הורים לתאומים עם אוטיזם שהגישו תביעת רשלנות נגד קופת החולים והרופא הפרטי שטיפלו באישה במהלך ההריון הגיעו לאחרונה להסדר פשרה עם הנתבעים – כך חשפה בחודש שעבר שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ במסגרת החלטה שנתנה בתיק. על פי הערכות, הסדר הפשרה כולל פיצויים להורים הנאמדים במיליוני שקלים.
מדובר למעשה בשתי תביעות נפרדות שעוסקות באותו מקרה. הראשונה, תביעת נזיקין שהגישו ההורים בשמם ובשם ילדיהם האוטיסטים לבית המשפט המחוזי מרכז נגד קופת החולים והרופא הפרטי, וכן נגד בית חולים שבו טופלה האישה בשלב כלשהו בהריון, בטענה שגורמים אלה התרשלו במעקב ההריון.
השנייה היא תביעת נזיקין (שיבוב) שהגיש הביטוח הלאומי נגד הרופא הפרטי וחברת הביטוח שבה הוא מבוטח, וזאת בגין תשלומים וגמלאות ששילם הביטוח הלאומי להורים ולילדיהם וישלם להם בעתיד עקב האבחון עם אוטיזם.
בפנייה לבית המשפט העליון ביקשו הרופא הפרטי וחברת הביטוח שלו להורות על איחוד של שני התיקים. לטענתם, “איחוד הדיון בתביעות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה”.
ההורים, שהביעו התנגדות לבקשה, טענו כי אין מקום לאיחוד מכיוון שמדובר ב”תביעות המתייחסות למסכת עובדתית ומשפטית שונה, בגין רשלנות שבוצעה בשלבים שונים של ההריון”. כמו כן טענו ההורים כי “איחוד הדיונים יביא לסרבול ועיכוב ההליכים, ומכל מקום אין להורות על איחוד בשל העובדה שההליך המתנהל במחוזי מרכז נמצא בשלב מתקדם יותר, ערב קביעת מועד לשמיעת ראיות”.
“לאחר עיון לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשה”, כתבה השופטת כנפי-שטייניץ בהחלטתה. לדבריה, הדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב נסוב בעיקרו על טענות לרשלנות רפואית של הרופא הפרטי. לעומת זאת, ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז נסוב על טענות לרשלנות רפואית של הרופא הפרטי, קופת החולים ובית החולים.
גובה תביעה מינימלי במחוזי: 2.5 מיליון שקלים
וכאן מגיעה השופטת לחלק המעניין בהחלטה. ביום ה-31.1.2023, היא כותבת, ניתן פסק דין המאשר הסדר פשרה בין ההורים לרופא הפרטי ולקופת החולים, ולפיכך התביעה ממשיכה להתנהל רק נגד בית החולים. “לנוכח טענות הרשלנות השונות הטעונות בירור בכל אחת מהתביעות, כמו גם השלב הדיוני השונה בו הן מצויות, לא ראיתי להורות על איחוד הדיון בתובענות”, פסקה כנפי-שטייניץ.
באופן כללי, המשמעות של הסדר פשרה היא שהתובעים והנתבעים מגיעים לסיכום ביניהם על גובה הפיצויים שיקבלו התובעים, וזאת במקום להמשיך בהליכים המשפטיים ולהותיר את ההחלטה בידי בית המשפט – האם ישולמו פיצויים, ואם כן, באיזה היקף. בבחירה בפשרה מבקשים הצדדים להפחית סיכונים ולהשיג ודאות גבוהה יותר. התובעים, מצידם, יודעים שכך יקבלו פיצויים בוודאות, ואילו הנתבעים, מצד שני, נמנעים מאפשרות שבה בית המשפט יפסוק נגדם פיצויים גבוהים יותר.
יש לציין כי תביעות נזיקין בבית המשפט המחוזי עומדות על מינימום של 2.5 מיליון שקלים. מכיוון שבמקרה הנוכחי מדובר בשני ילדים, ההערכה היא שההורים תבעו לפחות 5 מיליון שקלים. התביעה השנייה, תביעת השיבוב של הביטוח הלאומי נגד הרופא הפרטי וחברת הביטוח שלו, הועמדה על סך של כ-6.5 מיליון שקלים. לנוכח הנתונים האלה, ההערכות הן שההורים קיבלו בהסדר הפשרה פיצויים של לפחות כמה מיליוני שקלים.
חובת הרופאים ליידע את ההורים על כל הבדיקות
תביעות נזיקין נגד רופאים שהתרשלו במהלך מעקב הריון, וכתוצאה מכך נולדו ילדים עם לקויות כאלה ואחרות, הן דבר נפוץ ביותר. עם זאת, במקרים של ילדים שנולדו עם אוטיזם, הנושא מעט יותר מורכב. הסיבה היא שנכון להיום, למרות ההתקדמות המדעית הניכרת, עדיין לא ניתן לזהות בוודאות אוטיזם בעובר.
יחד עם זאת, קיימות בדיקות הריון, למשל צ’יפ גנטי ובדיקת אקסום, שיודעות לקבוע במקרים מסוימים האם ההסתברות ללידת ילד או ילדה עם אוטיזם גבוהה מהרגיל. הבדיקות האלה מתבססות על איתור “תקלות” בכרומוזומים של העובר, שעשויות לנבא את הסיכוי להיווצרות אוטיזם.
לאור זאת, חוזר מנכ”ל משרד הבריאות מורה לרופאים המלווים נשים בהריון להציג בפני ההורים את כל הבדיקות הקיימות שנועדו לוודא את תקינות העובר, ובכלל זה דיקור מי שפיר, צ’יפ גנטי ובדיקת אקסום.
לא בכל מקרה מחויבים הרופאים להמליץ לאישה לערוך בדיקה כזו או אחרת, אולם מחובתם ליידע אותה בכל האפשרויות העומדות לרשותה. יש לציין כי חלק מהבדיקות נמצאות בסל הבריאות וממומנות על ידי המדינה וחלקן לא. את הבדיקות שאינן נמצאות בסל יכולים ההורים לבחור לממן בעצמם.
אם הרופאים אינם מיידעים את ההורים כפי שנדרש מהם, הם עשויים להיות חשופים לתביעות, ולעתים, כמו במקרה הנוכחי, גם להידרש לפיצויים כבדים.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************