולים להגיע למשכורות של בערך 11,000-12,000 שקל בחודש שכר נטו במידה שהם עובדים במשרה מלאה ובשיא הוותק”.

סתיו שפיר: “ואחרי עשר שנים כמה בנאדם ירוויח בעבודה הזאת?”

גדעון שלום: “אני מעריך שבסביבות 7,000-8,000 שקל נטו”.

תיכף נמשיך בתמלול, אך קודם לכן צריך לציין כי המספרים שסיפק גדעון שלום נוגעים אך ורק לעובדים במעונות שמופעלים על ידי משרד הרווחה עצמו. כאלה יש 11 בלבד ברחבי הארץ. הרוב המוחלט של המעונות מופעלים על ידי זכיינים פרטיים, חברות או עמותות, ושם שכר העובדים נמוך בהרבה. לדוגמה, מבדיקה שביצענו בימים האחרונים במחשבון שכר באתר “אולג’ובס” עולה כי שכר של מדריך שיקומי במשרה מלאה בהוסטל עומד על 6,000 עד 6,500 שקלים ברוטו לחודש בממוצע. זאת, לעומת מדריך שיקומי במוסד ממשלתי שמשתכר, לפי דברי שלום עצמו, 7,000-8,000 שקלים נטו, כלומר בסביבות 10,000-11,000 שקלים ברוטו בממוצע. מדובר בפערים עצומים לטובת המוסדות הממשלתיים, והם כאמור המיעוט.

ראש מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה גדעון שלום. צילום מסך מיוטיוב

נמשיך בתמלול:

סתיו שפיר: “7,000-8,000 שקלים נטו זה עדיין פחות מהשכר הממוצע במשק. איזה בנאדם מסוגל להישאר בעבודה כל כך קשה, סוחטת, גם פיזית וגם רגשית ונפשית, לאורך שנים בשכר מינימום אלא אם אין לו שום ברירה אחרת? איזה סוג של אנשים אתה מבקש להשאיר? איזה כוח אדם איכותי אתה מבקש להשאיר בתוך ההוסטלים והמעונות בשכר מינימום? זו עבודה הרי, שאני מצטערת, אבל אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא היה מסוגל לעשות אותה 24/7. היא עבודה מאוד מאוד מאוד קשה וצריך לקבל עליה שכר ראוי”.

גדעון שלום: “אנחנו יכולים לשלוט רק על מה שאנחנו נותנים למסגרות ולא מה שהמסגרת נותנת לאנשים, כי זה שוק פרטי”.

סתיו שפיר: “לא, זה בדיוק המחלוקת. אנשים עם אוטיזם ועם מוגבלות שכלית-התפתחותית הם לא שוק פרטי, הם אחריות של המדינה”.

גדעון שלום: “לא בנושא של השכר, אנחנו לא קובעים למעביד כמה שכר הוא נותן לאנשים שלו”.

סתיו שפיר: “מה התעריפים לשכר של מדריך?”

חנן פריצקי, מנהל אגף בכיר לתקצוב וכלכלה, משרד העבודה והרווחה: “שכר של מדריכים נע בין 8,000 שקלים אם הוא לא מוסמך ועד 11,000 אם הוא מוסמך”.

סתיו שפיר: “איפה המספרים הקסומים האלה 11,000?”

גדעון שלום: “צריך להגיד שזה מה שאנחנו מעבירים, לא בהכרח שזה מה שהעובד מקבל”.

קריאת ביניים: “אז כאן הבקרה שלך צריכה להיכנס לביצוע”.

סתיו שפיר: “תגיד לי את רשימת ההוסטלים בבקשה שבהם מקבלים 11,000 שקל בחודש”.

חנן פריצקי: “אני חוזר ואומר, לא באתי עם נתונים לבדוק שכר של עובדים. אני אומר בפירוש, אני לא יודע שכר של עובדים בפועל”.

סתיו שפיר: “למה זה בעיה לבדוק תלושי שכר? למה אתם מתנגדים לזה כל כך?”

חנן פריצקי: “אני אומר שהחובה שלנו לוודא שכל השכר מגיע אכן לעובדים, אבל אני לא חושב שזה באמצעות בדיקה של תלוש שכר”.

