בית המשפט פסק לאחרונה פיצוי בגובה 13.5 מיליון שקלים, שיחולקו לאנשים עם מוגבלות בראייה שנוסעים ברכבת ישראל. כך עידכן היום ארגון “בזכות” – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.
אדם עם מוגבלות בראייה הגיש תביעה ייצוגית נגד רכבת ישראל, בשל אי הנגשת כל התחנות לאנשים עם מוגבלות בראייה, תוך הפרת חובות הנגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כך למשל, נמצא שלא בכל התחנות יש שילוט מתאים לאנשים עם מוגבלות, שאין פס אזהרה בולט במקומות שעלולים להוות סכנה, כמו לפני מדרגות, שמכונות לרכישת כרטיסים אינן נגישות לאנשים שמתניידים בכיסאות גלגלים ולא לאנשים עיוורים, ועוד.
בית המשפט ציטט בפסק הדין מתוך החוויה של התובע בתחנת הרכבת: “עמדתי כמו טמבל כמה דקות, ידעתי שיש מדרגות, לא ידעתי איפה הן. הפחד הכי נורא זה ליפול במדרגות. חיכיתי שיגיע מישהו והלכתי אחריו, ולפי תנועות הרגליים שלו הבנתי איפה המדרגות. למה? כי המדרגות לא מסומנות. עם כל הכבוד למה שעשתה הרכבת, אם היו עושים מה שצריך לפי התקנות, דואגים לסיפור הזה, לא הייתי עומד שם כמו טמבל ומחכה שמישהו יעבור.”
בית המשפט עמד בהחלטתו על חשיבות ההנגשה: “הנגשת מבני ציבור ותחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות היא בעלת חשיבות עליונה בהקלת הקשיים שהם מתמודדים עימם ובהקלת ההתמודדות עם הגבלת העצמאות הנגזרת מן המוגבלות. שומה על החברה לתת פתרונות ראויים שיקלו על התנהלות עצמאית ככל האפשר של אנשים עם מוגבלות. לשם כך נחקק חוק השוויון. המטרה היא להקל ולשלב, לאפשר עצמאות מירבית, פרטיות וכבוד”.
מנגד, נציגי הרכבת טענו שהם עוזרים לאנשים עם מוגבלות בראייה בדרכים אחרות, למשל על ידי סיוע של עובדי הרכבת. על כך אמר בית המשפט: “עם כל ההערכה, אין הדבר פוטר את הרכבת ממילוי הוראות הדין. יתרה מזו, חוק השוויון מבקש להעצים את האפשרויות של אנשים עם מוגבלויות לעצמאות על ידי יצירת מרחב ציבורי שיאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע בו בביטחון. פתרון שכרוך בבקשת עזרה אינו עוזר להשגת מטרה חשובה זו, ומשום כך אין לראות בו מענה ראוי לצרכים. קודם יש לעמוד בדרישות הדין, ואחר כך להוסיף עליהן, ולא להחליט בשם הקבוצה או בשם המאסדר מה טוב לקבוצת האנשים עם מוגבלות.”
כאמור, בית המשפט פסק פיצוי של 13.5 מיליון שקלים, שיחולק לאנשים עם מוגבלות בראייה שנוסעים ברכבת. הדרך לפנות ולבקש לקבל חלק מהפיצוי תפורסם בהמשך.
