נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיחדשותמחקר: אפשר להחזיר תפקודים מוטוריים לאחר שבץ מוחי

מחקר: אפשר להחזיר תפקודים מוטוריים לאחר שבץ מוחי

תוצאות הניסוי מראות כי בשיקום לאחר שבץ כדאי לשלב אימונים מוטוריים שמשלבים תפקודים קוגניטיביים, כמו משחקי מחשב

תוצאת מרחיקות לכת. רעות בנימין נצר עם מטופל במעבדה (צילום: אריה דנו)

ניתן ללמוד מחדש תפקודים מוטוריים לאחר שבץ מוחי – זוהי הבשורה הגדולה שיוצאת היום (שני) מקבוצת המחקר והמעבדה המשותפת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועדי נגב – נחלת ערן. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת החשוב ביותר בעולם בתחום השיקום הנוירולוגי,Neurorehabilitation and Neural Repair.

לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2021 נרשמו בישראל כ-20 אלף מקרים חדשים של שבץ מוחי. רבים מנפגעי השבץ אינם מחלימים באופן מלא, ומתקשים לתפקד גם שנים ארוכות לאחר מכן בשל החלמה חלקית של יכולות קוגניטיביות, קשיים בדיבור, וכן פגיעה בהפעלת הידיים, הליכה ויציבה.

אחד החששות שעולים במסגרת השיקום עוסק בשאלה האם פגיעה קוגניטיבית משפיעה על יכולת הלמידה של מיומנויות מוטוריות. אלו כוללות פעולות כמו סגירת רוכסן או קשירת שרוכים, אשר באות לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית.

הנחת המחקר התבססה על ההבנה שלמידה מוטורית מונעת על ידי תהליכי למידה שלא מחייבים הפניה של קשב ומודעות, למשל כאשר אנחנו לומדים לאזן את עצמנו על אופניים. כמו כן, בתהליך הלמידה קיימים תהליכים מודעים שמשלבים יכולות קוגניטיביות, כמו הפניה של קשב ותכנון אסטרטגי, שבאים לידי ביטוי כשאנחנו מקבלים הוראות או מתכננים כיצד להתמודד עם משימה מורכבת.

לשם כך גויסו שלוש קבוצות של נבדקים למחקר: 27 אנשים לאחר שבץ; 31 נבדקי ביקורת מבוגרים; ו-30 נבדקים צעירים. כל נבדק ביצע תנועות הושטה לעבר סמן על גבי מסך מגע. בשלב מסוים הוכנסה הפרעה על המסך בכיוון התנועה, והנבדקים היו צריכים לתקן את כיוון תנועת היד כך שהסמן יגיע למטרה. על פי תגובת הנבדקים הצליחו החוקרים להבין אם התקיימה למידה קוגניטיבית כהשפעה של התהליכים המודעים.

תהליכי הלמידה לא נפגעו

ממצאי המחקר הצביעו על כך שלמרות הפגיעה הקוגניטיבית באנשים לאחר שבץ, תהליכי הלמידה המודעים והלא-מודעים שלהם לא נפגעו ביחס לקבוצה של אנשים באותו גיל ללא רקע של שבץ. עם זאת, שתי קבוצות המבוגרים (שבץ וביקורת) הראו למידה מודעת איטית יותר מזו של קבוצת הצעירים. ממצא מעניין נוסף היה מתאם בין יכולת הלמידה המודעת של האנשים עם שבץ לבין היכולת הקוגניטיבית שלהם.

צוות המחקר מורכב מהדוקטורנטית רעות בנימין נצר והמנחה שלה, ד”ר ליאור שמואלוף מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; נוי גולדהמר, מהנדסת המעבדה המשותפת בעדי נגב; ד”ר אדווה רסל-צביאלי, מנהלת שיקום יום בעדי נגב; וענבר אבני מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח.

“תוצאות המחקר מראות שלנבדקים לאחר שבץ יש יכולת לפצות על פגיעות קוגניטיביות בזמן למידה מוטורית”, אמרה בנימין נצר. “זאת כנראה על ידי שימוש במשאבים קוגניטיביים עודפים”.

לדברי ד”ר שמואלוב, “במערכת הקוגניטיבית יש הרבה משאבים עודפים שניתן להשתמש בהם במצבים מסוימים. הדעיכה הקוגניטיבית שלנו מתחילה בגיל מאוד צעיר ועם זאת, עדיין יש לנו יכולת טובות מאוד להתנהל בסביבה ואף למלא תפקידי מפתח בחברה. תוצאות הניסוי מראות שכדאי לשלב אימונים מוטוריים אשר משלבים תפקודים קוגניטיביים, כמו משחקי מחשב, בשיקום לאחר שבץ. זאת מכיוון שעל אף הפגיעה הקוגניטיבית בעקבות השבץ, יש למטופלים יכולת לגייס משאבים קוגניטיביים עודפים”.

המעבדה המשותפת לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולעדי נגב – נחלת ערן הוקמה לפני חמש שנים על ידי פרופ’ סימונה בר-חיים וד”ר שמואלוף, במטרה לקדם מחקר קליני-יישומי בתחום השיקום הנוירולוגי באמצאות פיתוח של שיטות הערכה והתערבויות חדשניות. במעבדה חברים חברי סגל וסטודנטים מהפקולטות למדעי הבריאות, מדעי הרוח והחברה, והנדסה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ורופאים וקלינאים מהמרכז הרפואי לשיקום ע”ש קיילי והכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן”.

לצד המחקר על החלמה של תפקודים קוגניטיביים ומוטורים לאחר שבץ, המעבדה חוקרת את השפעה של הגדלה משמעותית של כמות השיקום באמצעות טכנולוגיות – על ההחלמה משבץ. היא מציעה למטופלים בעדי נגב מגוון טיפולים חדשניים.

המעבדה פועלת במסגרת מרכז מחקר למדעי השיקום ע”ש ליליאן ודויד פלדמן במרכז הרפואי לשיקום ע”ש קיילי בכפר השיקומי עדי נגב – נחלת ערן, בהנהלת עדי טייר ישורון ומנהל המרכז הרפואי לשיקום ד”ר יצחק (צאקי) זיו נר. מחקר זה (1244/22) נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי לשיקום ע”ש קיילי בכפר השיקומי “עדי נגב – נחלת ערן”.

צילום: אריה סדנו
יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות