מחר (ד’) תיפתח לראשונה בישראל, תערוכה שבה יוצגו תמונות נדירות של הספורטאים הפראלימפיים בטוקיו 2020, של הצלם גלעד קוולרצ’יק. התמונות, שאת חלקן תוכלו לראות כאן, ממחישות את עוצמתה של הרוח האנושית ואת יכולת האדם להתגבר על כל מגבלה.
במסגרת התערוכה יתקיימו גם הרצאות של ספורטאים פראלימפיים שהשתתפו במשחקים בטוקיו, והן מיועדות לילדים ולמבוגרים כאחד. כמו כן, יתקיימו סיורים והרצאות של קוולרצ’יק על הסיפורים מאחורי התמונות, על כיצד מצלמים באירוע הספורט הגדול בעולם, על סטיגמות ודעות קדומות, על יכולות אנושיות ושינוי תפיסה.
קוולרצי’ק (42), נשוי ואב לשתי בנות מכפר סירקין, החל את דרכו המקצועית כצלם בידיעות אחרונות ומצלם יותר מ-20 שנה. בשנת 2008, הוא פתח בקריירת צילום עצמאית עם התמחות בספורט ובצילומים תת ימיים. יש לו עשרות זכיות בתערוכות שונות וביניהן ‘fipcom’, ‘עדות מקומית’, ו-‘international photography award’. תערוכת היחיד שלו ‘Don’t blink’, המתעדת את העשור האחרון בספורט הישראלי, מוצגת מזה כשנתיים במידטאון תל אביב.
על מטוס בדרך לטוקיו
“במשך שנים אני מנסה להגיע לצלם את האולימפיאדה, אולם זה לא צלח”, הוא מספר ל”שווים”. “בפגישת עבודה שהתקיימה כחצי שנה לפני אולימפיאדת טוקיו, שאלו אותי מטעם הוועד הפראלימפי אם אוכל להגיע. דברים התגלגלו ויום אחד מצאתי את עצמי על מטוס בדרך לטוקיו. למרות ששמעתי המון סיפורים, לא באמת ידעתי לאן אני מגיע, כי לא באמת הכרתי את התחום הפראלימפי. אני לא הבנתי כמה שזה ישנה את התפיסה שלי לעתיד”, מספר קוולרצ’יק.
“הייתי מאוד חדור מטרה לצלם במים. אנשים מכל העולם עזרו לי, עד שהצלחתי להיכנס למים ולהשיג תמונות שרק לבודדים יש, כמו זאת של השחיין עמי דדאון שזכה בשתי מדליות זהב ומדליית כסף. מבחינתי מדובר בתמונה אייקונית ברמה המקצועית וזה הישג חסר תקדים”.
ספורטאים מעוררי השראה
“אולימפיאדה היא חגיגה לספורט, אז מטבע הדברים מדובר באירוע משמח והמוני. אבל פתאום אני מגיע לשם והכל שומם ודי עצוב, כי הקורונה שינתה את הכל. הכיסאות היו ריקים, לא הייתה אווירה של חגיגה, הנוכחים היו רק אנשי תקשורת וספורטאים”, מספר קוולרצ’יק.
“מצד שני, ברגע שפגשתי את הספורטאים הכול השתנה. פגשתי ספורטאית בשם ג’סיקה שנולדה עם עיוותים ברגליים, ושהוריה הביולוגיים נטשו אותה. זוג אמריקאי אימץ אותה ולמעשה הציל את חייה. כשהייתה ילדה כרתו לה את שתי הרגליים והיא התחילה ללכת על פרוטזות. כיום היא השחיינית הכי מעוטרת בפרסים וזה היה מעורר השראה לפגוש אותה”, הוא מספר.
“אומנם הייתי אמור להתמקד רק בנבחרת הישראלית, אבל פגשתי שם באנשים כל כך יוצאי דופן, עד שהרגשתי שאני רוצה לספר את הסיפור שלהם דרך התמונות. למשל ספורטאי מצרי בן 48 שהייתה לו תאונת רכבת ונקטעו לו הידיים, שמשחק פינג פונג עם הפה. פגשתי בספורטאים עיוורים שרצים או משחקים כדורגל. פגשתי בקופץ לגובה גרמני עם פרוטזה, שהביא את התוצאה הכי טובה בעולם כולל של האולימפיאדה הרגילה. פגשתי בקופצת לרוחק שאין לה כפות ידיים כתוצאה מתאונה, שהביאה תוצאות מצוינות ועוד ועוד”.
“הייתי רוצה שיבואו לתערוכה אנשים וילדים עם מוגבלויות וגם כאלה ללא. אני רוצה שיכירו את הספורטאים המדהימים האלה ויביטו עליהם כעל שווים. אם ילדים יפגשו את הספורטאים וישאלו שאלות, זה יעזור להם להבין שכולנו אותו הדבר”, הוא אומר.
“כשהעליתי את התמונות לרשת הן הפכו להיות ויראליות, עליתי לתוכניות כמו הצינור וזה קיבל חשיפה אדירה. החלטתי שאסור שהתמונות האלה ‘יתבזבזו’ ושהן חייבות להיות מוצגות בתערוכה, כדי שכולם יוכלו ליהנות מהפלא הזה.
“אני לא הכרתי לפני כן אנשים עם מוגבלויות, ופתאום הכרתי אנשים שלא נותנים למגבלות שלהם להגדיר אותם, להיפך. הם מתגברים על הקושי כנגד כל הסיכויים. פתאום ראיתי אנשים שחושפים את המוגבלויות שלהם בלי פילטרים. אני רוצה שעוד אנשים ייחשפו לתמונות האלה ואולי גם זווית הראייה שלהם תשתנה, לכן התערוכה הזאת יקרה לליבי”.
התערוכה תתקיים בוולודרום הלאומי ע״ש סילבן אדאמס, בכור שטרית 10, תל אביב, בתאריכים 13.4.22 עד 24.4.22. הכניסה חופשית.
שעות הפתיחה
14/4 09:00 -21:00
15/4 09:00 – 13:00
16/4 16:00 – 21:00
17-20/4 09:00- 21:00
21/4 09:00- 13:00
23/4 16:00 – 21:00
24/4 09:00- 21:00
