"המחשבה שהקצבה אמורה להחליף אפילו קצת משכר העבודה היא לא נכונה ולא מציאותית", אומר ל"שווים" נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, דן רשל, שנכנס לתפקידו לפני יותר משנה. הנציב, אדם עם מוגבלות בעצמו המתנייד בעזרת כיסא גלגלים, אומר זאת בעקבות העלייה הצפויה החודש של הדיסריגארד מ-5,300 ל-5,962 ש"ח, והאפשרות לבטל את חוק לרון, שהועלתה בידי ארגוני הנכים השונים.
"כל אדם עם מוגבלות שיש באפשרותו לצאת לעבוד, לא היינו רוצים שיהיה בסיטואציה שהוא עוסק בחישובים כלכליים – כמו האם כדאי לו לצאת לעבוד בכלל", הוא מסביר. "לאנשים עם מוגבלות יש הרבה יותר הוצאות מאשר אנשים ללא מוגבלות. הקצבה אמורה לעזור להם".
על השאלה "למה שהמדינה תממן קצבאות לאנשים עם מוגבלות שיש באפשרותם לעבוד ולהרוויח, לעיתים, סכומים נאים?" הוא עונה בלי היסוס: "התשובה לזה היא שההכנסות שהמדינה תרוויח מזה, והפריון שיגדל במשק ובכלכלה במדינה כתוצאה מזה, הם כל כך הרבה יותר גדולים מאשר ההוצאות של המדינה על הקצבאות. אין לנו ספק שהעלייה בפריון במשק, שתבוא לידי ביטוי בתוצר, תהיה הרבה יותר גדולה מאשר ההוצאות שהמדינה משלמת לאנשים עם מוגבלות, שצריכים לקבל גם קצבה וגם משכורת".
"המשרדים לא משחררים נתונים"
רשל טוען כי למרות מאמציו השונים, במשרד האוצר והביטוח הלאומי לא משתפים איתו מידע על נתונים אלו שיאפשר לו להוכיח את טענותיו. במהלך בדיקה שעשינו ב"שווים" עלתה טענה כי החוק עצמו אוסר על העברת המידע מתוקף הגנה על הפרטיות של ציבור הנכים בישראל. עוד נטען כי נעשו בעבר ניסיונות להעברת המידע גם מהייעוץ המשפטי של שני המשרדים, ונמצא שאין אפשרות להעביר את המידע הרגיש.
"למרבה הצער, הגופים שיש להם את הנתונים כמו משרד האוצר והביטוח הלאומי, לא אוהבים ולא רוצים לשחרר נתונים כי הם חוששים שאם יתפרסמו, יהיה אפשר להציג דברים שונים המנוגדים למדיניות שלהם", טוען הנציב. "לא רק מהנציבות הם רוצים להסתיר מידע – אלא באופן כללי. למה עד היום משרד האוצר ואגף התקציבים לא בדקו את הנושא הזה? זו העבודה שלהם לעשות את הבדיקות הכלכליות האלה". לדבריו של רשל, באוצר חוששים ממסקנות שלא נוחות להם בעקבות פרסום הנתונים.
גורמים שאיתם שוחחנו אומרים כי בביטוח הלאומי עורכים דוחות באופן סדיר ותדיר, ומעבירים את הנתונים שיש בכוחם לתת מתוקף החוק אל הנציבות, "ותפקידה הוא לפרסם את הנתונים האלה".
ביטוח לאומי: "העברת המידע אסורה בחוק"
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה לדברים: "מדיניות הביטוח הלאומי היא לסייע ולעזור לכל מי שזקוק לכך, ולראיה – המאבק המשותף עם ארגוני הנכים להעלאת קצבאות הנכות. תמוהה בעינינו האמירה המאשימה מצד הנציבות, כשבפועל היא זו שמקבלת את הדוחות שאנחנו כותבים עבורה ומפרסמת אותם בשמה. מידע אחר, שהנציב אולי רומז עליו, אסור באופן מפורש בפרסום על פי החוק. יש חשיבות לזהירות בהעברת מידע פרטי ואישי על אזרחים".
עוד נמסר מהביטוח הלאומי כי "הלשכות המשפטיות של שני הארגונים אמרו חד וחלק כי מדובר בהפרה בוטה של חוק ההגנה על פרטיות הציבור – והוא יודע את זה. עצוב לנו לראות שלמרות שכל המידע הנדרש קיים אצלו, הן מהביטוח הלאומי והן מהלמ"ס, הנציב בחר להתנסח באופן הזה. הביטוח הלאומי ימשיך לשרת את הציבור ויעביר כל מידע רלוונטי לטובת סיוע וקידום מדיניות, ולא במחיר של פופוליזם, הפרת הפרטיות או עבירה על החוק".
במשרד האוצר סירבו להגיב לנושא.
כיצד עודכן הדיסריגארד?
כזכור, בינואר 2023 עודכנו קצבאות הנכים בעקבות הסכמה בין הארגונים המייצגים אותם למדינה, במסגרתה הוחלט להצמידן לשכר הממוצע במשק. מינואר 2020, כשהחליטה המדינה על הקפאת ההצמדה, ועד לדצמבר 2022, עלה השכר הממוצע ב-12.5%.
בניכוי התוספת האחרונה שקיבלו הנכים בשיעור של 2.5%, נקבע כי מינואר 2023 תעלה הקצבה ב-9.82% (נכות כללית, שירותים מיוחדים, ילדים נכים ועוד). במקביל אליה עודכן גם הדיסריגארד, אך במלוא 12.5% של ההצמדה לשכר הממוצע – מ-5,300 ל-5,962 שקלים. המשמעות היא שמעתה תופחת קצבתו של אדם המקבל קצבת נכות שיוצא לעבוד החל משכר ברוטו של 5,962 שקלים בחודש, כמובן בהדרגה.
