זרוע העבודה במשרד הכלכלה הפיצה בסוף השבוע תקנות חדשות בנושא השתתפות המדינה במימון התאמות למעסיקים הקולטים עובדים עם מוגבלויות. עיקרן: פחות השתתפות עצמית למעסיק, ביטול חובת הערבות הבנקאית וסיוע לגופים ציבוריים בהנגשת מקום העבודה.
במשך שלושת השבועות הקרובים יוכל הציבור להעיר הערות על התקנות המעודכנות, ולאחר שקילת כלל ההערות הן ייחתמו על ידי שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה במיל׳ אורנה ברביבאי.
תיקון התקנות מתמקד בשלושה נושאים עיקריים: התיקון הראשון והמשמעותי – בעוד שכעת מעסיקים במגזר הציבורי, לרבות רשויות מקומיות, אינם זכאים לכל סוג של השתתפות במימון התאמות והנגשה לקראת קליטת עובדים עם מוגבלות, בתיקון הנוכחי תשתתף המדינה במימון רכישת ציוד ובהתאמת עמדות עבודה עבור עובדים עם מוגבלות. לפי משרד הכלכלה, תיקון זה יהווה מהפכה של ממש עבור המגזר הציבורי והשתלבותם של עובדים עם מוגבלות במגזר זה.
התיקון השני נוגע להשתתפות העצמית הנדרשת כיום ממעסיקים לביצוע ההתאמות. בתקנות החדשות הופחתה ההשתתפות העצמית ב-50% – מ-5,000 שקלים לכל היותר עד כה ל-2,500 שקלים לכל היותר. מלבד הדרכה ראשונית למעסיק, השתתפות המדינה למעסיק לא ניתנת נכון להיום אם עלות ההתאמה אינה עולה על 1,000 שקלים. במצב זה, מעסיקים אינם מקבלים כל סיוע כאשר מדובר בהתאמות שעלותן נמוכה מ-1,000 שקלים – דבר שמטיל נטל בעיקר על מעסיקים קטנים ובינוניים.
לפיכך, מוצע כי העלות המינימלית של התאמה שמזכה את המעסיק בהשתתפות המדינה תיקבע בשתי מדרגות לפי גודל המעסיק באופן הבא: מעסיק קטן ובינוני, המעסיק עד 200 עובדים (כולל) – העלות המינימלית של התאמה המזכה בהשתתפות המדינה תהיה 250 שקלים. מעסיק גדול, המעסיק למעלה מ-200 עובדים – העלות המינימלית של התאמה המזכה בהשתתפות המדינה תהיה 750 שקלים.
בכך, אומרים במשרד הכלכלה, יקטן הנטל על מעסיקים המבקשים לקלוט עובדים עם מוגבלות, ובפרט על מעסיקים קטנים ובינוניים.
תיקון נוסף עוסק בערבות הבנקאית הנדרשת מהמעסיק. כיום נדרש מעסיק לספק ערבות בנקאית על סך 20% מהסכום שהוא מקבל מהמדינה, עד שיוכיח כי העסיק עובד עם מוגבלות למשך 12 חודשים ובשליש משרה לפחות. מעתה, מעסיקים לא יצטרכו לספקה.
עוד תיקון נוגע לעובדים לקויי שמיעה. לפי התקנות הנוכחיות, המדינה משתתפת במימון התאמות של שירותי תרגום ותמלול רק לעובדים עם ירידה בשמיעה של 50 דציבלים ויותר באוזן הטובה יותר, וזאת לצורך קליטה ראשונית במקום עבודה. כמו כן, התקנות הקיימות אינן מתייחסות להתאמה נוספת לעובד עם מוגבלות בשמיעה, והיא תרגום שפת הסימנים באמצעות מגע, המוכרת כשירותי תיווך תקשורת (שירותי תקתוק), המשמשת אנשים שהם גם חירשים וגם עיוורים.
הגדרה זו של ירידה בשמיעה מדירה קבוצות נרחבות של לקויי שמיעה אשר זקוקים לתרגום ותמלול, ושעל פי הנוסח הקיים של התקנות מעסיקיהם אינם זכאים להשתתפות המדינה במימונן. זאת ועוד, במצב הנוכחי מעסיק של עובד ותיק עם לקות שמיעה לא יכול לקבל השתתפות של המדינה במימון התאמות אלה, הנדרשות לו לעיתים במהלך ההעסקה, למשל לשם השתתפות באירועים חד פעמיים, כגון הרצאות, הכשרות ופעילויות מקצועיות ואחרות במסגרת העבודה.
לפיכך, מוצע בתקנות החדשות כי שירותי תרגום, תמלול ותקתוק יינתנו לכל עובד עם מוגבלות שמיעה, בלי בחינה של דרגת הירידה בשמיעה, הן לצורך הקליטה הראשונית בעבודה אך גם כדי לאפשר לו להשתתף בפעילויות אחרות המתבצעות במסגרת ההעסקה, גם אם אינן נופלות בגדר ההגדרה “קליטה ראשונית”.