גדעון שלום: “בשביל שאנחנו נעשה את הבדיקה בצורה שאת רוצה, אני צריך להפעיל מנגנון כזה גדול של אנשים, שהיינו מעדיפים שאנשים יישארו בסוף עובדי מדינה. בשביל מה אנחנו עושים את כל המהלך הזה של המסגרות? בשביל מה אנחנו עושים את זה? בשביל לבדוק מחר בבוקר כמה כל עובד מרוויח ובאיזה צורה הוא מרוויח?”

טליה ורד, עבדה כמדריכה בהוסטל, בתו של הסטנדאפיסט רמי ורד, אחות לאח אוטיסט: “אני עבדתי שבעה חודשים בהוסטל בראש העין תמורת 26 שקלים לשעה”.

סתיו שפיר: “אז תלוש שכר זה הכי קל לכם לבדוק. זה פשוט תלוש, אתם רואים תלוש, כמה זמן העובד נשאר במקום ומיהו העובד. הכי קל”.

רמי ורד, סטנדאפיסט ואבא לבחור עם מוגבלות: “למה ההתנגדות לזה?”

גדעון שלום: “מה, לבדוק תלוש”?

רמי ורד: “למה ההתנגדות שהכסף יגיע למטפלים?”

חנן פריצקי: “הסיבה להתנגדות כי אנחנו רוצים לאפשר גמישות, וגמישות היא לאו דווקא דבר שלילי”.

רמי ורד: “אבל זה לא משמעותי אם זה לא מגיע למדריך”.

חנן פריצקי: “אני אומר שאנחנו רוצים לאפשר גמישות”.

רמי ורד: “במה?”

חנן פריצקי: “גמישות למפעיל כי אנחנו נותנים תעריפים זהים”.

רמי ורד: “אתה רוצה לאפשר למפעיל להרוויח יותר כסף כרגע, זה מה שאני מבין”.

חנן פריצקי: “רוצים לתת לי לענות או לא?”

רמי ורד: “לא, כי אתה עונה אותו דבר”.

סתיו שפיר: “אנחנו שואלים שאלה אחרת, במה הגמישות הזאת שמקבל המפעיל מסייעת לדייר בהוסטל?”

חנן פריצקי: “הגמישות הזאת מאפשרת להפעיל מעון”.

סתיו שפיר: “במה היא מסייעת לדייר?”

חנן פריצקי: “היא מאפשרת להפעיל מעון. כי לצורך העניין, רק בשביל הדוגמה, יש מנהלים, יש מקומות שבהם יש הוסטל שהמנהל יהיה מנהל הרבה יותר מוכשר ויקבל שכר טיפה יותר גבוה והעובד סוציאלי יהיה צעיר ויקבל שכר שהוא רק מתחיל… בלי זה אי אפשר יהיה לנהל מעונות, אי אפשר”.

ח”כ לשעבר לאה פדידה: “אתה אומר גמישות, גמישות. לא בושה אחרי שאתה שומע שבעצם לעובדים בקצה לא מגיע כלום? אולי צריך להגיד כשלנו, יש פה כשל”.

גדעון שלום: “לא, אנחנו לא עושים את זה, אנחנו לא הולכים לבדוק 10,000 תלושים של אנשים”.

רמי ורד: “למה אתה מחויב למפעילים יותר מאשר לחוסים?”

גדעון שלום: “אני לא מחויב למפעילים, אני מחויב לעצמי כי אני לא רוצה לבזבז את הכוח אדם שיש לי בשביל לבדוק את התלושי שכר של האנשים”.

רמי ורד: “אני רוצה להגיד משהו על המילה גמישות. הוא מתכוון לגמישות כלכלית”.

גדעון שלום: “גמישות ניהולית.”

רמי ורד: “לא, זה לא ניהולית, זה גמישות כספית… למה אתה מתנגד לטיפול?”

חנן פריצקי: “אני לא בודק את משה, דוד ורחמים. אני בודק שכל השכר שנתתי ניתן לכולם”.

רמי ורד: “אתה מבין שמה שאתה עושה פוגע באוטיסטים”.

חנן פריצקי: “אני לא פוגע”.

עוד בנושא:

שר הרווחה מאיר כהן: “בודקים צעדים נגד ראש מינהל מוגבלויות”

האזינו: כך ענה ראש מינהל מוגבלויות לאם שדיווחה על אלימות כלפי בנה במעון

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

עידן מוטולה

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״