הממשלה החליטה לדחות בשנה את הטיפול בתיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנועד לפצות על עוול היסטורי: לאפשר לאנשים עם מוגבלות הנעזרים בחיית סיוע להיכנס איתה לכל המקומות הציבוריים ללא הגבלה (תחבורה ציבורית, קניונים, מקומות בילוי ועוד). למעשה, עד היום אנשים הנעזרים בחיית סיוע לא יכולים להיכנס איתה למקומות רבים, דבר שפוגע רבות בזכותם לשוויון.
התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנועד לטפל בנושא התקבל בכנסת כבר בחודש יולי 2022. מטרתו של תיקון החוק היא, כאמור, להסדיר את תחום היעזרות בחיית סיוע ולקבוע חובת איסור הפליה של אדם הנעזר בחיית סיוע – בדומה ליחס שניתן לאנשים עם עיוורון הנעזרים בכלב נחייה. על פי ההצעה, החוק היה אמור להיכנס לתוקף כבר בתחילת החודש, אך משרד הרווחה דחה אותו מחמת כמה נימוקים הקשורים להיעדר ידע מקצועי ביחס לחיות הסיוע.
“המיומנויות הנדרשות לביצוע החוק, בהן הבנה בהכשרה והדרכה של חיות סיוע ובסטנדרטים המקצועיים של ארגוני גג המכירים במרכזי הכשרה לחיות סיוע, מצויות אצל אנשים אשר עוסקים ברגולציה בתחום הטיפול בבעלי חיים ואילופם”, נמסר ממשרד הרווחה בנימוקי דחיית התיקון לחוק. “תחומי התמקצעות אלו אינם בתחומי ההתמקצעות של עובדי משרד הרווחה. לאור זאת, יידרש משרד הרווחה להסתייע בייעוץ חיצוני של גורמים בעלי ידע ומומחיות על מנת ללמוד ולהתמקצע בתחומי הליבה של החוק”.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
עוד נמסר ממשרד הרווחה כי “לאחר רכישת המיומנות המקצועית הנדרשת, תהליך הקמה של מערך הכרה בארגוני הגג ומרכזי ההכשרה וההדרכה, וכן מערך הפיקוח, הוא תהליך שדורש השקעת משאבי כוח אדם וזמן, גיבוש מודלים ומדיניות, הכנסת נוהלי עבודה, וסנכרון רב מערכתי ורב מקצועי”. ברווחה ציינו בנוסף, כי בעקבות חילופי השלטון, לרבות החלפת השר הממונה ומנכ”ל המשרד, לא התאפשר המשך עבודה על החוק בשנה החולפת, ולכן אין ברירה אלא לדחות את הטיפול בו בשנה.
“לא התקבלתי לעבודה בגלל כלב השירות”
אלכסנדר גוך, תושב חדרה, מורה וסטודנט לחינוך מיוחד, חקלאות ולימודי סביבה, הסביר כיצד דחיית הטיפול בחוק משפיעה עליו ועל מסלולו המקצועי. גוך מתמודד עם פוסט טראומה בעקבות שירותו הצבאי, ונעזר בכלב שירות. הוא מעיד על מספר לא מבוטל של מקרים מצערים שקרו לו, ולאנשים שהוא מכיר, בגלל חוסר המודעות לצורך בכלבי שירות. “כשחיפשתי עבודה כמורה הלכתי לפחות לחמישה ראיונות בכל מיני בתי ספר בארץ. תמיד אמרתי מראש, עוד בטלפון, שאני מתנייד עם כלב שירות. באחד הראיונות בבית ספר ברמת גן, המנהל אמר שיש לו בעיה עם הכלב. הוא לא נתן סיבה. מנהלת אחרת, בכפר סבא, עשתה לי תחקיר שלם על הכלב למרות האישורים שיש לי. מנהלת אחרת אמרה שהיא בכלל לא יודעת מה זה כלב שירות, ואחת אחרת לא קיבלה אותי לעבודה בגלל שפחדה שהכלב יתקוף,” הוא משחזר.
“אנשים חסרי מודעות בכל מה שקשור לכלבי שירות,” הוא מוסיף. “הם נוטים לחשוב שרוב האנשים הנעזרים בכלבים הם רק אנשים החיים עם עיוורון. קשה להם לקבל את העובדה שגם בעלי מוגבלויות אחרות, אפילו כאלה שלא נראות לעין, זקוקים לתמיכתם של כלבים”.
בסופו של דבר, מצא גוך עבודה כמורה לחקלאות בבית הספר “לב מכיל” בחדרה. “באחת מהפעמים כשעליתי על ההסעה למכללה בה אני לומד הנהג צעק עליי – ‘אני לא מעלה כלבים וחולי נפש'”. בתגובה, גוך הגיש תלונה במשטרה נגד הנהג, שנסגרה לאחר זמן מה. הוא מספר על עוד הרבה מקרים מתסכלים וכואבים שחווה: “באוגוסט נסענו כל המשפחה למלון, יצאתי לסיבוב עם הכלב, והמאבטח דחף אותי החוצה באלימות. אפילו מבית קפה בחדרה, עם שלט שכתוב שאפשר להכניס כלבים, העיפו חבר שלי עם התמודדות דומה. לא מזמן הקשרתי למלון בעין גדי, ואמרו שאוכל לבוא עם הכלב אבל לא אוכל להכניס אותו לחדר אוכל. אמרתי להם שבזמן הארוחות אשאיר אותו בחדר, אבל הם אמרו לי שאסור להשאיר את הכלב לבד. אמרתי להם שהם מפרים את הזכויות שלי. כלום לא עזר”.
התסכול והאכזבה אצל גוך מורגשים. “מצד אחד הכלב עוזר לי בחיים, אבל מצד שני הוא מכניס אותי לחרדות בגלל מקרים כאלה. אנשים לא מבינים שמקרים כאלו מכניסים אנשים כמוני עם פוסט טראומה ללחצים, וזה פשוט מפחיד”.
משרד הרווחה לא נערך
יובל וגנר, יו”ר עמותת “נגישות ישראל”, מסביר על חשיבותם של כלבי השירות: “מבחינתנו זה פשוט עצוב שמשרד ממשלתי לא מצליח לנהל, להוביל, לעמוד בזמנים ולהגיע לנקודה שצריך לבקש הארכה. לא היינו רוצים שכלבי שירות או כלבי נחייה לא יהיו הכי מקצועיים שיש. המקומות בהם הכלבים נמצאים הם מקומות ברמה גבוהה מאוד, מבחינת גידול הכלבים, טיפול בכלבים, האימון שעושים איתם, וכמובן החיבור שמייצרים בין הכלב לבעלים שלו”.
עוד מסביר וגנר כי לא כל כלב יכול להגיע למיומנות כזאת, ואכן נדרשים הרבה משאבים, זמן וניסיון כדי להפוך אותם לכלבי שירות טובים. “הם צריכים להיות מותאמים לסביבה – להיכנס לקניונים, מסעדות, בתי חולים. הם צריכים להיות מאוד צייתניים וממושמעים. להבדיל מכלבי נחייה, שהולכים עם הבעלים שלהם עם רצועה, כלבי שירות לרוב הולכים ללא רצועה. הם צריכים להוביל את הבעלים שלהם בבטחה, ולדעת שאסור להם לקפוץ על אוכל או לרדוף אחרי חתולים. משרד הרווחה לא בנה את המנגנונים שמפקחים על זה”, אמר לסיכום.
