לאחר שמשרד הבריאות הודה כי במשך 30 שנה, בניגוד למה שנכתב בחוק, גבה מהורים לילדים בגני תקשורת אלפי שקלים רבים מדי שנה על טיפול בריאותי מקדם (טב”מ) – עכשיו הוא מבקש “לסגור את החור” באמצעות חקיקה חדשה. הצעד נעשה למרות שאלפי הורים פנו למשרד הבריאות דרך עצומה ברשת בבקשה נואשת לסגת מהתשלום הלא חוקי שמכביד מאוד על מצבם הכלכלי. נכון להיום מדובר בסכום של 8,592 שקלים בשנה.
ב-5 במרץ הגיש המשרד תזכיר חוק חדש שלטענתו מתקן את “העוול ההיסטורי” 30 שנה אחורה ו”מכשיר” מחדש את השתתפותם של ההורים במימון הטב”מ. בתזכיר נכתב כך: “לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ביום 5.3.95, פורסמה ברשומות הודעה בדבר תנאים ותשלומים לשירותי בריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע. תכליתה של ההודעה הייתה לפרט את התנאים והתשלומים שהיו נהוגים ערב תחילתו של חוק בריאות ממלכתי, אך היא לא הייתה אמורה לשנות את המצב שהיה קיים ערב כניסת החוק לתוקפו, אלא רק לשקפו. בשל טעות, נכתב בהודעה כי שירותי הטב”מ, שירותים לאוכלוסיות מוגדרות בגנים טיפוליים, ניתנים ‘ללא תשלום’, להבדיל מהשירותים הנוספים שפורטו”.
לטענת המשרד, למעט תקופה מסוימת בתחילת שנות האלפיים, שבה התעורר ספק, שהוסר בהמשך, לגבי חוקיות הגבייה, ועל כן היא הופסקה זמנית, הייתה נהוגה ועדיין נהוגה השתתפות עצמית של הורים במימון הטב”מ בסכום שהתעדכן מעת לעת. “מדובר, אם כן”, נכתב לסיכום תזכיר החוק החדש, “בטעות בלשון ההודעה אשר עומדת בניגוד למצב שהיה נוהג ערב תחילתו של החוק, לפיו חלה השתתפות הורים בתשלום עבור שירותי הטב”מ בגנים טיפוליים, וזאת בסכומים שאושרו על ידי משרד הבריאות. הודעה זו מתקנת את הטעות האמורה”.
תיקון הטעות הגיע בהמשך לצו על תנאי שהוציאו שלושה שופטי בג”ץ למשרד הבריאות, שהורה לאנשיו לנמק בתוך 60 יום מדוע הגבייה, “שלעמדת המשרד עצמו מקורה בטעות”, לא תבוטל באופן מיידי. בג”ץ נתן למשרד גם את האפשרות לתקן את החוק שמטיל את האחריות למימון הטב”מ על משרד הבריאות, על מנת שהשתתפות ההורים תהיה חוקית. המשרד בחר באפשרות של התיקון, ולכן נראה שהנטל הכלכלי על ההורים יימשך.
“אי אפשר לתקן חוק 30 שנה אחורה”
עו”ד מיכאל זץ, מנהל חטיבת הקהילה באלו”ט, טען בפני אתר “שווים” שאי אפשר לתקן חוק 30 שנה אחורה. “אין דבר כזה”, קובע זץ, “המטרה שלנו היא שהמדינה תישא בעלות הכוללות של סל הטב”מ. בג”ץ אמר למשרד הבריאות שאין לו סמכות לגבות כספים, חד וחלק. אף אחד לא דיבר על לתקן את החוק 30 שנה לאחור. זה לא עומד בשום סטנדרט. אם יעשו תיקון חקיקה מ-1994, הם יקבלו מאיתנו עוד עתירה כי זה פשוט לא חוקתי”.
עו”ד זץ ביקש להתייחס גם ליוקר המחיה בישראל שגובה מההורים מחיר כבד. “המדינה מדברת כל הזמן על הנושא הזה, ויש כאן הזדמנות לבוא ולהקל על ההורים לילדים המיוחדים”, הוא אומר, “הם לא עושים את זה. במקום לבוא ולתקן עוול של שנים – הם באים לקבע אותו. לא ניתן להם”.
