נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאוטיזםהתגובה "משריצת אוטיסטים" לא פגעה בי, היא הפחידה אותי

התגובה “משריצת אוטיסטים” לא פגעה בי, היא הפחידה אותי

לי נווה גיא-רון כותבת על הימים הקשים שעוברים עליה בצל הסערה במדינה. "גם בלי כרסום בדמוקרטיה, הזכויות של אנשים עם צרכים מיוחדים מאוד שבריריות"

הפגנה בתל אביב. צילום: עידן מוטולה

איזה בלגאן יש פה במדינה, כמה רעש. האוזניים שלי כבר מצלצלות. בכל יום יש משהו חדש. בכל יום עצוב יותר מהיום שלפניו. זה מפחיד, ממש מפחיד אותי.

אנשים כמוני הם בבעיה גדולה. כשאני אומרת אנשים כמוני, אני כמובן מתייחסת לאנשים שגרים בעיר תל אביב. סתם… אנשים כמוני, אוטיסטים ובכלל אנשים עם צרכים מיוחדים, הם אלו שתלויים יותר באחרים. הם אלו שגם בלי כרסום ביסוד הדמוקרטי, תמיד נמצאים באיזה אזור אפור, וזה מפחיד.

מה יהיה עליי כאישה אוטיסטית אם לא ישמרו עליי? כלומר, לא עליי, לי, אלא על הזכויות שלי, שהן שבריריות. קראתי לא מזמן על איזה “איציק” אחד, שכתב שליהיא לפיד היא “משריצת אוטיסטים”. לא נעלבתי. זה כבר לא מעליב.  פחדתי, כי זה מפחיד. כי אני מרגישה שזה בסדר בתקופה האחרונה להגיד כל מה שנפלט מהפה, עם רוע וללא מחשבה, וגם לפגוע מאוד באחרים. שמותר לומר הכל והכל פרוץ. אין מעצורים.

אז את אותו “איציק” אני רוצה לשלוח לספרי ביולוגיה, כאלה של בית ספר יסודי, שיקרא שם שבני אדם לא מושרצים, בני אדם נולדים. אני ממש כמוך איציק, וכמו בתה של ליהיא לפיד, בת אדם עם רגשות והבנה. לך, “איציק”, אני רוצה לומר שאתה מוזמן להשקיע בעצמך וללמוד מה ההבדל בין שרץ ואדם, אולי כדי להבין מהו באמת שרץ.

“משריצת האוטיסטים”. התגובה המכוערת לפוסט של ליהיא לפיד

בעיניי, ההבדל העיקרי הוא היכולת שלנו, כבני אדם, להרגיש חמלה, לפתח רגישות והתחשבות באחרים, להיות עם רצון לתת ולהעניק לסביבה. בשונה משרצים, בני האדם יכולים לראות את האחר, דבר שאתה כנראה מתקשה בו. אני כבת אדם, מורכבת ככל שאהיה, כבר סלחתי לך.

ולאחיי ואחיותיי, בני האדם הישראלים, אני קוראת – צאו להפגין בעד החופש, הזכויות, האכפתיות לאחר והאהבה! כל אחד מהסיבות שלו, אבל תשמרו על הזכויות שלכם – למול אחרים, למול השלטון, למול כל מי שעלול לקחת אותן מכם.

ושמרו על החמלה, שמרו על האהבה, שמרו עליי, שמרו על הבת של ליהיא ושמרו על המדינה הזאת, שנולדה מבני אדם ושתמשיך להיות ולהתקיים בזכותנו, בני האדם. מילה של לי.   

**************

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova

**************

לטורים קודמים של לי נווה גיא-רון:

איך היו חיי אם הייתי “רגילה” ולא אוטיסטית

שיניתי את שמי כדי לאזן את החיים

איך זה מרגיש כשהחיים שלך הם קרב אחד גדול

הקרב שלי מול עצמי: להפחית את התלות במשלבות זה לא קל

תלויה באחרים: החיים בלי משלבת

אנחנו לא צריכים הוסטלים, שחררו אותנו מהכבלים  

ילידת 1994. רווקה. מתגוררת בתל אביב. מוגדרת מינקות כאוטיסטית NOS. לא מדברת. כותבת בתמיכה. סטודנטית באוניברסיטת תל אביב לתואר בספרות ובמדעי הרוח. כותבת על הגישה שלה לחיים וכדי לגשר בין עולמם של האנשים עם הצרכים המיוחדים לעולם "הרגיל".

כתבות אחרונות