יו”ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח”כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), הודיע אתמול כי הוועדה תבחן מחדש את גובה הדיסריגארד הנוגע לאנשים עם מוגבלויות שיוצאים לעבודה. “הוועדה מבקשת לדון מחדש באפשרות לקבל את מלוא קצבת הנכות עד רמת השכר הממוצע במשק”, אמר אייכלר במהלך דיון מיוחד שנערך בוועדה בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.
נכון להיום, בעקבות העלאה שהתבצעה בסוף 2022, עומד הדיסריגארד על כ-5,900 שקלים ברוטו בחודש. המשמעות שלו היא שברגע שאדם המקבל קצבת נכות יוצא לעבודה ומשתכר מעל סכום זה (ברוטו), המדינה מתחילה לקזז לו מהקצבה, כמובן בהתאם לגובה השכר שהוא מקבל. ככל שהמשכורת גבוהה יותר, כך הקיזוז מקצבת הנכות הולך וגדל.
השכר הממוצע במשק עומד כיום על כ-11,800 שקלים. אם המהלך של אייכלר יתממש, עובדים עם מוגבלות יוכלו להשתכר עד לסכום זה מבלי שהמדינה תיגע להם בקצבת הנכות.
הדיסריגארד מעמיד נכים רבים בדילמה: האם לצאת לעבוד ולסכן מבחינתם את הקצבה, או לוותר ולהמשיך להתקיים על בסיס הקצבה בלבד. הדס גלילי, שייצגה בדיון את איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים, כינתה את הדיסריגארד “עידוד שלילי להעסקת אנשים עם מוגבלות”. לדבריה, “כל עוד יש קשר ותלות בין הקצבה לבין יציאה לעבודה והכנסה, אנשים עם מוגבלות לא יעשו הכשרות מקצועיות ולא ייצאו לעבוד.
“יש מעסיקים נהדרים שפותחים את הדלת”, ציינה גלילי, “אבל אנשים עם מוגבלות לא רוצים לסכן את רשת הביטחון המרכזית שלהם, שזו קצבת הנכות. אנשים כאלה יכולים חלילה לחלות מחר ולא להיות תפקודיים, והם חייבים את רשת הביטחון הזו”. גלילי אמרה שלדעתה יש להעלות את סכום הדיסריגארד ל-15 אלף שקלים ברוטו בחודש, “אחרת אנחנו מסלילים אנשים עם מוגבלות למקום לא נכון. צריך גם לזכור שלאנשים האלה יש הוצאות רבות נוספות שאין לאנשים אחרים”.
“עוד ועוד חברות מצטרפות ל’שווים בתעסוקה'”
במהלך הדיון הוצגו גם תוכניות להשתלבות בתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. עינת זינגר בר, מנכ”לית הפורום הכלכלי חברתי בנשיאות המגזר העסקי, סיפרה על פרויקט “שווים בתעסוקה”, יוזמה של מפעל הפיס, אתר “שווים”, הפורום הכלכלי חברתי וקרנות הביטוח הלאומי. “מטרת השותפות היא שמעסיקים יקלטו עובדים עם מוגבלות לא מתוך חסד אלא מתוך הכשרה מקצועית”, אמרה זינגר בר וקראה למדינה להעמיד תקציב ייעודי לנושא ולקבוע לו יעדים ברורים ומדידים.
שי לירז, מנהל התדמית של מפעל הפיס, סיפר כי שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוא אחד התחומים המרכזיים שבהם עוסק הפיס בשנים האחרונות. “יחד עם אתר ‘שווים’ יזמנו את ‘שווים בתעסוקה’, שזה פרויקט שמכשיר אנשים עם מוגבלות לעבודה בתקשורת, כשהמטרה המרכזית היא לשנות את העמדות של הציבור כלפי אוכלוסייה זו”, אמר לירז. “קיימנו כבר שלושה קורסים בשיתוף רשת 13 ועוד שניים בשיתוף ‘ידיעות אחרונות-ווינט’. יש לנו כעשרה בוגרים שכבר השתלבו במשרות בתעשייה.
“וזה לא נגמר כאן”, המשיך לירז, “אנחנו גם מזמינים מעסיקים מענפים אחרים במשק להצטרף אלינו ולפתוח הכשרות לעובדים עם מוגבלות, שבסופן מחכה להם השמה. חברות גדולות כבר הצטרפו ליוזמה, כמו מייקרוסופט, סיסקו, רשת פתאל, סלקום, פרטנר ועוד. הפורום הכלכלי חברתי נמצא בקשר עם עוד עשר חברות שמעוניינות לפתוח הכשרות כאלה בקרוב”.
“בכל פעם דחו אותי בראיון עבודה”
אביחי חיים, בוגר קורס תקשורת של “שווים בתעסוקה” ועיתונאי באתר “שווים”, תיאר את הקשיים שניצבים בפני אנשים עם מוגבלויות כאשר הם מבקשים להיכנס לתחום התקשורת. “למרות שהיה לי ניסיון עשיר בתחום, בכל פעם כשהגעתי להתראיין למקום עבודה דחו אותי”, הוא סיפר. “פעם אמרו שקיבלו מישהו אחר, פעם אחרת שאני מוכשר מדי לתפקיד. הייתה אפילו מגישה בכלי תקשורת שישבה בראיון ובכתה מהסיפור חיים שלי. בסוף הגעתי לאתר ‘שווים’, שם כל הכותבים עם מוגבלויות, ובארבע שנים האחרונות עשיתי התקדמות מקצועית גדולה”. בסוף דבריו מחאו לו הנוכחים הנרגשים כפיים.
טל בסכס, מנכ”ל החברה למתנ”סים, סיפר על פרויקט “פברואר יוצא מן הכלל”, שבמסגרתו נערכו החודש מאות אירועים בכל רחבי הארץ בהשתתפות אנשים עם וללא מוגבלות. המטרה, אמר סבכס, היא לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילות וביישובים שלהם, כאשר האתגר העיקרי הוא שינוי הדעה הקדומה כלפיהם. גם פרויקט זה נעשה בשיתוף מפעל הפיס, אתר “שווים” והפורום הכלכלי חברתי.
אייכלר: “נתעדף חקיקה לקידום הכשרות”
בסיכום הדיון הבטיח אייכלר כי הוועדה תתעדף חקיקה שתקדם תוכניות הכשרה מקצועיות לאנשים עם מוגבלות, תוך יצירת יעדים מדידים. “עלינו לוודא שהשכר לעובדים אלו וגם פריון העבודה שלהם יהיו ראויים ומקור לגאווה וסיפוק”, אמר היו”ר. “הוועדה מברכת את כל מי שעוסק בנושא, כולל החברה למתנ”סים, מפעל הפיס, אתר ‘שווים’ ועוד. הוועדה קוראת להמשיך בפיתוח תוכניות הכשרה בתיאום עם המעסיקים”.
בנוסף, אמר אייכלר כי על הממשלה לבנות תוכנית שתחבר בין היצע המועמדים עם מוגבלות לבין הביקוש מצד המעסיקים, “כדי שלא יהיה קצר שיפריע לאנשים האלה להתחיל לעבוד. צריך לזכור שהממשלה עצמה היא מעסיק גדול במשק, והיא מחויבת על פי חוק להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלות. אנחנו מקווים שהממשלה תעמוד בזה, ומבקשים שנציבות שירות המדינה תדווח לנו על הביצוע של החוק”.
