מאת אייל לוי
בפברואר 2019 הגיע דיוויד בלאט עם קבוצתו אולימפיאקוס להיכל מנורה למשחק יורוליג נגד מכבי תל אביב, האקסית המיתולוגית. באותו משחק, מי שהתבונן בבלאט יכול היה לראות כי משהו לא רגיל אצל המאמן המעוטר. הוא התקשה להתנייד סביב הספסל, ולחדר ההלבשה ירד כאשר הוא נאחז במעקה הבטיחות. לאחר כמה חודשים, בקיץ 2019, התגלתה הסיבה. בלאט חשף כי לקה בטרשת נפוצה.
עכשיו, כמה שנים אחרי, הוא חוזר למכבי בעמדה של יועץ מקצועי חיצוני. מה זה אומר? עדיין לא ברור לגמרי. מדובר בתפקיד חדש אצל הצהובים. מה שמסתמן הוא שבלאט יעזור לבנות קבוצה חדשה, אחרי הכישלונות הצורבים של השנה האחרונה, יסייע לגייס שחקנים בכירים ויספק עצות מקצועיות מניסיונו העשיר, כולל למאמן החדש עודד קטש.
במהלך קריירת האימון שלו רשם בלאט הישגים מפוארים: במכבי, בקבוצות אחרות באירופה וב-NBA. יחד עם קבוצתו קליבלנד קאבלירס, בהובלת לברון ג'יימס האגדי, הגיע ב-2015 עד לגמר הליגה הטובה בעולם. שום מאמן ישראלי לא התקרב אפילו להישג כזה.
התפקיד החדש במכבי אולי לא נוצץ כמו הגביעים והמדליות שהצטברו בארון שלו, אבל הוא מלמד לא פחות על האיש בלאט: על הרוח הספורטיבית, על יכולת ההתמדה, על הנחישות להתגבר על קשיים. בספורט קוראים לזה ווינריות.
צריך לומר: מועדון הכדורסל מכבי ת"א אינו מקום פשוט לעבוד בו. בעוד שניצחונות נוטים להתקבל כמובן מאליו ("טוב, אנחנו מכבי"), כישלונות מטלטלים קשות את המערכת, מההנהלה ועד חדר ההלבשה. מספיק להיזכר בפניו של היו"ר שמעון מזרחי במשחקים שבהם הקבוצה מפסידה. במובן הזה, של "סיר הלחץ המכביסטי", ההגעה של בלאט אינה מובנת מאליה. גם אנשים בריאים לא עוברים את זה בקלות.
בראיון לחדשות 13 אמש הבהיר בלאט כי לא יישב על ספסל הקבוצה, רק פה ושם יגיע לצפות במשחקיה. על מצבו הרפואי סיפר כי מדובר במחלה שלא נעלמת ועשויה כל הזמן להידרדר, ושכדי למנוע את זה הוא לוקח טיפול תרופתי וגם מקפיד לעשות כושר גופני. בלאט, כמו האדם המיוחד שהוא, גם אמר שהוא משתדל לתת תקווה לאנשים אחרים שנמצאים במצבו.
אצלנו, בקהילת המוגבלויות, נוהגים לומר שמוגבלות שחוטפים במהלך החיים בדרך כלל קשה יותר להתמודדות ממוגבלות מולדת. כשאתה נולד עם קושי קבוע – זה מה שאתה מכיר, זה מה שאתה זוכר על עצמך. כשאתה נפצע בתאונה ונותר משותק, או כאשר אתה לוקה במחלה כמו טרשת נפוצה אחרי שהיית אדם בריא כל חייך, האתגר הפיזי, ובעיקר הנפשי, מורכב יותר.
בלאט מלמד אותנו שגם עם "מכה קשה בכנף" באמצע החיים ניתן להתמודד: עם עבודה קשה, בלי רחמים עצמיים, עם אופטימיות. והנה עכשיו הוא גם חוזר לספורט שהוא כל כך אוהב. אולי בלי להתכוון, הוא מעביר כאן מסר חשוב של אמונה בעצמך גם אם הנתונים ההתחלתיים אינם משחקים לטובתך.
גם למועדון הצהוב צריך לומר מילה טובה על ההחלטה להחזיר אותו לשורותיו. מעסיקים רבים, לא רק בספורט, יכולים ללמוד מזה משהו חשוב: לאנשים טובים ומוכשרים, גם אם יש להם מוגבלות כזו או אחרת, יש הרבה מה לתרום לארגונים ולעסקים. אפילו למכבי הגדולה.
מכבי הולכת להרוויח לא רק את הידע והניסיון העצומים של בלאט, אלא גם את אהבת הקהל והחיבור שלו למועדון, שהלך ונחלש בשנים האחרונות. האוהדים של מכבי משוועים לסמל. לסמל ישראלי. ישראלי כזה שאפשר לקבל ממנו השראה. הם מצאו אותו.