עו”ד ציפי נגל אדלשטיין, מנכ”לית “אותי – עמותה ישראלית לאוטיזם”, מסרה בתגובה: “זעקת ההורים צודקת, ברורה ונוקבת. התיקון שמבקש משרד הבריאות לתקן באמצעות תזכיר החוק מכשיר את גביית הכסף מההורים על שירותים להם הם זכאים על ידי המדינה. נמשיך להיאבק למען ההורים ולמען מימוש זכויותיהם לקבל טיפול בריאותי מקדם מלא לילדיהם”.
“משרד הבריאות מפר את החובות שלו”
העתירה לבג”ץ הוגשה בשנה שעברה על ידי אלו”ט, באמצעות עורכי הדין מוטי ארד ונוי מצליח, והעמותה לילדים בסיכון (“אותי”), באמצעות עורך הדין יונתן ברמן. “משרד הבריאות מחויב מכוח החוק לממן באופן מלא את הטיפול הבריאותי המקדם”, טענו העותרות, “כאשר המימון מועבר ישירות לספק אשר מעניק את הטיפול בגני התקשורת. חרף זאת, בפועל משרד הבריאות לא נושא במלוא מימון היקפו של הסל, והורי הילדים נדרשים לשאת בעצמם בחלק מעלויות הטיפול בהיקף של מאות שקלים בחודש. לדרישה זו מההורים אין עיגון חוקי”.
לטענת אלו”ט ו”אותי”, התנהלות משרד הבריאות מהווה הפרה של החובות המוטלות עליו מכוחו של חוק הבריאות: “מצב בו מחד, חובת המשרד לספק לילדים עם אוטיזם סל טיפולים שכולל 14 שעות טב”מ, ומאידך, התחמקותו של המשרד ממימון מלא של 14 השעות האלה – הוא חריגה מסמכות ובלתי סביר”.
מנגד, משרד הבריאות טען כי במסגרת עתירה לבג”ץ משנת 2005 הושגה הסכמה עם העותרים (אלו”ט לא הייתה חלק מהם) על השתתפות ההורים במימון הטב”מ בסך של 552 שקלים לחודש, כאשר סכום זה יעודכן כל שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות. עוד טענו במשרד כי מאחר שעל פי המצב ערב תחילתו של חוק הבריאות (2005) נגבתה מההורים השתתפות עצמית עבור הטב”מ, ניתן היה להמשיך בגבייה זו גם לאחר כניסת החוק לתוקף.
באלו”ט ו”אותי” טענו בתגובה כי ההסכמה במסגרת הבג”ץ מ-2005 לא עברה ביקורת שיפוטית ובעקבותיה נמחקה העתירה ללא פסק דין מנומק. כמו כן, לטענתן משרד הבריאות לא הוכיח שאמנם הייתה גבייה ערב כניסת החוק לתוקף.
הורים שידם אינה משגת
אלו”ט ו”אותי” הן בעצמן מפעילות גדולות של גני תקשורת ברחבי הארץ. לדבריהן, בשנים האחרונות נוצר להן קושי להמשיך להעניק את הטיפול הבריאותי המקדם תוך הסתמכות על גביית ההשתתפות העצמית מההורים, וזאת בשל הגידול בכמות הילדים השוהים במסגרות וגידול בכמות מבקשי ההנחות מבין ההורים. “על מנת לסבר את האוזן, יצוין כי רק בשנת תשפ”א לבדה אלו”ט נשאה בכ-3.5 מיליון ש”ח בשנה מתקציבה בגין הנחות להורים שידם אינם משגת לשלם את ההשתתפות העצמית ולעיתים אי תשלום בכלל”, נכתב בעתירה.
לסיכום העתירה כתבו באלו”ט וב”אותי”: “קשה להפריז בחשיבותו האקוטית של סל הבריאות לילדים עם אוטיזם בגיל הרך. סל זה חוסה תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכן הוא משקף במשטרנו החוקתי את זכותם היסודית של הילדים עם אוטיזם לבריאות ולשוויון. כל אלה מטילים חובה על המדינה לממן את מלוא 14 השעות שנקבעו על ידה כהכרחיות לטיפול בילדים… זוהי חובתה החוקית והמוסרית כלפי הילדים עם האוטיזם ובני משפחותיהם. זוהי דרישת הדין והצדק המתלכדים בענייננו לאחד”.
