סיפורי הזוועה ממשיכים להיחשף: “המחבלים ניסו מספר פעמים לפתוח את דלת הממ”ד, ירו ופוצצו, אבל הדלת הייתה נעולה מבפנים, וככה ניצלנו”, משחזרת סיון סגל, ספורטאית “ספיישל אולימפיקס” מקיבוץ כיסופים, את היממה הקשה שעברה עליה ועל כל יישובי הנגב המערבי במתקפה האכזרית של חמאס שפתחה את מלחמת “חרבות ברזל” בסוף השבוע שעבר.
סגל חזרה לא מזמן מאליפות העולם יחד עם נבחרת כדורגל הנשים של ארגון הספיישל אולימפיקס, אחרי זכייתה במקום השני באליפות העולם. בעבר, הייתה גם שחיינית שזכתה ב-80 מדליות והשתתפה במשחקים העולמיים בדובאי ובברלין.
בלילה שבין שישי לשבת ה-7 באוקטובר, סגל ישנה עם אמה ואחותה בביתן שבקיבוץ כיסופים. מרגע הישמע האזעקה, הן רצו לממ”ד וסגרו אחריהן את הדלת. גם בסיוטים הכי גרועים שלהן, הן לא דמיינו שייאלצו לשהות שם יותר מ-16 שעות – בשל חדירת המחבלים לאזורן.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
“המחבלים ניהלו חמ”ל בבית שלנו”
“שתי דקות אחר כך, כשהאזעקות עדיין נשמעות, נכתב בקבוצות הוואטסאפ של היישוב שיש חדירת מחבלים, ושאנחנו צריכות להסתגר במרחב המוגן”, היא ממשיכה. “התחלנו לשמוע יריות בקיבוץ. בסביבות השעה 10 כבר שמענו קולות בערבית ליד הבית שלנו. שעה אחר כך כבר לא הייתה לנו תקשורת, ורשת האינטרנט נפלה. הרגשנו שאנחנו לבד מול הלא נודע”, סיפרה סגל בראיון שהעניקה לרשת 13.
“שמענו את הדלת נפרצת, ואת המחבלים בוזזים, אוכלים ושותים”, מוסיפה סגל. “הם ממש ניהלו את החמ”ל שלהם מהבית שלנו. שמענו קולות בקשר בערבית, כנראה המחבלים דיברו עם מחבלים אחרים, ואנחנו היינו מסוגרות בשקט בממ”ד. הם צעקו לעברנו באנגלית שנפתח את הדלת, והבטיחו שלא יהרגו אותנו. היינו כל כך מבוהלות ולא ענינו להם. הם ניסו להזיז את הידית של הממ”ד, אבל אמא שלי נעלה אותנו מבפנים ואמרה ‘יהיה מה שיהיה, אנחנו לא יוצאות מכאן'”.
בהמשך, לדבריה של סגל, שמו המחבלים מטען על הדלת כדי לחדור את הממ”ד. “שמענו פיצוץ גדול, אבל הם לא הצליחו לפרוץ פנימה. כעבור כמה שעות, שמענו את חיילי צה”ל סורקים את הבתים. הם הגיעו אלינו וירו במחבלים. בדיעבד התברר לנו שהיו לנו חמישה מחבלים בבית. בסביבות השעה שתיים בלילה החיילים שאמרו לנו להישאר בממ”ד ולא לצאת עד שלא אומרים לנו שהכול בטוח. חזרו לחלץ אותנו. יצאנו מהממ”ד וראינו את כל הבית הרוס”, היא מתארת.
כעת המשפחה שוכנת במלון המלך דוד בים המלח, והדרך חזרה הביתה נדמית ארוכה מאי פעם. “מה שכן, יצאנו מזה בנס גדול”, מודה סגל.
