“אין כזה דבר אוטיזם – זה הימנעות ממשהו, הימנעות מאינטראקציה חברתית דינמית” – כך אמרה היום חברת הכנסת גלית דיסטל אטריביאן (ליכוד) בראיון לתוכנית “עניין אישי” בערוץ הכנסת, שעסק בין השאר בדרך הארוכה שעברה עם אחד מבניה, היום בן 22.
בשיחה אמרה הח”כית למראיינת, העיתונאית מורן אזולאי, כי הייתה רוצה להעניק לאחרים מהניסיון ומהידע האישי שצברה בנושא: “אני באמת יכולה לתת כל כך הרבה ידע להורים, בטח במערכת החינוך. אני יכולה לקחת את מה שאני עשיתי עם הילד הזה, ובאמת עשיתי איתו דברים מטורפים”.
אזולאי: מה? יושבת ולומדת איתו לקרוא יחד?
דיסטל אטריביאן: “לא, עזבי. ממש חקרתי את המוח, את לא מבינה, את לא מבינה, לילות שלמים. וגיבשתי תיאוריות וגיבשתי דרכי פעולה”.
אזולאי: הכל את?
“אני, עם המון עזרה מאנשים שלימו אותי. הם לא עבדו איתו, אני הייתי זו שעבדה עם הילד הזה. אף אחד אחר לא. כל הזמן אמרתי לעצמי, זה לא יכול להיות שעה פעמיים בשבוע. זה צריך להיות מהבוקר עד הערב 24/7. וזה מה שעשיתי, כולל לכלוא את עצמי איתו בחדר סגור חודשים, ולא הוא ולא אני יוצאים”.
לדברי הח”כית, היא הבינה מאינטואיציה וגם דרך כתבים שאין דבר כזה אוטיזם: “אוטיזם זה לא דבר, אוטיזם זה הימנעות ממשהו, מאינטראקציה חברתית דינמית, כי המוח לא ממש מצליח להבין אותה. אז הם נבלעים בתוך עצמם. הילד שלי התחיל להיבלע בתוך החור הזה. התחיל לאבד מילים. זה קורה להם בערך בגיל 3”.
דיסטל אטריביאן המשיכה לספר כי השתמשה בכלים מאוד רדיקליים כדי לסייע לבנה: “משכתי אותו מהישער והוצאתי אותו מזה. לא נתתי לו לאכול ולא נתתי לו לשתות, כלום. הוא הכריח את עצמו ללמוד לדבר כדי לשרוד. זה קשה נורא, זה אכזרי נורא. כתבתי על זה ספר”.
הח”כית הוסיפה כי “היום הרבה בתי ספר לחינוך מלמדים את הספר הזה, כדי להראות לסגל המטפל איך אנחנו, הסגל, נראים בעיני ההורים”.
אזולאי: וכשאת מביאה את זה לכנסת, מקום חשוף וציני. את חושבת פעמיים לפני זה?
“פה לא חשבתי פעמיים. אני לא נוטה לדבר על זה הרבה. הוא היום בן 22 ואני מקפידה לשמור על הפרטיות שלו. יכולתי לשים אותו בפרונט, הוא ילד מדהים. אבל באחת הוועדות הראשונות שלי אמרתי לעצמי, גלית, את יושבת על ארסנל של ידע שיכול לעזור להורים. שימי את עצמך ואת הילד בצד ותעזרי. את קופצת למים ואת חוטפת את הסטירה הזו. זה היה להבין לאן באמת נכנסתי”.
דיסטל אטריביאן אמרה בתגובה: “בקשה חריגה לשמאל: הניחו לבן שלי. אל תשתמשו בו כדי להתנגח בי, תהיו בני אדם. את שיטת החדר הסגור פירטתי בהרחבה בספר שלי שאומץ ע”י הורים, רופאים ומורים לחינוך מיוחד ולא בכדי: הילד שחזו שלא ידבר לעולם סיים בגרות מלאה, התגייס לעוקץ ולומד עכשיו משחק. אני גאה באמהות שלי ובעיקר גאה בו”.
