הזנחת חשודים, עיכוב הליכים ופגיעה בזכויות של אנשים עם מוגבלות – אלו רק חלק משורת הליקויים המופיעים בדוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2022.
כל פי הדוח, שהוגש לאחרונה לשר המשפטים, יריב לוין, נגד 814 נאשמים עם מוגבלות נפשית או שכלית הוגש כתב אישום ועניינם הסתיים בהפסקת הליכים או בזיכוי מחמת אי שפיות הדעת. ברוב המקרים הם הסתיימו בטיפולים ואשפוזים בבתי החולים, ובטיפולים בקהילה.
במקרה אחד המצוין בדוח, צעיר ירושלמי מתמודד נפש נעצר על ידי המשטרה בחשד שתקף מאבטחים של משמר הכנסת. הוא בילה לילה בתא מעצר ללא מיטה, ומבלי לקבל אוכל וטיפול ראוי. במקרה אחר, ויתרו ללוחם מג”ב לשעבר על כתב אישום לאחר איומים על חייה של נציגת משרד הביטחון.
“בחינת המקרים הללו מעלה שעיקר מעורבותם של אנשים עם מוגבלות בפלילים היא בעבירות קלות יחסית: איומים, תקיפה סתם, היזק לרכוש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו”, נכתב בדוח. “רק במקרים בודדים נרשמה מעורבות בעבירות קשות וחמורות. נתון זה מלמד על תהליכי קרימינליזציה של תחום בריאות הנפש, שהתרחשו בעשורים האחרונים על רקע היעדרם של מענים טיפוליים מספקים בקהילה ומנגנונים לפתרון משברים מזה, ולנוכח פעילות יתר של המשטרה בטיפול ואכיפה של אירועים מינוריים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות”.
19% הסתיימו בחזרה מכתב אישום
מהדוח עולה כי הסניגוריה הציבורית ייצגה 61% מהנאשמים בתיקים פליליים שנפתחו בבתי משפט השלום, וכ-29% מהתיקים שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים. הבדיקה העלתה כי מבין כלל התיקים בייצוג הסניגוריה, כ-19% הסתיימו בחזרה מאישום על-ידי התביעה.
בין התיקים שחזרו בהם מכתב האישום, ישנה אם לילדה עם מוגבלות שלא שלחה את בתה לבית הספר, ובכך עברה על חוק לימוד חובה. מדובר בתלמידה בכיתה ה’ אשר סובלת מבעיות רפואיות שונות, ועל רקע זה החליטה האם שלא לשלוח אותה למסגרת. הסניגורית פעלה מול האם ומול בית הספר להקמת תכנית תמיכה שתאפשר את חזרתה של הילדה לבית הספר.
בדוח מצוין א’, אדם עם מוגבלות שכלית שזוכה בשל פגיעה בזכויות, וניהול חקירה בניגוד להוראות החוק. האדם הואשם בביצוע מעשה מגונה בפומביה והודה במעשה. “המשטרה לא פעלה על פי החוק והחקירה עצמה לא הייתה מונגשת, ללא מלווה שיתמוך בו, וללא סנגור בו ישים את מבטחו”, קבעה השופטת בהכרעת הדין.
עורכי הדין אמיר ברק, עלי אבו לאבן ותמיר מרום, שייצגו את א’, ביקשו ממנו לתת עדות, שבמהלכה נעשה ניסיון לשחזר את החקירה ועלתה השאלה האם ההודאה של א’ אכן ניתנה מרצונו החופשי. “עדותו בבית המשפט הדגימה את הפער המשמעותי בין יכולתו להשיב לשאלות המופנות לתחום החשיבה הנמוך, לשאלות הפונות לרמה גבוהה ומופשטת שנדרשת להתמודדות בחקירה. ספק גדול נותר בליבי אם הבין את זכותו לשמור על זכות השתיקה, זכותו שלא להפליל עצמו וזכותו להיוועץ עם עורך דין”, כתב השופט.
הסניגורית הציבורית הארצית, עו”ד ענת מיסד-כנען, מסרה: “הדוח השנתי לשנת 2022 מתמקד במשבר הצפיפות החריף במתקני הכליאה במדינת ישראל. בשנה זו נתקלנו בראשונה במצב בו שב”ס סוגר את שעריו בפני עצורים נוספים מפאת צפיפות חריגה – ביטוי קיצוני לקריסת תשתיות הכליאה במדינת ישראל.
“כתוצאה מכך, עצורים הוחזקו במשך ימים ארוכים בתחנות משטרה שאינן ערוכות לכך, בתנאים תת-אנושיים, כשהם מולנים על רצפה חשופה, ללא נגישות לשירותים ומקלחת, ללא אספקה ראויה של מזון ומי שתיה, ובהיעדר מענה רפואי מספק.
“למרבה הצער, בישראל 2022 הייתה כליאה מיותרת רבה, בעיקר של אוכלוסיות מוחלשות המעורבות בעבירות קלות. עוד מתאר הדוח תהליך אסטרטגי עמוק שנערך בסניגוריה הציבורית להבטחת התחדשות ומצוינות היחידה, לרווחת ציבור לקוחות הסניגוריה ולהשבחת איכות הייצוג הניתן להם בשעת מצוקה, כשהם ניצבים בודדים מול כוחן האדיר של רשויות האכיפה”.
