בעל דירה בראש העין תבע דיירת של חברת “עמידר” המתגוררת עם ילדה הנכה, בטענה שעגלת הנכה שבה נעזר הצעיר מפריעה לשטח הציבורי בבניין. עוד טען בעל הדירה בתביעה כי העגלה חוסמת את הגישה לארון מוני המים וכיבוי האש, ועל כן מהווה סכנה בשעת חירום.
“מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית, ויש לדחות אותה על הסף”, אמרו בחברת “עמידר” לאחר הגשת התביעה נגד הדיירת שלהם. בתגובה לכתב התביעה מסרה “עמידר” כי העגלה מוצבת בצמוד לדלת הדירה, ולא במרכז המשותף של הדיירים. הדיירת טענה כי ניתן להזיז את העגלה, ואף להכניסה לתוך שטח ביתה, אך היא מהווה סכנה לבנה בשל מצבו הרפואי.
“שימוש הולם בשטח המשותף”
בתום דיון, ובסמכות שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, המפקח על רישום מקרקעין מאיר פורת קבע כי התביעה נדחית, והצבת העגלה של הילד מחוץ לדלת ביתה של השוכרת הוא בגדר שימוש סביר בשטח המשותף.
“במהלך הביקור התרשמתי כי הצבת עגלת בנה הנכה של הדיירת בפתח דירתם לא מהווה ניסיון לתפיסת חזקה ייחודית ברכוש המשותף, ולא מדובר בחפץ נייח שפוגע בגישתם של דיירים אחרים לרכוש המשותף”, פסק המפקח בפסק הדין. עוד הוא קבע, כי הצבת העגלה בפתח הדירה מהווה שימוש סביר ברכוש המשותף, בייחוד לאור העובדה שמדובר בעגלה המסייעת להנגשה עבור בנה הקטין עם המוגבלות.
“בשל מציאות החיים שנכתבה לדיירת, עליה להשאיר את העגלה מחוץ לדלת ביתה”, כתב בפסק הדין. “עוד התרשמתי, שהשימוש שמבצעת הדיירת בכך שהיא מצמידה את עגלת בנה הנכה לדלת דירתה במסדרון המוביל אליה, אינו מונע שימוש דומה מבעלי דירות אחרים בבית המשותף”.
פורת ציין לבאות כי “כל אדם הרוכש דירה בבית משותף צריך לדעת שרכש נכס עם מגבלות, ולא ככזה העומד בחלל ריק. לכל דייר בבית המשותף יש זכות לעשות שימוש שווה ברכוש המשותף. מנגד, עומדת חובתו לדאוג שזכות זו הנוגעת לדיירים האחרים אינה נפגעת”, סיכם.
