ירידה דרמטית נרשמה בנכונות של מחנכים בכיתות רגילות לשלב אצלם תלמיד עם מוגבלויות – כך עולה ממחקר חדש ומטריד של ראמ”ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), שביקש לבחון את מצב השילוב במערכת החינוך.
המחקר, שכלל גם ראיונות עומק עם צוותי חינוך וגם סקרים, מלמד שהרפורמה בחינוך המיוחד מ-2018, ששמה לה למטרה לקדם את שילובם של תלמידים עם מוגבלות בחינוך הרגיל, כשלה בתפקידה. במסגרת הרפורמה, שהחלה בתקופתו של שר החינוך דאז נפתלי בנט, הוחלט על כמה תיקונים משמעותיים בחוק החינוך המיוחד: העברת זכות הבחירה להורים באיזו מסגרת חינוכית ילמד ילדם; תקציב המתחשב ברמת התפקוד לצד סוג המוגבלות בכל מסגרת חינוכית; ומעבר מוועדות השמה לוועדות זכאות ואפיון ברשות המקומית, בהובלת משרד החינוך.
“בפועל”, קובעים בראמ”ה, “אותן זכויות ניתנו, אבל במציאות התלמידים דווקא נפגעו”. כך למשל, למרות הזכות לבחור בעצמם, הרבה יותר הורים בחרו בשנת הלימודים תשפ”ב (הקודמת) לשים את ילדיהם במסגרות החינוך המיוחד הקלאסי (בתי ספר לחינוך מיוחד, כיתות קטנות) ולא בשילוב בכיתות רגילות. בעוד שבתשפ”א בחרו 49% מההורים בחינוך המיוחד הקלאסי, בתשפ”ב כבר בחרו באפשרות זו 65% מההורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
גם למגפת הקורונה הייתה השפעה משמעותית על הנושא, ולא חיובית. מהמחקר עולה כי בעקבות המגפה נרשמה ירידה של 15% בהיקף התמיכה של מחנכים בהכלת תלמידי שילוב – מ-74% ל-59%. הירידה החדה מיוחסת בין השאר לתובנה במערכת החינוך ש”גם אם השילוב נתפס כאופטימלי, בהיעדר משאבים הוא לא ריאלי”.
“השילוב לא מסייע חברתית וגם לימודית”
במחקר נשאלו המחנכים בין היתר האם ההכלה מסייעת לתלמידים עם צרכים מיוחדים ברמה הלימודית והחברתית. ברמה החברתית, ענו רק 54% מהמחנכים בשנת הלימודים הקודמת (תשפ”ב) כי היא תורמת להם, וזאת לעומת 75% בשנה שקדמה לה – פער גדול ביותר. בשנה שלפני כן, זו שבה יצאה לדרך הרפורמה, ענו 70% מהמחנכים שההכלה מועילה לילדים אלה ברמה החברתית.
ברמה הלימודית המצב לא טוב יותר. בשנה שעברה אמרו 46% מהמחנכים כי לשילוב יש תרומה לימודית לילדים, בעוד שבשנה שלפניה ענו כך 60% מהם. גם כאן הפערים גדולים מאוד.
עוד נשאלו המחנכים לגבי יכולת הכלה של מוגבלויות שונות לפי סוגים. גם כאן נרשמו ירידות דרמטיות בנכונות לשלב תלמידים על מוגבלויות, שבעבר דווקא היה קונצנזוס יחסי בנוגע ליכולת שילובם. בנכויות פיזיות, למשל, נרשמה ירידה מ-80% ל-49% מהשנה הראשונה שבה מדדו ועד לשלישית. בלקויות למידה הייתה ירידה מ-67% ל-43%; בהפרעות קשב מ-60% ל-36%.
במוגבלויות הנחשבות מורכבות יותר, מלכתחילה אמון המחנכים ביכולת לשלב תלמידים אלו היה נמוך, וזה עוד הלך והידרדר. כך למשל, בשנה הראשונה לרפורמה האמינו 35% מהמחנכים ביכולת לשלב תלמידים עם אוטיזם, בעוד שבשנה שעברה ירד הנתון ל-23% בלבד. בהפרעת התנהגות או הפרעה רגשית הנתונים ירדו מ-33% ל-24%; בהפרעות נפשיות מ-21% ל-13% ובתסמונת דאון מ-30% ל-14%.
“לא בכיתתנו”
לפי החוקרים, המורים עדיין מעוניינים בשילוב, רק שהם מעדיפים שהוא לא יהיה אצלם בכיתה. כשהמחנכים נשאלו האם הם תומכים במדיניות של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות, 59% ענו בשנה שעברה בחיוב (אגב, צניחה לעומת 74% בשנה לפני כן). לעומת זאת, כאשר נשאלו האם הם מעוניינים להגדיל את השילוב בכיתתם – רק 32% ענו שכן (לעומת 36% בשנה שלפני). בחטיבות הביניים הנכונות להכלה הייתה נמוכה יותר ביחס לבתי הספר היסודיים (54% לעומת 69%).
נקודה נוספת שעולה מהמחקר היא שמחנך שהתנסה כבר בשילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים, נכון יותר להמשיך לשלב גם בהמשך. 71% מהמחנכים שלא שילבו תלמידים מיוחדים לא תמכו בשנה שעברה במדיניות ההכלה, בעוד שבקרב מורים שכבר שילבו 45% לא הביעו תמיכה במדיניות זו. בחינוך הממלכתי דתי רמת ההכלה שנצפתה הייתה נמוכה ב-10% לעומת החינוך הממלכתי.
גם בקרב ההורים (של כלל התלמידים) יש שחיקה מסוימת בשיעורי התמיכה בהכלה והשתלבות, אם כי הם עדיין גבוהים ביחס למורים. בשנת תשפ”א אמרו 58% מההורים כי הם מעוניינים להגדיל את השילוב בכיתה של ילדם, וזאת לעומת 62% בשנה שקדמה לכך. 76% ענו בתשפ”א כי הם תומכים באופן כללי במדיניות השילוב, לעומת 79% בשנה שקדמה לה.
בגלל העומס, בגלל חוסר משאבים
בגדול, הקולות שמגיעים מצוותי החינוך בשטח משדרים שהם אינם מסוגלים להכיל את השילוב. 75% מהמורים אמרו במחקר כי כלל המורים אינם מסוגלים להתמודד עם האתגרים החברתיים והרגשיים הכרוכים בהכלה ושילוב. 59% מהמורים הסבירו כי העומס אינו מאפשר להם לתת מענה לימודי מספק לתלמידים עם מוגבלות. 55% טענו שהמשאבים המוקצים להכלה ושילוב אינם מאפשרים לתת מעני לימודי מספק.
החוקרים מסבירים שקשיי המורים נובעים מהיבטים תפיסתיים (“איזה מורה אני”), הכשרתיים (בהכשרות היסוד ובהמשך אין כמעט נגיעה לחינוך המיוחד) וארגוניים (גודל כיתה, הטרוגניות הכיתות, תפיסת עבודת תומכות ההוראה וזמינותן). המחקר הובל על ידי ד”ר טל רז, מנהלת אגף סקרים והערכה בראמ”ה.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
