נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיחדשותהסא"לית שאחראית על נכי צה"ל יודעת בעצמה מה זו מוגבלות

הסא”לית שאחראית על נכי צה”ל יודעת בעצמה מה זו מוגבלות

לפני כמעט 20 שנה, פציעה קשה הכניסה את סא"ל מיטל סמט למסע שיקום ארוך. אבל זה לא מנע ממנה להגשים את השאיפות החשובות שלה בקריירה: "כשאני יושבת מול פצוע אני יודעת מה עובר עליו"

סא"ל מיטל סמט. צילום - דובר צה"ל
סא”ל מיטל סמט. צילום – דובר צה”ל

“רק אחרי שהשתקמתי החלטתי שהשירות בצה”ל ובמערך הנפגעים הוא בגדר זכות גדולה. אני חושבת שזה הרגע שהחלטתי שאני מעוניינת להישאר בשירות קבע”. כך אומרת ל”שווים” סא”ל מיטל סמט, ראש ענף ליווי פצועי ונכי צה”ל. סמט היא האישה הראשונה עם מוגבלות המכהנת בתפקיד.

“זה קרה כשבועיים לאחר סיום קורס קצינות נפגעים, ב-2003. עברתי פציעה רב-מערכתית, וכמעט כל איבר בגוף שלי נפגע”, היא משחזרת. סמט עברה תהליך שיקום ארוך שהחל בבית חולים ברזילי והמשיך במחלקת השיקום בתל השומר. “התהליך עצמו הוא תנודתי ולא צפוי. היו ימים טובים יותר, וכאלו שהיו יותר מאתגרים. אין ספק שכל שלב בתהליך מחזק ונותן כוחות להמשיך”, היא אומרת, “כיום אני משתדלת לחיות חיים רגילים לצד הפציעה והטיפולים שאני עוברת”.

האנשים שעזרו לה לעבור את המשבר, היו החברים המשפחה, וגם סגל המפקדים והנפגעים שהרעיף עליה אהבה ותמיכה. “היה קשה בעיקר כשעברתי לשיקום יום, ובכל בוקר פגשתי את החיילים שנכנסו למחנה תל השומר בעוד שאני נכנסת לבית החולים. זו תחושה קשה מאוד במיוחד שכל כך רציתי והשתוקקתי לחזור לשירות”, היא אומרת.

מעין סגירת מעגל

סמט מספרת על האופן המיוחד שבו השפיעה הפציעה שלה על בחירת הקריירה: “כשהוקם הענף לליווי פצועי ונכי צה”ל, חשתי שאין תפקיד שיתאים לי יותר מאשר לעמוד בראשו”, היא אומרת.

“הקמת הענף מהווה תחום חדש שלא עסקנו בו בצה”ל והוא ליווי הנכים”, היא מספרת. “שלבי ההקמה בעיצומם, ואני מתעסקת יחד עם הצוות הנפלא שאיתי בצירי עשייה רבים. אני חושבת שהדבר המשמעותי ביותר הוא שנכי צה”ל יראו בסגלי הנפגעים ובצה”ל כתובת לקשר”.

למרות הקושי האישי שהיא עברה, סמט לא מפחדת להציב לעצמה אתגרים משמעותיים בתפקידה החדש: “אני שואפת להקים את הענף המדהים הזה לתפארת. העשייה של הענף, כמו העשייה של כל מערך הנפגעים חשובה מאין כמוה – לא רק בעבור הפצועים ובני המשפחות שלהם, אלא לחוסן של החברה הישראלית”.

סמט גם יודעת שהיא יכולה להביא לתפקידה זווית חדשה שמעטים יכולים להבין, הזווית של חולה משתקם: “אני יודעת מה אנשים מרגישים בתוך תהליך שיקום. מנעד הרגשות הוא כזה שאי אפשר לתאר אותו. כשאני יושבת מול פצוע אני יודעת מעומק ליבי מה עובר עליו”.

מה למדת מנכותך ופציעתך שאת מיישמת היום בתפקיד?
“למדתי שהשמיים הם הגבול, למדתי שצריך להודות על מה שיש, למדתי שצריך לחשוב תמיד חיובי ולעבוד קשה למען המטרות שלך. אני בהחלט רואה בכך שליחות. אני לא מצטערת על מה שקרה לי, כי ככה אני מגשימה את הייעוד המשמעותי כל כך שלי – לשרת במערך הנפגעים”.

“הסלוגן של מערך הנפגעים הוא ‘עומק המחשבה ורוחב הלב'”, אומרת סמט לסיכום. “אני חושבת שכל אדם שמביא עמו לב רחב ואהבת האדם לצד חשיבה עמוקה – מתאים לתפקיד”.

מוקד ענף הפצועים והנכים בצה”ל: טלפון 1111, שלוחה 6

ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות