נושאים קשורים

מדריך הביטוח הלאומי: כמה אפשר להרוויח בלי שתופחת קצבת הנכות

בביטוח הלאומי מבהירים: גם כשיוצאים לעבוד דרגת האי-כושר אינה משתנה ובכל מקרה ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה תמיד תהיה גבוהה יותר מקצבה לבדה. כל השאלות והתשובות

14 דיונים ירדו לטמיון: התקנות לחוק המוגבלויות שוב נתקעו

משרד הרווחה משך ברגע האחרון את התקנות שהיו אמורות לעבור בינואר 2024. הסיבה: מחלוקת על שירותים למתמודדי נפש עם מוגבלות קוגניטיבית. ח"כ וולדיגר: "בושה". משרד הרווחה: "הם מקבלים את השירותים ממשרד הבריאות"

כאוס בהסעות החינוך המיוחד בחולון; הורים: "נאלצים להסיע בעצמנו"

כשבוע לפתיחת שנת הלימודים, משפחות בעיר מדווחות על הסעות שלא מגיעות, איחורים ממושכים ונסיעות שמתארכות לשעה. החברה העירונית: "מודעים לבעיות אבל ניכר כבר שיפור"

איבד את שתי רגליו בעזה: אלישע מדן שוריין ברשימת הליכוד לכנסת

לוחם המילואים נפצע אנושות בבית חאנון ואיבד את שתי רגליו באירוע שבו נהרגו ארבעה מחבריו. מאז הפך לדמות המזוהה עם שיקום ואיחוי הקרעים בחברה ואף השיא משואה

לקנות בגדים בחנות עם מתרגם מיידי לשפת הסימנים

רשת האופנה "תמנון" הודיעה על הנגשת כל סניפיה עבור חירשים וכבדי שמיעה בשיתוף חברת הטכנולוגיה והנגישות Sign Now
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזם"יש רגעים קשים, אבל אני לא רואה את החיים בלי הילדים"

"יש רגעים קשים, אבל אני לא רואה את החיים בלי הילדים"

איל נחום, ששניים מילדיו על הרצף האוטיסטי, יוצא במופע "אמורפיה נגד הצורות", שעוסק בקבלת האחר ומשלב מחול, מוזיקה מקורית, וידאו וטקסט

"יש הרבה רגעים קשים ביום יום, אבל אני לא רואה את החיים שלי בלי הילדים" – כך אומר לאתר "שווים", איל נחום (58), אבא לשלישייה – הילל, אביתר ונעמה, בני שבע וחצי. שני הבנים, הילל ואביתר, אובחנו על הרצף האוטיסטי.

נחום, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של תיאטרון מחול ירושלים, יוצא במופע חדש המשלב מחול, מוזיקה מקורית, וידאו וטקסט, ועוסק בקבלת האחר.

סיפור רגיש ומלא הומור

Igul-Letova

המופע מבוסס על ספר הביכורים של נחום, "אמורפיה נגד הצורות". הסיפור מתמקד באמורפיה, דמות חסרת צורה ברורה. הצורות האחרות, המשולש, הריבוע והעיגול לועגות לה רק כי היא שונה. אמורפיה נעלבת ומנסה לנקום בצורות על יחסן כלפיה, אבל לא מצליחה.

הפתרון מגיע בדמותו של ד"ר נעים, הפסיכולוג והמגשר בסיפור, שמזמן פגישה, ומחנך את כל הדמויות לקבלת השונה, בשיחה על רגשות לא נעימים, קבלה עצמית ועוד מסרים חיוביים.

הספר נכתב בהשראת ילדיו של נחום שעל הרצף האוטיסטי, והקושי של החברה לקבלם. מטרת הספר, כמו גם המופע שעליו הוא מבוסס, היא להעמיק את ההיכרות של ילדים עם צורות גיאומטריות בסיסיות, דרך סיפור רגיש ומלא הומור על קבלת האחר.

Igul-Letova

"לא רציתי שזה ייראה כמו עוד ספר ללימוד צורות", אומר נחום, "רציתי שיהיה איור שעוד לא היה. אז למשולש היו פנים משולשות וגם גוף משולש. רצינו שהצורות יהיו כמה שיותר אנושיות ושילדים יוכלו למצוא מכנה משותף בינם לבין הדמויות".

