נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאנשים עם מוגבלויותהאם טיפול באומנויות בדרך להכרה כמקצוע פרא-רפואי?

האם טיפול באומנויות בדרך להכרה כמקצוע פרא-רפואי?

ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של חה"כ לימור סון הר מלך, שנועדה לבסס את הרגולציה הנדרשת על דרכי ההסמכה והטיפול באמנות

חה"כ לימור סון הר מלך (הציונות הדתית). צילום: דוברות הכנסת
חה”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). צילום: דוברות הכנסת

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) את החוק של חה”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) להכרה בטיפול באומנויות כחלק מהסדרת מקצועות הבריאות כמקצוע פרא-רפואי.

30 שנה של ניסיונות הסדרה

טיפול באומנות הוא טיפול נפשי שעושה שימוש בתהליכי יצירה והבעה לטיפול בהפרעות נפשיות, התנהגותיות, התפתחותיות ואורגניות, תוך שימוש בתחומי אומנויות שונים (אמנות חזותית, ביבליותרפיה, דרמה, מוזיקה, תנועה ומחול ופסיכודרמה). המטפלים באמנות עובדים עם מגוון אוכלוסיות, מילדים ועד קשישים, ומטפלים בין השאר באוטיזם, טראומה, לקויות למידה, ילדים ונוער בסיכון ועוד. המטפלים עצמם מועסקים בתחומי החינוך, רווחה ובריאות.

למרות שמטפלים באמנות פועלים בישראל כבר למעלה מ-50 שנה, הרגולציה בתחום עדיין רחוקה מהסדרה. למשל, בעוד שהמל”ג (המועצה להשכלה גבוהה) וחוזר מנכ”ל משרד הבריאות מגדירים כי העוסקים במקצוע צריכים להיות בעלי תואר שני, או מי שביצעו לימודי תעודה וסיימו את הכשרתם עד שנת 2018 במוסד המוכר על ידי המל”ג, וגם ביצעו הכשרה מעשית לאורך לימודיהם – לא מדובר בהגדרה מחייבת.


עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova


הליך ההסדרה החל כבר בשנת 1992, עם פרסום חוזר מנכ”ל משרד הבריאות בנושא. כיום אין רגולציה המחייבת את המטפלים ברישוי, ומאפשרת הבחנה בין מי שעברו הכשרה שכזאת לבין אלו שלא. כך, הלכה למעשה, כל אדם יכול להציג עצמו כמטפל באמצעות אומנויות, והיכולת לדעת מהי הכשרתו תלויה רק בבחירתו אם להציגה בפני קהל מטופליו.

בדיונים שונים שהתקיימו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מאז שנת 2008, נידון תהליך ההכרה בלימודים במקצוע זה לתואר שני על ידי המל”ג. בינתיים נקבעה במקצוע סטנדרטיזציה אקדמית, והוגדרו דרישות לגבי הכשרה מעשית (הכוללות השלמת 600 שעות במהלך לימודי התואר השני ו-960 שעות של הכשרה מעשית מתקדמת לאחר התואר בפיקוחו של מוסד מוכר להשכלה גבוה שמעניק תואר אקדמי שני בטיפול באמצעות אומנויות).

נכון להיום 8 מוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה בישראל מכשירים מטפלים לתואר מוסמך בטיפול באומנויות: אוניברסיטת חיפה (כולל שלוחת מבח”ר בבני ברק למגזר החרדי), אוניברסיטת בר אילן, מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה האקדמית תל חי, המכללה האקדמית דוד ילין, מכללת לוינסקי, המכללה האקדמית בית ברל והקריה האקדמית אונו. כמו כן, בהתאם להנחיות המל”ג ממרץ 2013, קיימות כיום חמש תוכניות להשלמת תואר שני אקדמי ייעודי, לרבות במגזר החרדי, עבור מטפלים שסיימו עד לדצמבר 2018 תוכניות ללימודי תעודה במוסד מוכר להשכלה גבוהה.

כמה אנשים זקוקים לטיפול באומנויות?

בכל שנה פונים בישראל למעלה ממיליון אנשים למטפלים באמצעות אומנויות לצורך קבלת טיפול.  תחום הטיפול באמצעות אומנויות בישראל מגלגל למעלה ממיליארד שקלים חדשים בשנה, והערכות מומחים גורסות שימשיך במגמת צמיחה לאור הגידול במודעות הציבורית לתופעות כגון קשיים רגשיים, הפרעות התנהגות, קשיי למידה, קשיי ריכוז ומשברים נפשיים בייחוד של צעירים ואוכלוסיות מוחלשות.

ח”כ סון הר מלך אמרה עם אישור החוק בוועדת השרים לחקיקה: “אין מזור לאלו שנעשה להם עוול במסגרת קבלת טיפול רשלני בנושאים שעלולים להשפיע על נפשו של אדם. התיקון המוצע לחוק יאפשר לקבוע את התנאים הנדרשים כתנאי לזכות להיקרא מטפל באמצעות אומנויות בישראל, לרבות תנאים לקבלת תעודת מקצוע, תנאי כשירות, סדרי בחינות, חובות אמון וכללי אתיקה מקצועית, סדרי משמעת ועונשין, חובות כלפי מטופל, הגבלת פרסום מוטעה, פיקוח, אחריות על רישום המטפלים ואחריות על הכרה בתעודות הכשרה ממוסדות בחוץ לארץ”.

לדבריה הצעת החוק שקידמה אותה עד כה סגנית שר האוצר, חה”כ מיכל וולדיגר (ציונות דתית) נועדה להסדיר את הבקרה של משרד הבריאות על המקצוע ואת הסמכות של שר הבריאות להתקין תקנות לעניין חוק זה ככל שימצא לנכון ובהתייעצות עם ועדה מקצועית מייעצת. הסדרת המקצוע תחזיר למקצוע ולמטפלים את ההכרה שנלקחה מהם עם ביטול תעודת ההכרה במעמד מטעם משרד הבריאות.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות