“ההצעה לתיקון חוק מקצועות הבריאות היא מופרכת, הזויה ומסוכנת” – כך אמרה יו”ר האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, ד”ר אסנת סגל, בכנס החירום שקיבל את הכינוי “הצלת מקצועות הבריאות”. הכנס נערך שלשום (שלישי) בכנסת בהנחייתה של העיתונאית לינוי בר גפן. מנגד, ח”כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה “עקץ” את המתנגדים במהלך דיון אתמול בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת ואמר כי החוק שלו (תיקון מקצועות הבריאות) יתקדם על אף כל הארגונים שלא רוצים אותו.
הדברים של ד”ר סגל נאמרו בתגובה להצעת החוק של המפלגות החרדיות בקואליציה, שמבקשות לאשר הכשרה מקוצרת ללא תואר אקדמי למקצועות פרא רפואיים כגון ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת – הצעה שמעוררת ביקורת רבה מצד בעלי המקצועות האלה כלפי המהלך. ההצעה מגיעה בין השאר על רקע הרצון של ראשי המפלגות החרדיות לשלב יותר נשים חרדיות בשוק התעסוקה.
הכנס נערך ביוזמת ח”כ עופר כסיף (חד”ש-תע”ל) וח”כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), שהביעו בדיון התנגדות נחרצת, יחד עם עוד חברי אופוזיציה, להצעת החוק. אכזבה רבה נרשמה בקרב מארגני הכנס. לטענתם, הוא היה חד צדדי לאחר שאף ח”כ מהקואליציה לא הגיע אליו, כמו גם נציגי משרד הבריאות וההסתדרות.
בהסתדרות טוענים בכלל כי המחאה של הארגונים והחששות שלהם מיותרים מכיוון שהמפלגות החרדיות לא הולכות להעביר את הצעת החוק לתיקון מקצועות הבריאות, ושהוא יבוטל. כך אמר גם ל”שווים” לאחרונה יו”ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות אלי גבאי.
ד”ר ענת אלבז שניידרמן ורביטל גל, יו”ריות משותפות של החברה הישראלית לריפוי בעיסוק, התייחסו בדיון לסכנות הגלומות לדעתן בהצעת החוק. “זו סכנה גם למטפלות, גם למטופלות ולמטפלים”, אמרו. “יש בהצעה זלזול בחיי אדם וברמת המקצועיות הנדרשת ממטפלים. לא ניתן למכור חיי אדם. המטפלים והמטפלות שלא יוכשרו יגרמו נזק אדיר למטופלים”.
ד”ר סגל הוסיפה כי “מי שייתן להצעת החוק הזו יד הוא פושע ופוגע באוכלוסיות מוחלשות ובהן זקנים וילדים. לנשים חרדיות יש היום אופציות אקדמיות נפלאות לרכוש מקצוע. אין צורך לפתוח מסלולים לא מפוקחים בחדרים אפלים. זה יפגע במקצוע וכמובן בציבור מקבלי השירות – קודם בחרדים ואחר כך בכולם. אקדמיזציה של מקצועות הבריאות נהוגה בכל העולם. לא נפקיר את המקצועות שלנו”.
גם פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור, התריע כי פגיעה ברמה האקדמית של המטפלות והמטפלים היא סכנה לבריאות הציבור. “בלי מקצוענות אין טיפול איכותי”, אמר בדיון. “אנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות. לא פותרים בעיה על ידי יצירת בעיה גדולה יותר”. לטעמו צריך לשפר תנאי העבודה במקצועות אלה, להעניק מלגות ללימודי המקצוע ולייצר עוד תוכניות הכשרה אקדמיות.
ח”כ כסיף אמר בכנס: “יש זלזול הולך וגדל באקדמיה, וזה קשור גם להתייחסות השערורייתית לנושא ההכשרה במקצועות הבריאות. אנחנו רואים שיש כאן סכנה ממדרגה ראשונה לאנשים ולנשים שנזקקים לשירותים של המקצועות האלה. כל אדם ראוי לטיפול המקצועי והטוב ביותר. כדי לתת את הטיפול הראוי והטוב ביותר צריכה להיות ההכשרה הטובה ביותר”.
“אינטרסנטים מושכים את התחום אחורה”
ח”כ טטיאנה מזרסקי הצטרפה לדברים: “מקצועות הבריאות הם לא תחביב. יש תחושה שמשרד הבריאות, שאמור לפקח על איכות הטיפולים המוצעים לציבור, הופך שותף לזלזול עמוק בבריאותם ונפשם של אזרחי ישראל ומוכן לקבל כוח אדם ירוד ולסגת אחורה ברמת הטיפול. אנחנו חייבים לעצור את נסיון שנמוך ההכשרה של מקצועות הבריאות המצריכים כיום תואר אקדמי ופרקטיקום של שעות רבות. במקום לשאוף לשדרוג, שכלול ושיפור שירותי בריאות, יש אינטרסנטים שמושכים אחורה ומובילים את התחום לרמה נמוכה ולא מקצועית. זאת פגיעה בבריאות האזרחים, ילדים ומבוגרים, אשר אמורים ליפול בתמימותם לידיים לא מקצועיות העלולות לגרום להם נזק”.
ח”כ אחמד טיבי (רע”מ-תע”ל), יוזם החוק המקורי לעיסוק במקצועות הבריאות, הדגיש כי לחוק שלו הייתה מטרה הפוכה לחלוטין ממה שמוצע כעת. “ביקשנו לקדם מקצועיות ומקצוענות”, הסביר בכנס, “ילדים צריכים לקבל את הטיפול הטוב ביותר, אין מקום להנחות. לא נסכים להפיכה משטרית נגד מקצועות הבריאות. חייבים לשמור על דרישות הסף למקצועות”.
ח”כ קארין אלהרר (יש עתיד), המתניידת בכיסא גלגלים, הייתה שותפה לכאב שהובע בכנס. “מי ירצה ללכת להיות מטופל אצל מישהו שלא הוכשר לכך?” שאלה, “איזה הורה יסכים שיעשו ניסוי בילדיו? היינו רוצים שיהיו מטופלים סוג א’ וסוג ב’? ההצעה היא עוול גם למטפלים וגם למטופלים”.