עטיפת הספר - אמורפיה נגד הצורות
עטיפת הספר – אמורפיה נגד הצורות

"לא כל רגע הוא שמח"

הילדים של נחום ובן זוגו ישראל הגיעו לעולם באמצעות אם פונדקאית מתאילנד, כשנחום היה בן 50. בפונדקאות נהוג לנסות להחזיר מספר עוברים, אבל אף אחד לא הכין את השניים לשלישייה. "הורות בגיל מאוחר זה לא פשוט. לא כל רגע הוא שמח, ויש לי גם לפעמים סחרחורות מהם. כל אחד מחפש את תשומת הלב שלנו", הוא מספר.

"לקחתי את הילל לגינה לשחק בנדנדה", נזכר נחום ברגע שהבין שבנו שונה, "ולידו היה ילד נוסף. פתאום, ראיתי מה הילד האחר עושה ומה הילל עושה. הבנתי כמה אני מתאמץ על כל ניסיון של הילל לייצר צליל של אות או משפט, כמה אני מתאמץ ללכוד את הקשב שלו".

נחום מספר שהם פנו למרפאה להתפתחות הילד, כשילדיו היו בני שנה וחצי, אז הילל אובחן עם אוטיזם. "עכשיו כשאני מדבר על זה, אני לא זוכר אותו זוחל בכלל", הוא מספר.

במקביל, גם בנו אביתר אובחן עם אוטיזם, אבל הוא בתפקוד גבוה ולומד בכיתת תקשורת. לדברי נחום, הרופאה הנוירולוגית של אביתר הופתעה מאוד מההתקדמות הגדולה שלו.

איל (למטה מימין), הילל, נעמה, ואביתר. למעלה: שרית (חברת המשפחה) וישראל
איל (למטה מימין), הילל, נעמה, ואביתר. למעלה: שרית (חברת המשפחה) וישראל

"אני גם עובר טיפולים שונים ושיחות, כי אחרת אין דרך באמת להסתגל למצבים שמשנים את החיים", הוא מספר על ההתמודדות שלו כאבא לילדים על הרצף האוטיסטי. "אני לא מהמכחישים. אני עובד בירושלים, חוזר לת"א אחרי נהיגה של שעה וחצי לפעמים שעתיים בפקקים, ואז הילדים צריכים אותי. אני מוצא את עצמי בכל יום מרכיב את הילדים על האופניים לטרמפולינות בפארק הירקון, רק בגלל שהילדים רוצים, כדי שיפרקו שם את האנרגיות והם לא מניחים לי. הם מתחילים להפעיל אותי. אני מוצא את עצמי כל הזמן במצב של עשייה והגוף לא תמיד רענן, אז זה קשה ומאתגר".

"מקפידים שהווליום לא חזק מדי"

"כשהילל השתלב במופע, השתתף ונהנה ממנו, הבנתי שזה סוד ההצלחה של המופע. אם הבן שלי, שמאוד קשה לו לשבת, ישב במשך 50 דקות והיה מרותק לווידאו, משחק, מוזיקה, מלל וגירויים הרבים שהמופע מציע – אז כולם מוזמנים ויכולים ליהנות ביחד עם כל המשפחה", אומר נחום.

לדבריו, בחנוכה הלך עם ילדיו למופעי החג השונים, ונאלץ לסבול את הווליום הגבוה שהקשה מאוד על הילדים. "כשמישהו צועק חזק מדי, הילל שלי שם ישר את הידיים על האוזניים", הוא אומר, "אצלנו, אנחנו מקפידים על נגישות ושהווליום לא יהיה חזק מדי", הוא אומר.

המופע יוצג בפסטיבל ירושלים לאמנויות ב-1.6.22 בשעה 18:00, במתחם הפרסה, וכחלק ממופעי "סל תרבות" של משרד החינוך. את הספר אפשר לרכוש בחנות "טגורי", בדיזינגוף 214 תל אביב, במהלך המופעים, או דרך אתר Eventer.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות