נושאים קשורים

מרגש: אנשי “בית הגלגלים” מנציחים את המתנדבים שנהרגו ב-7 באוקטובר

חברי עמותת בית הגלגלים, המתמודדים עם מוגבלות פיזית קשה, מובילים מיזם הנצחה לאנשי ובוגרי העמותה שהלכו לעולמם. בין היתר, מופיעים באתר החדש שמותיהם של מתנדבים שנהרגו באירועי השבת השחורה

חוקרים: זה מה שגורם לאוטיסטים עם חום להתנהג “נורמלי”

תופעת "אפקט החום", שמשפרת תסמיני אוטיזם בזמן זיהום של הגוף, נחקרה עד כה רק בעכברים. כעת זוג מדענים ינסה לפתח טיפולים לבני אדם שיחקו את התופעה – גם בלי חום

אחרי הדייט הוא סימס “את נוירוטית ונרקסיסטית”. הוא צודק?

"הוא נישק אותי עם ריח של חומוס ולא זכר מתי היה הסקס האחרון שלו, אז העפתי אותו מהבית". אז למה לרננה יש עכשיו מחשבות שניות...

כך הצלחתי (בסוף) להצביע בבחירות

באמת שרציתי להיכנס לקלפי, אבל הגוף שלי נכנס למצב של סטרס. הרגליים נעו לבדן, ופשוט מצאתי את עצמי עומדת בתחנת אוטובוס ורק רוצה לברוח. זה מה שקרה אחר כך



אירוע בריונות חמור: צילמו נער אוטיסט בשירותים של בית הספר

שישה נערים ממקיף ט' באשדוד נחקרו במשטרה והושעו מהלימודים לאחר שהתעללו בנער בן גילם מכיתת התקשורת, על הרצף. אמו של הילד: "זו טראומה לכל החיים"
ראשיחדשותהסא"לית שאחראית על נכי צה"ל יודעת בעצמה מה זו מוגבלות

הסא”לית שאחראית על נכי צה”ל יודעת בעצמה מה זו מוגבלות

לפני כמעט 20 שנה, פציעה קשה הכניסה את סא"ל מיטל סמט למסע שיקום ארוך. אבל זה לא מנע ממנה להגשים את השאיפות החשובות שלה בקריירה: "כשאני יושבת מול פצוע אני יודעת מה עובר עליו"

סא"ל מיטל סמט. צילום - דובר צה"ל
סא”ל מיטל סמט. צילום – דובר צה”ל

“רק אחרי שהשתקמתי החלטתי שהשירות בצה”ל ובמערך הנפגעים הוא בגדר זכות גדולה. אני חושבת שזה הרגע שהחלטתי שאני מעוניינת להישאר בשירות קבע”. כך אומרת ל”שווים” סא”ל מיטל סמט, ראש ענף ליווי פצועי ונכי צה”ל. סמט היא האישה הראשונה עם מוגבלות המכהנת בתפקיד.

“זה קרה כשבועיים לאחר סיום קורס קצינות נפגעים, ב-2003. עברתי פציעה רב-מערכתית, וכמעט כל איבר בגוף שלי נפגע”, היא משחזרת. סמט עברה תהליך שיקום ארוך שהחל בבית חולים ברזילי והמשיך במחלקת השיקום בתל השומר. “התהליך עצמו הוא תנודתי ולא צפוי. היו ימים טובים יותר, וכאלו שהיו יותר מאתגרים. אין ספק שכל שלב בתהליך מחזק ונותן כוחות להמשיך”, היא אומרת, “כיום אני משתדלת לחיות חיים רגילים לצד הפציעה והטיפולים שאני עוברת”.

האנשים שעזרו לה לעבור את המשבר, היו החברים המשפחה, וגם סגל המפקדים והנפגעים שהרעיף עליה אהבה ותמיכה. “היה קשה בעיקר כשעברתי לשיקום יום, ובכל בוקר פגשתי את החיילים שנכנסו למחנה תל השומר בעוד שאני נכנסת לבית החולים. זו תחושה קשה מאוד במיוחד שכל כך רציתי והשתוקקתי לחזור לשירות”, היא אומרת.

מעין סגירת מעגל

סמט מספרת על האופן המיוחד שבו השפיעה הפציעה שלה על בחירת הקריירה: “כשהוקם הענף לליווי פצועי ונכי צה”ל, חשתי שאין תפקיד שיתאים לי יותר מאשר לעמוד בראשו”, היא אומרת.

“הקמת הענף מהווה תחום חדש שלא עסקנו בו בצה”ל והוא ליווי הנכים”, היא מספרת. “שלבי ההקמה בעיצומם, ואני מתעסקת יחד עם הצוות הנפלא שאיתי בצירי עשייה רבים. אני חושבת שהדבר המשמעותי ביותר הוא שנכי צה”ל יראו בסגלי הנפגעים ובצה”ל כתובת לקשר”.

למרות הקושי האישי שהיא עברה, סמט לא מפחדת להציב לעצמה אתגרים משמעותיים בתפקידה החדש: “אני שואפת להקים את הענף המדהים הזה לתפארת. העשייה של הענף, כמו העשייה של כל מערך הנפגעים חשובה מאין כמוה – לא רק בעבור הפצועים ובני המשפחות שלהם, אלא לחוסן של החברה הישראלית”.

סמט גם יודעת שהיא יכולה להביא לתפקידה זווית חדשה שמעטים יכולים להבין, הזווית של חולה משתקם: “אני יודעת מה אנשים מרגישים בתוך תהליך שיקום. מנעד הרגשות הוא כזה שאי אפשר לתאר אותו. כשאני יושבת מול פצוע אני יודעת מעומק ליבי מה עובר עליו”.

מה למדת מנכותך ופציעתך שאת מיישמת היום בתפקיד?
“למדתי שהשמיים הם הגבול, למדתי שצריך להודות על מה שיש, למדתי שצריך לחשוב תמיד חיובי ולעבוד קשה למען המטרות שלך. אני בהחלט רואה בכך שליחות. אני לא מצטערת על מה שקרה לי, כי ככה אני מגשימה את הייעוד המשמעותי כל כך שלי – לשרת במערך הנפגעים”.

“הסלוגן של מערך הנפגעים הוא ‘עומק המחשבה ורוחב הלב'”, אומרת סמט לסיכום. “אני חושבת שכל אדם שמביא עמו לב רחב ואהבת האדם לצד חשיבה עמוקה – מתאים לתפקיד”.

מוקד ענף הפצועים והנכים בצה”ל: טלפון 1111, שלוחה 6

ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות